דר׳ מאיר נזרי-הרמ"א – ביאורים בנושא שירתו

דר׳ מאיר נזריברית מספר 28

הויכוח בין היום והלילה בקצידה לרבי רפאל משה אלבאז והשוואה למקאמה השלושים ותשע לרבי יהודה אלהריזי

תולדות חייו של הרמ״א'

הרב רפאל משה אלבאז המכונה הרמ״א נולד בתקפ"ג/1823 בצפרו הסמוכה לעיר פאס. הוא בן למשפחה של משוררים וחכמים, איש אשכולות וחכם פורה בתורה, במדעים כלליים ־בשירה. היטב לתארו ר' יעקב משה טולידנו בספרו 'נר המערבי: 'רב תלמודי, חכם מדעי גם פייטן מצויץ'.

מתוך הספר " נר המערב " לרבי משה יעקב טולידאנו.
ובעיר צפרו חי רבי רפאל משה אלבאז מת כבן ע"ג שנה ביום כ"ב תמוז תרנ"ו – 1896, רב תלמודי וחכם מדעי, גם פיטן מצוין, בהיותו בן כ"ה שנה נמנה שם לאחד מהבית דין ואחר כך לאב בית הדין, חיבר הלכה למשה שאלות ותשובות, ציון במשפט על ש"ע חו"מ, זבחי צדק דיני שו"ב.

 שקל הקדש חרוזים, באר שבע על ז' חכמות, פותר מים פירוש על ספר מים עמוקים, מיני מתיקה חידושים ופרפראות, חולת אהבה מליצות ואגרות, דרש משה דרושים, פרשת הכסף מוסר ומשלים, ארבעה שומרים תוכחות ודינים, ספר כריתות דיני גט וחליצה, כסא מלכים זכרון למלכי הקדם וקורות היהודים תחתם, כח מעשיו על חכמת העיבור, שיר חדש פיוטים ובקשות.

 קול בוכים קינות, עטרת פז ציורפי אהו"י, עדן מקדם הקדמות על ספר א"ב, חצר המשכן קיצור ספר משכנות הרועים, תורבץ החצר מפתח בפסקי דינים על ספר א"ב, כל אלה – זולת הראשון – הם עדיין בכתב יד, ורק מפיוטיו והקינות ההם נדפסו מהם פה ושם במחזורים מאוחרים. עד כאן מתוך הספר נר המערב.

״זשכלתו התורנית והכללית: יצירתו המרכזית היא 'הלכה למשה' ובה 261 שותי״ם על ארבעת חלקי השולחן ערוך. שאר ספריו עוסקים בנושאים מגוונים: הלכה, מוסר, דרושים, מליצה וקבלה. ספרו באר שבע על ז' חכמות: חכמת ההגיון, המספר, התשבורת, התכונה, ־טבע, הניגון והאלהות – מעיד גם על השכלתו בחכמה ובמדע.

מעורבותו החברתית: הרמ״א היה פעיל בקרב קהילתו ומעורב גם בענייני יהדות מרוקו וקיים קשרים בכתב עם נציגים של יהדות המערב בצרפת ובאמריקה. הוא אף חיבר שיר לכבוד חברת כל ישראל חברים מפריס הנכלל בקובץ שירתו, ושדרי״ם שחרו אל ביתו. הרמ״א נפטר בתרנ"ו/1896 .

שירתו: מקובצת בשני ספרים: שיר חדש וקול בוכים, שנדפסו בכריכה אחת ירושלים תרצ״ה הכוללת סה"כ 74 שירים.

נושאי שירתו: גלות וגאולה (18 שירים), מוסר ותוכחה (8), קינות לנפטרים (19), התורה ־־'ומדיה (2), שירי הדרן לסיום מסכת (2); פיוטים לטורגיים (5), דיוקנאות (3), מעגל ־אדם (2), שירי ויכוח והתנצחות(3), הגות ומחשבה (6) ז' חכמות(1), שיר לכבוד חברת כל ישראל חברים (1); ושירי מוסר בערבית יהודית(4).

מקורות השראה לשירתו מגוונים: מן המקרא, המדרש והתלמוד, מדעים הכלולים בספרו באר שבע, פיוטים שקדמו לו ואלה שנתחברו בדורו, שירת ספרד ומקאמות אלחריזי ועד שירת המלחון הערבי שבסביבתו ובתקופתו. כמחצית משיריו בנויים על פי הפרוסודיה של המלחון, במבנה בתבנית, בחריזה ובמשקל3 ואף נזקקים למלחון בזיקה תימטית ואלגורית.

מאמר זה עוסק בויכוח בין היום ובין הלילה בשירו של הרמ״א ובהשוואה בין טיעוני היום והלילה בשיר זה לעומת המקאמה ה-21 לר' יהודה אלחריזי בספרו 'תחכמוני', להלן נוסח המקאמה, אחריו נוסח השיר לרמ״א בליווי מבוא פרוסודי, פירוש לשיר המוצע כאן לראשונה המגוון במקורות ואחריו מבוא משווה בין הפיוט לבין המקאמה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 136 מנויים נוספים

יולי 2016
א ב ג ד ה ו ש
« יונ   אוג »
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר