שלוחי ארץ-ישראל בשירה ובפיוט של יהודי צפון-אפריקה / אפרים חזן-פעמים 24
מיד בקריאתם חש הקורא באהבה ובחיבה המקיפות את השד"ר מצד הקהילה בכלל ומצד המשורר בפרט : לא זזתי מחבבו – וקראתיו אבי' . דגלו עלי אהבה בלי קצבה' . תיאור אישיותו המופלאה של השלוח . גדולתו בתורה ומידות טובות שיש בו – כל אלה מתוארים בהרחבה ובנדיבות. וכמובן , המשורר קורא לקהל לסייע לשד"ר למלא שליחותו , היינו לתרום בעין יפה וביד רחבה לארץ ישראל . המשורר מברך מקרב לב את השלוח . ובמיוחד שיזכה לשוב בשלום וללא פגע לארץ הקודש , מדרך החלאות שהוא הולך בה. השירים מדגישים את זיקת השלוח לשולחיו , שכן חלק לא-מבוטל מהתרשמות בני הקהילה מהשד"ר היה מבוסס על מכתבי השליחות' והמלצות חכמי ארץ ישראל . כמו בשירי-שבח בכלל , אף בשירים אלה מנצל המשורר את שמות המהוללים למישחקי לשון , שיבוצי פסוקים ורמזי מקורות. באופן טבעי מבליטים שירים אלה את עניין שליחות המצווה ואת זכות ארץ- ישראל ושבחיה ותולים שבחים אלה אף בשלוח
עוד יש לציין בשירים שלפנינו את החריזה על-פי המבטא המקובל בצפון אפריקה כגון : תרצה-אשה-מתנשא ; את השימוש ברובדי-הלשון : לשון המקרא , לשון חכמים ואף בלשון הארמית, זה בצד זה וזה בתוך זה , והוא ממאפייני לשון שירתו של רבי דוד חסין . בעניין זה בולטים השיבוץ 'שבחו רבנן לדצבי' , וכן השיבוץ שהוא תרגומו של אונקלוס לאבני החושן )שמות כח : יז ( , 'סדרא קדמאה ברקן סמקן ירקן מרמצן ובהקן בתוך מרחבי מעניין גם מישחק הלשון 'מה נאה . . .
נר זה מישחק המילים נר- ניר מתאפשר על-פי המיבטא של יהודי צפון אפריקה, ההוגים צירה וסגול כחיריק ולהיפך . נוסיף כי גם שיבוצי המקראות בסיומות המקראיות ובתוך הטורים הם מלאכת מחשבת נאה , כגון ברכתו של המשורר לרבי שלום עמאר במחרוזת האחרונה ) אני היום אשירה(
נורא דגול מרבבה
ינחילך בארץ טובה
שם תַּעֲלֶה וראה ב-
נִים לְבָנֶיךָ, שָׁלוֹם !
הסיומת המקראית )תהילים קכח : ו( כבר הובאה בטור שלפני האחרון , וחילק המשורר מלת 'בנים' והעמיד הברתה הראשונה בחריזת הסטרופה ושאר הפסוק מסיים את המחרוזת, אלא שהמשורר קיצץ בהמשך הפסוק 'שלום על ישראל' , והפך מלת 'שלום' לפנייה נרגשת לשלוח המבורך .
נעבור עתה אל השירים עצמם .
אקריב היום תשורה שי למורא
שיר שבח לכבוד שלוח ירושלים , צבי הלוי , ששהה במארוקו קרוב לשנת תקמ"ב- 1782 הפייטן מתאר את מעלותיו של ר' צבי ובעיקר את גדולתו בתורה .כתובת השיר : 'פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב ]תבנה ותכונן במהרה בימינו[ החכם השלם כהר"ר ]כבוד הרב רבי[ צבי הלוי .נועם 'קומי יעלת הישר' סימן 'אני דוד בן חסין חזק ' .
תיאור : 15 מחרוזות דו-טוריות, וכל טור מתחלק לשתי צלעיות. ב 3 – הצלעיות הראשונות חרוז הסטרופה ובצלעית האחרונה חרוז האזור. העובר לאורך השיר . חריזה : אב, אב / גג , גב / דד , דב / וכו' .
משקל : 11 הברות בטור )השוואים והחטפים מן המניין ( ," באות אחרונה של מלת האקרוסטיכון הוא מעמיד 14 הברות בטור. מקור : תהלה לדוד, דף מ ע "א .
90 – אקריב היום תשורה
פיוט יסדתי לכבוד שליח ירושלים תוב"ב החכם השלם כבוד הרב רי צבי הלוי. סימן אני דוד בן חסין חזק.
אַקְרִיב הָיּוֹם תְּשׁוּרָה / שִׁי לַמּוֹרָא
לִצְפִירַת תִּפְאָרָה / עֲטֶרֶת צְבִי
נִכְבָּדוֹת מְדֻבָּר בּוֹ / שֶׁהַכֹּל בּוֹ
לֹא זַזְתִי מֵחַבְּבוֹ / וּקְרָאתִיו : אָבִי
יָפֶה דּוֹדִי אַף נָעִים / רֹאשׁ נְדִיבִיםְ וְשׁוֹעִים
מִבְחַר אֲהוּבִים וְרֵעִים / עֵינַי וְלִבִּי
דִּגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה / בְּלִי קִצְבָּה
וְּכמֹו אֵשׁ לֶהָבָה / בוֹעֵר בְּלִבִי
וְעַל טוּב אֶזְכְּרֵהוּ / וְאַנְוֵהוּ
אִישׁ אֱלֹהִים קָדוֹשׁ הוּא / עָדִיף מִנָבִיא
דֵּין אִיהוּ נִיהוּ הֲדַר / אֲשֶׁר נִשְׁבַּע וְנָדַר
לַאֲבִיר יַעֲקבֹ דָּר / בְּאֶרֶץ הַצְּבִי
בְּדַת הָאֵל יִתְבּוֹנָן / כִּתְרֵי מִנָּן
שַׁבְּחוּ רַבָּנַן / לְדִצְבִי
נָגִיד רַב וְנֶאֱמָן / וְנַעֲמָן
מִנֹּפֶת צוּף וָמָן / מָתוֹק בְּקִרְבִּי
חֲסָדִים מָלֵא כֻלּוֹ / וְנֹגַהּ וְגַם אוֹר לוֹ
כָּשֶּׁמֶשׁ בְּהִלוּ / נֵר מַעֲרָבִי
סִדְרָא קַדְמָאָה בָּרְקָן / סָמְקָן יָרְקָן
מְרַמְּצָן וּבָהְקָן / בְּתוֹךְ מֶרְחָבִי
יִפְתַּח אִישׁ אֶת יָדוֹ / מִמְּאֹדוֹ
וְלִפְנֵי כְבוֹדוֹ / אוֹתוֹ יָבִיא
נְדָבָה לוֹ תֵרָצֶה / כְּמוֹ קְּרְבָּן אִשֶּׁה
לִפְנֵי צוּר מִתְנַשֵּׂא / אֱלֹהֵי אָבִי
חָכָם יָרֵא וְתָם / שְׁלַחוּ מִתָּם
וּלְקַיֵּם מִצְוָתָם / רָץ כַּצְּבִי
זְכוּתָם תִּהְיֶה אִתוֹ / בְּעֵת לֶכְתּוֹ
בְּבוֹאוֹ וּבְצֵאתוֹ / וּזְכוּת הַתִּשְׁבִּי
קַבֵּל נָא, מִכְלַל יֹפִי / שִׁירַת זִמְרַת צִפְצוּפִי
לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי / וְהֶגְיוֹן לִבִּי