עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימן ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עליית צפרו – תרפ"א – 1921 – יעקב וימןצפרו עלייה 1921

ותהליך קליטתה בארץ ישראל

עבודה סמיניורית בהדרכת ירון צור

במסגרת הקורס :

ציונות ועלייה מצפון אפריקה

תשרי תשמ"ז – אוקטובר 1986

באדיבותו של מר יעקב וימן

היבטים כלכליים של הקליטה בארץ

ניסיון התיישבות חקלאית

רבים מהעולים בתקופתך העלייה השלישית, כמו קודמיהם בעליות הראשונה והשנייה, ראו את ייעודם בעבודת האדמה. חלק חשוב מההסברה של התנועה הציונית ושל מוסדות ההכשרה השונים מתנועות הנוער התרכזו בכיוון זה. יצחק צבע מספר כי מיד עם הגיעם לירושלים באו רבנים, אישי ציבור ועיתונאים לקבל את פניהם. כאשר שמעו בוועד הצירים כי איש עשיר בא לארץ והביא עמו 50 משפחות ביקשו להיפגש אתו במשרדם אשר ברחוב החבשים.

יצחק הלך לבדו ומספר כי התעניינו לדעת כמה כסף יש ברשות בקבוצה…הוא ענה כי ל-50 משפחות אין מאומה ורק אביו, מרדכי, הביא עמו כסף וזאת כדי להקים מושב חקלאי. הפגישה עמי סיפר צבע כי לופו – מנהל כלן ישראל חברים בירושלים – הוא אשר נפגש אתי בעניין ההתיישבות החקלאית. לופו ביקש שהעולים ישלמו חמישים אחוז מערך הקרקע והסוכנות תשלם את היתרה…העולים סירבו לשלם עבור התיישבות על קרקע הלאום ועל כן הופסק המו"ם ולא חודש עוד. 

סיפור דומה נמצא אצל יעקב אלעזר " לאחר הצהרת בלפור מגיעה שיירה בראשות יצחק צבע – כנראה שנפלה טעות בספר וצריך להיות…מרדכי צבע – הוא מימן את הוצאות הדרך והכניסם לארץ כבעלי הון – שלא נזקקו לסרטיפיקאט – רוכש חצר ברובע ופונה לוועד הצירים הציוני לארגן לאנשיו מושב חקלאי. המו"מ נמשך ולבסוף נכשל.

 בארכיון הציוני לא מצאתי כל מסמך המעיד על מו"מ שהתנהל בנושא זה אולם בעיתונות התקופה ניתן למצוא רמזים לניסיונות דומים וליחסים של יהודי המזרח לעבודה חקלאית.

בידיעה מחודש יולי 1921, החודש בהו הגיעה קבוצתו של מרדכי צבע לירושלים, מוסר דואר היום " " אורח בימים האלה הגיע לעירנו אורחו חשוב מצפון אפריקה, האדון יוסף די שמואל נטף, סוחר ידוע בתוניס….בימים האלה עלה לירושלים לראות את האפשרות שישנן בארץ לעלייה יהודית מצפון אפריקה, והוא גם לומד את התנאים לאמצעי חיבור בתוך ירושלים גופא. הוא מתעניין גם בדברי יסוד מושבה ליהודי צפון אפריקה שבה עוסקת גם " אגודת העזרה ההדדית ליהודי אלג'יריה ותוניסיה שנוסדה בעירנו זה חודשים אחדים ונתרבו אגפיה בכל צפון אפריקה.

ובאותה תקופה מצטט עיתון הארץ קטע מעיתון בשם " ישראל " גיליון כ"ח, בו כותב מר גלילי, כי, יהודים ספרדים במושבות " אינם מוטעים אינם זורעים, חיים בדוחק בתור שכירים ובעלי מלאכה ותלויים באוויר.

לקראת סיומה של תקופת העלייה השלישית כותב ביטאון ההסתדרות הציונית העולמית " יהודי ארצות המזרח התחילו בשנים האחרונות להתעורר ולעלות לארץ ישראל. מארם נהריים ומפרס, מבוכרה ומקווקז, ממרוקו ומתימן, מאפריקה ומהבלקנים באים בעלי משפחות וגם רווקים להתיישב בארץ….רובם מוכשרים לעבודה וליגע כפיים ומוכנים גם לכל עבודה ומלאכה בבית והשדה…מחוסר ארגון מסודר אין העולים הללו מוצאים את העבודות הציבוריות והם רחוקים מעולמנו החקלאי. בה בשעה שאלפי פועלים נוכריים ממלאים את מושבות היהודים, והולכים יהודי המזרח בטל…

הפועל היהודי המזרחי, הוא נוכשר לעבוד בכל מקום ולהסתפק במועט, ואף על פי כן מועטים הפועלים מסוג זה במושבות…..וכמה חודשים אחר כך מספר העיתון על השתלשלות הקמתה של תנועת " חלוצי המזרח " וכותב בין השאר " בעניין ההתיישבות, אין למצוא כמעט משפחות מתיישבים מעולי המזרח ואין למצוא אפילו נקודה אחת שהוקמה מראש לשם כך. רבים מן העולים שואפים להתיישב כי קיבלו הכשרה לכך…..

ההתמרמרות ( דגש במקור ) בקרב הציבור יהודי המזרח בארץ גדולה וחודרת ההכרה שאין נותנים ליהודי המזרח לקחת חלק פעיל בבניין החקלאות בארצנו….

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יוני 2016
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
2627282930  
רשימת הנושאים באתר