יהודי ההרים – הגר הלל

 

l'avenir-18.2.1932כאשר הגיעו מים עד נפש – בהעדר שפה וכישורים מתאימים, שיאפשרו לתושבי המלאח תקשורת עם העולם המודרני, המנוכר והזר – הם ביטאו את תסכולם בשפת הגוף, באלימות (ליאתניר, 31/3/37, עמוד 2; 30.4.37, עמוד 4); וכדי למנוע התפרצות אלימה שתאיים לערער את השלווה של שני המגזרים היהודיים האחרים, המתמערב והאירופי, שנהנו יחסית להם, מרווחה במשטר הקולוניאלי – הציעו עורכי ליאווניר לשמש פה ליהודים המסורתיים והעניים. העיתון ביטא את צעקתם האילמת בכלים מודרניים ובשפה המובנת לחלונות הגבוהים. הוא השתמש בנימוקים או באיומים, שתפקידם להותיר את הרושם המתאים על המשטר ועל החברה הקולוניאלית.

חלום הבלהות של חברת המיעוט הקולוניאלית – השואפת לשמור על מונופול בחיים הפוליטיים ולקיים סדר שיבטיח ניהול תקין של חיי הכלכלה – הוא תסיסה המונית מצד אוכלוסיית הרוב הילידית. אוחיון ניצל נקודת תורפה זו כדי להוציא את החוג היהודי המקורב לשלטון משלוותו, ולהניע אותו לפעול באופן נמרץ להקלת המצוקה, או בלשונו:

■ גטו רוחני סוגר על היהודים בדומה לסכר. הסכר הזה, שחוסם את כל כוחות הריקבון הנובעים מהאבטלה, מהמצוקה ומהעוני, יכול בסופו של דבר להתפרץ אם לא נותנים עליו את הדעת. ואז תוכל המצוקה היהודית, שעד כה היתה מוגבלת לתחום הקהילתי בלבד, להעתיק את עצמה בקלות מדהימה אל הזירה הפוליטית.

לכך תהיינה בהכרח השלכות שאומנם לא יזיקו לפרולטריון שבגטו, שכן לו אין מה להפסיד, אלא שיוכלו בהחלט להכות גם ביהודים העשירים ובעלי הרכוש, וזאת בצורת תגובה שמפני תוצאותיה אנו חוששים ושעליה אין אנו מעזים להרחיב את הדיבור יתר על המידה.

העיתונים של ארץ זו הפכו לשופרם של קולות התסיסה בקרב הקהילה. אכן, קיימת תסיסה, אלא שהיא פנימית לחלוטין. היהודים מתלוננים על השרירות השוררת, והגורמת בהכרח לאי־סדר ולבזבוז כספי הקהילה, שמעטים בלבד נהנים מהם שער שההמון סובל ורק זכות השתיקה ניתנה לו. ופלא הוא שההמון הזה, למרות התמרמרותו, נשאר חרש לתעמולה הקיצונית שזה מספר חודשים מחפשת אותו בביתו, מנסה לשכנע אותו, לקומם אותו ולהוציא אותו, ללא הצלחה, מאדישותו למראית־עין.

(ליאווניר, 7.36 30.7, עמוד 3)

30-11-1936-lav

 

 

 

 

איוו 25

יהודי ההרים

תרגום הכתוב בתמונה העליונה

״[…] אותם יהודים [המתגוררים כרגע במלאה – ה״ה] בעלי החזות העלובה ומעוררת הרחמים אינם אלא הבנים, הנכדים או האחים הישירים של היהודים הגאים של הרי האטלאס; שכן, די לסגור את הבחור׳: הנמרצים ביותר במלאח על־מגת לקבל את התוצר המיוחד, חולה הרככת, של הסביבה הנוראה הזאת. המלאח הוא בית החרושת הגדול של עבדים אומללים וזולים. השכלה ואוויר צח, אלה הן התרופות. צילום – של קבוצת יהודיות יפות של הקאסבות הפיאורליות של גלאאוד 01301×0), בא כתחליף למראה התופעי־. המכוערות של הערים המכונות מודרניות״(ליאלוניד, 18.2.32, שער).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 153 מנויים נוספים

רשימת הנושאים באתר