מקור מנהג אכילת בשר- להריסא דזראע – למעססל

מהו מקור מנהג זה

א. לפי דברי זקני העדה, מקור המנהג הוא, שאלה שאוכלים בשר טרי בשבת חזון, לא חזו את חורבן בית שני על בשרם, זאת גם הסיבה שמכנים את עצמם ״עאג׳מאיין״, היינו מעם לועז המדברים בלעז, כך הסביר אחד מזקני העדה בספרו ״ויען שמואל״ ומוסיף:

והטעם שאנו אוכלין הבשר בשבת איכה, שמעתי באומרים דמשפחות שלנו מיום שגלו מחורבן בית ראשון לא חזרו בבית שני בימי עזרא, אלא נשארו בגלותם, וחורבן בית שני חמיר לן וכיוון שלא היו בחורבן בית שני, לכך אוכלין בשר.

ב.          אלה שאוכלים בשר מטוגן בשבת (לכ׳ליע), טוענים כי את החורבן חזו אותו רק באופן חלקי בלבד. הרוב בקרב יהודי מרוקו שייך לקטגוריה זו.

ג.           אלה שלא טועמים בשר בכלל בשבת חזון_; הללו טוענים שראו את מוראות החורבן וחזוהו על בשרם. זוכרני שבמכנאס היו כמה משפחות שהכרתי ושלא טעמו את הבשר בשבת איכה, כמו משפחות בן־חמו, משפחות בן שלוש ועוד.

המשפחות האלה החזיקו במנהגם ויש שממשיכות להחזיק במנהג זה גם כאן בארץ.

הערות המחבר –   דבדו, עמי 101 כוהני העיירה דבדו אינם טועמים בשר בשבת חזון אף על־פי שרוב התושבים היהודים אוכלים אותו_; נוהג בחכמה עמי כט ״יש בני עליה והמה מועטים, שאינם אוכלים בשר מ־17 בתמוז עד עבור 9 באב.

להריסא דזראע

אותן משפחות שנהגו לאכול בשר מטוגן בשבת חזון, הכינו לשבת זו חמין מיוחד הנקרא " להריסא דזראע " (חמין מחיטה). אופן הכנת חמין זה:

בתוך כלי־חרס קטן, שמים כמות חיטה שטופה ונקייה, בצל קצוץ ומטוגן, שמן, סוכר, תבלינים ומבשלים על אש קטנה. מקבלים אח״כ כמין דייסה מאוד חומה, אך גם מאוד טעימה. בכוונה מכינים מאכלים חומים, כדי להוסיף אוירת אבל ועצבות כאשר כל התבשילים חומים או כהים.

למעססל

מאכל נוסף שרגילים להכין לאותה שבת שלפני תשעה באב, הוא " למעססל " . זהו תבשיל של בצלים מטוגנים ומבושלים עם הבשר המטוגן (לכ׳ליע) בצורה שכל התבשיל יקבל גם־כן מראה חום כהה וזה היה במקום הדגים של ליל שבת. הסעודה השלישית של אותה שבת, נערכה בשעה מוקדמת מן הרגיל ובחיפזון בגלל הפסקת אכילת הבשר. שבת זו נקראת בפי הכהנים שבעיר דבדו ״שבת לעג׳אמא״.  (שבת הלועזיים)