נוהג בחכמה- רבי יוסף בן נאיים זצ"ל
רבי יוסף בן נאיים
- חיות קטנות בו מתאר את בעלי החיים ותכונותיהם. את החומר ליקט מתוך הספרות הרבנית לתקופותיה, ולפעמים נעזר גם בספרות הכללית. המחבר כתב מבוא רחב המשמש כהקדמה לספר, על פלאי הבריאה והטבע שהטביע הבורא בעולמו, בתכונותיה של כל בריה ובריה, הן להשגת מחסורה וצורכי קיומה והן במזונם השונה והמגוון המותאם לכל אחת בנפרד. וכן על התפקיד שממלאת כל אחת מהחיות במכלול הבריאה ובשמירת האיזון הכללי בטבע. מטרתו בחיבור זה ללמד את הציבור הרחב דעת ואמונה:
ורשמתי איזה חיות ועופות ובהמות מה שלקטתי מספרים עניינם וטבעם, להודיע נפלאות תמים דעים הבורא יתברך בחכמות גדולות … שכולם [=הבעלי חיים] אליו ישברון לתת אכלם בעיתו וזנם ומפרנסם עדי שובעם..״
נראה שהמחבר רשם את הדברים כפי שהזדמנו לפניו. לכן הספר אינו ערוך לפי סדר א״ב. ואפילו הפרטים על חיה כל שהיא אינם מרוכזים בערך אחד או במקום אחד, אלא הדברים נאמרו לסרוגין כאשר באמצע ערכים הדנים בחיות אחרות. הערך של ״אדמי השדה״ מובא על ידו גם בחיבורו ״מיני מתיקה״. בדף נ ע״ב, שמות החיות והעופות המוזכרים בחומש ויקרא ודברים, בתרגום ערבי מרוקאי.
החיבור לא ממוספר ובו 52 דפים. הדף 16/19.5. בעמוד 18—26 שורות. בשורה 10—14 מילים.
- עולם בטבע עוסק בנושאים שונים שהתגלו בטבע, שהטביע הבורא בעולמו כפי שהובאו בספרות הרבנית. בהקדמה מזכיר רשימה של עשרים וחמישה חיבורים מהספרים שחיברו חכמי ישראל העוסקים בחכמת הטבע או הקדישו מקום נכבד בספריהם לנושא. המחבר ליקט את החומר מתור הספרות הרבנית שאינה מיוחדת לנושא ואשר הובאו בה ענייני הטבע בדרך אגב. הוא רשם את הנושאים כפי שהזדמנו לפניו בעת לימודו ועיונו בספרים אלה ללא סדר כלשהו. כל נושא פותח במילת ״טבע״. הוא מזכיר גם נושאים שהובאו בעיתונות בימיו, כמו ענין פצצת האטום והדלק הגרעיני:
טבע בימי המלחמה האיומה, מלחמת הגרמנים עם כל אומות העולם, חידשו ארצות הברית — האמריקאים עם אנגליא כדורים הנקראים (בונב טומאטיק), ובה החריבו ערים גדולות במלכות הזאפונים, כידוע כל זה בעיתונים. ומתו אלפים נפשות. ובעיתונים הודיעו שהאנשים הרחוקים אלפים קילומטר מהערים שנפלו בזריקת הכדורים, לא ניזוקו. אבל הריחו איזה דקה מן הדקה מריח הכדורים ההם אבל לא מתו. אבל ע״י הריח שהריחו, נעשה פלא שהנשים שהיו עקרות גם שהיו גדולים בשנים נפקדו וילדו. ואנשים זקינים וזקינות כמעט שחזרו לקטנותם, ונתחלפה חלשות כחם ונתחדש נערותם.
ואמרו הטבעיים [ = חכמי הטבע] דמה לנו להחריב העולם בכדורים הללו, אנו מתחכמים להחיות בהם בני אדם ולהחליף כחם ולהחזירם לנערותם ולהאריך ימיהם. ועוד בכח הכדורים הללו, אם מוליכים בם [=דלק גרעיני] ספינות ימים רבים בלב ים בלי שום הוצאה, גם מסילת הברזל ומכונות הטומוביל תלך בכחם בלי הוצאה. ובזה ירויחו בני האדם ליהנות מזה בלא הוצאות מרובות. ברוך האל שככה לו בעולמו, הנותן חכמה בלב החכמים להודיע לבאי עולם חכמות ניסתרות שלא נודעו לבני האדם.
מסוף דבריו בולטת התפעלותו הגדולה מהחכמה הנפלאה בה ברא הבורא את עולמו כפי שהיא מתגלית במדעי הטבע, אשר דרכה ניתן להגיע לידי הכרה ואמונה בבורא. כפי שהרחיב בענין זה בהקדמתו לספר. מן ההקדמה נראה שחיבור זה נעשה לעת זקנתו, כי בסיומה מבקש מהשי״ת שיזכהו להוציא לאור כל חיבוריו ״ליהנות בהם בני אדם, ואל יהיו נאבדים בתקופות הימים, זאת תוחלתי ותקותי…״. כמו כן הוא מתפלל לרפואתו ״כי אני זקנתי וכחותי אפסו״.
בחיבור ישנה הקדמה אך אין שער ואין קולופון. נראה כי המחבר כתב את חיבורו לסירוגין ועדיין לא סיים את מלאכתו. נשארו דפים אחדים ריקים עם כותרת הספר, להשלמה לעת מצוא. החיבור אינו ממוספר ובו 14 דפים כתובים. הדח 28×20.2. בעמוד 22—35 שורות. בשורה 12—20 מילים. הקובץ הוכן בידי המחבר ומורכב מנייר מגוון, דפי חשבון ודפים ללא שורות.