מקורות וקורות, תולדות ותולדות של בני אמוזיג במרוקו, שםהמשפחה וגלגוליו

אהרן אמוזיג

בְּנֵי אמוֹזִיג

מקורות וקורות, תולדות ותולדות של בני אמוזיג במרוקו, שםהמשפחה וגלגוליו

״זה החלי להגיד את משפחתי ואת בית אבי ואת תולדותי כמ״ש [כמו שאמר] רש׳׳י ז״ל ״אלה תולדות אלו מעשיהם של צדיקים״, ורש״י פירש אלה תולדות יעקב יחוסו ״כמעשה אבות נעשה לבנים". (הפתיחה לספרו של אברהם-חי בן אמוזג איש טבריה, "אברהם בכל")

במאמר זה מובאים פרקים נבחרים מתוך ספר הנמצא בהכנה, בו אני מנסה להתחקות אחר מקור המשפחה במרוקו, ראשוני בניה המוזכרים בכתובים; רבנים, חכמים ואנשי ציבור, מקורו של שם המשפחה, וגלגוליו לאורך הדורות.

זה זמן מה שאני מתעניין במקור המשפחה וקורותיה. בעיקר מאז שבָּנָיי גלעד ורועי עמדו להינשא וחיפשתי לרשום בכתובה את כל הדורות שניתן להגיע אליהם. עידוד נוסף הביא לי יד המקרה בידי עודד ישראלי, חבר לעבודה, חובב עתיקות ובייחוד סיפורי מצבות. בטיוליו, חלף בהר הזיתים על פני קברו של יוסף אמוזיג ז״ל שנתלה ע״י התורכים בירושלים בשנת 1916. עודד חקר את המקרה ושלח לי חומר המתחיל בזה הלשון: ״במעלה נחל קדרון, כשהולכים צפונה מ'יד אבשלום׳ על שביל מרוצף שנבנה בשנת 1996 בידי החברה לפיתוח ירושלים (…), נראה מדרגות העולות לקבר של ר׳ חיים בן-עטר, הוא ״אור החיים״ הקדוש. לאחר שנעלה את הקטע התלול, כמה עשרות מטרים בלבד, נראה שלושה עצי אורן. מתחת לעץ הראשון, הצפוני והגדול שבהם מונחות מצבותיהם של יוסף אמוזיג ואמו חנינה״.

הלכתי בעקבות הסיפור, בקרתי בקברים, איתרתי את בני ״הענף הירושלמי״ של המשפחה ־נכדיהם של חנינה ויוסף – ונפגשתי איתם ומשפחותיהם.

יד המקרה גם זימנה את משה עובדיה (נכד-נכדתה של חנינה) להגיש לחוברת זאת של ״בריתי׳ את סיפורו של יוסף אמוזיג הי״ד וחנינה אמו הגיבורה.

חלק גדול מן הכתוב בספר (ובחוברת זאת של ״ברית״) הבאתי מן המקורות ככתבם וכלשונם. בחיבורי זה הקפדתי מאוד לדייק; במקום שמצאתי יותר מגרסה אחת רשמתי את שתיהן (או יותר). בחלק מן המקורות מצאתי אי-דיוקים, שהם מנת חלקם של כל ספר. בכל מקום שהבעתי את דעתי או הסקתי מסקנות ציינתי זאת והשתדלתי לנמק בגוף החומר או בהערות בתחתית הדף, והקורא ישפוט.

מקורות

רשימת המקורות מובאים כבר בתחילת המסמך ולא בסופו כפי שנהוג בחיבורים מדעיים, היות והמקורות בעבודה זאת לא רק מהווים את הבסיס לכל הכתוב, אלא הם העניין עצמו, והחוברת, רובה ככולה בנויה על ציטוטים מהם. לכן קראתי להם ״מקורות״ ולא ״ביבליוגרפיה" או"סימוכין״, מושגים שמדענים וחוקרים מכנים בהם את החומר המשמש כתימוכין לעבודתם.

המקור

פאס וחכמיה – הרב דוד עובדיה, הוצאת בית עובד – מכון לחקר יהדות מרוקו, דפוס ״דף-חן״ בע״מ, ירושלים תשל״ט. זהו קובץ של חיבורים על תולדות יהדות מרוקו שנכתבו בין השנים 1600-1925. תורגמו ונערכו – ע״י הרב דוד עובדיה. תוספת שלי- פאס וחכמיה מופיע בשני כרכים

 נר המערב, תולדות עם ישראל במרוקו – הרב יעקב טולידנו ז״ל, הספרייה הספרדית/מכון בני ישכר, ירושלים, תשמ״ט.

מלכי רבנן – רשימת חכמי מרוקו ותולדותם, הרב יוסף בן נאיים, דפוס המערב של איי. אביקציץ את י.ע. צבע, תרצ״א

הקבלה בצפון אפריקה למן המאה הט׳׳ז — משה חלמיש, ספריית הילל בן חיים, הוצאת הקיבוץ המאוחד.

מפאס לירושלים – שמעון אלכסלסי, תשס״ג, יצא לאור ע״י המחבר.

אורות ממערב – קובץ מחקרים ומאמרים בתולדות חכמי צפון אפריקה – יהודה אדרי, הוצאת שיח ישראל, ירושלים, תשס״ב

יהודי המזרח בארץ ישראל – מ.ד. דאון, ירושלים התרצ״ח

תולדות יצחק לרבי יצחק הצרפתי הנגיד בפאס – הרב ד"ר חיים בנטוב (פטיטו), יצא לאור ע״י הקהלה הספרדית, ירושלים תשנ׳׳ו

"לתלות יהודי ולנוח״, עיתון ירושלים, 1993.24.9 – מרדכי ששון האנציקלופדיה העברית -הערך ״בן אמוזג אליהו"

Les Juives de l'Afrique du nord, Démographie&onomastique Maurice Eizenbeth, Grand Rabbin d'Alger, Imprimerie du Lycée : Alger 1936   

Les Noms des Juifs du Maroc, Abraham Laredo, Madrid, 1978

1983Joseph Tolédano, édition Stavit Tel Aviv La saga des familles, les juifs du Maroc et leurs noms–

Une Histoire de Familles, Les noms de familles Juifs d'Afrique du nord   Edition Ramtol, Jérusalem – Joseph Tolédano

 Le royaume Barghawata du Maroc-Rachid Yahou, 12 Juillet 2004 – www.col.fr/article-601.html

  Mille Ans de Vie Juive au Maroc – Haim Zafrani

מקורות משפחתיים:

אברהם בכל, אלה תולדות(משפחת בן אמוזג) – אברהם-חי בן אמוזג איש טבריה, דפוס עניו, ירושלים, שנת ״השיבה לי ששון״ לפ״ק. עץ משפחה בצרפתית – ענף משה בן אמוזג – הוכן ע׳׳י אליס דנאן Alice Danan, בת משה־מואיז אמוזיג (ענף יהושוע)

 עץ משפחה בצרפתית/אנגלית ־ ענף יונתן(בן יהושוע) בן אמוזג – קבלתי מזהרה שמאי(בת רחמה ישראלי, בת יונתן בן אמוזג) ממרוקו לישראל – סיפורו של מעפיל בלתי לגאלי באנייה"יהודה הלוי" – חיים בן-המוזג, דפוס עידן חדש, נתניה 1998

בחיבורי זה נעזרתי בבני משפחה שסיפרו לי על תולדות אבותיהם ואמותיהם ושמהם למדתי ממקור ראשון, בייחוד על הדורות האחרונים של המשפחה, וחלקם השתתפו בכתיבה עצמה. מידע חשוב קבלתי מבן דודתי וידאל צרפתי שהעביר לי חומר שמצא בחיפושיו אחר קורות חכמים בני משפחתו. ומושיקו (משה עובדיה) שניווט אותי בספרייה של אוניברסיטת בר אילן, מהלך בין מדפיה כבן בית, ושלח לי את סיפורה של חנינה אמוזיג הגיבורה ובנה יוסף.