אהרן אמוזיג מקורות וקורות, תולדות ותולדות של בני אמוזיג במרוקו, שם המשפחה וגלגוליו
ראשית דבר – קצת היסטוריה
ראשית התיישבות של ישראל במרוקו – מבוסס על הרצאות באוניברסיטת בר אילן של הרב ד"ר ( בינתיים הפך פרופסור ) משה עמר בתולדות יהודי מרוקו סתיו תשס"ה
שאלתי את המונח ״ישראל׳ (ולא ״היהודים״) מכותרת ספרו של הרב טולידנו ״נר המערב״, ואכן התיישבות היהודים במרוקו מתחילה עוד בהיותם ״בני ישראל׳ כלומר בתקופת בית ראשון. לגבי תחילת התיישבותם במגרב אין תיעוד מוקדם וקיימות הערכות שונות: קיימת סבירות רבה שהגיעו בימי בית ראשון בתקופת הקשרים ההדוקים של דוד ושלמה עם הפניקים (אנשי צור וצידון), שבני ישראל הפליגו עמם במרחבי הים התיכון לצורך מסחר והגיעו אתם למרוקו. אבל, כאמור אין על כך תיעוד.
התיישבות יהודית מתועדת בצפון אפריקה מוצאים החל מ- 300 לפני הספירה (תקופת בית שני, התקופה היוונית). מופיע גם בתלמוד, וכן נמצאו ממצאים ארכיאולוגים.
אנשי המגרב ומקורם:
התושבים המקוריים הם הברברים – עם קשה־עורף. התרבויות השונות שעברו על האזור לא השאירו במגרב כל עקבות. אין זכר לנצרות ואין עקבות של הפיניקים. הם שמרו על מנהגיהם לאורך הדורות, וההמרה לדת החדשה (ההלניזם, הנצרות, האיסלם) שהגיעה עם הכובשים, לא תמיד הייתה שלמה. היום, על אף גלי הכיבוש הרבים במשך 3000-2000 שנה רוב יושבי המגרב (60%-50) הינם ברברים, התושבים המקוריים של האזור, היות והכובשים השונים יישבו את האזור בעיקר ע״י חיילים שהיוו מיעוט יחסית לאוכלוסיה המקומית. 30% מתושבי צפ״א אינם דוברים ערבית והאמונה שלהם שונה מן האיסלם. אנשי ההרים והכפרים המרוחקים הרחוקים ממרכזי השלטון והדת אפילו לא מקיימים את צום הרמדאן.
הבֶּרְבֶּרִים לא שייכים לגזע האפריקאי (כושים) ואינם ערבים. מסקנת החוקרים היא שמקורם בשבט שנדד מאזור הים התיכון, ולכך יש אסמכתא בספרות חז״ל ובספרות הרומית. לגבי מקורם קיימות מספר הערכות:
א. שהינם פלישתים במקורם , וכך הם מכונים ע״י שמואל הנגיד, שר צבאו של מלך ספרד.
ב. שהם צאצאי הגרגשי המוזכר בין שבעת העממים תושבי ארץ ישראל שיש לנחול אותם. היות אינם מוזכרים בספר יהושוע, חז״ל אומרים כי לא רצו להלחם ביהושוע וברחו(..עד לצפון אפריקה). יש אגדות לפיהן ״גורשו ע״י יהושוע השודד׳ וכן כי ״ברחו מפני יואב בן צרויה״. אבל לא נמצאו סימוכין.
ג. אחת הטענות היא שהם יהודים במקורם, והיא מסתמכת על מבנה גוף דומה לזה של יהודי מרוקו. אזי, או שהברברים התייהדו או שהיהודים התברברו…
מארץ ישראל להרי האטלס
על ראשיתה של המשפחה במרוקו קיימות שתי תיאוריות עיקריות: האחת – יהודים ארץ-ישראלים ש״עלו״ למרוקו בתקופת בית שני(וייתכן בית ראשון) ביחד עם סוחרים צידונים, פלשתים ועממים כנענים, והתמזגו עם תושבים ברברים שקבלו על עצמם את היהדות.
והשנייה – שהמשפחה הגיעה למרוקו עם גירוש ספרד.
רוב הכתובים מצביעים על האפשרות הראשונה, כלומר, שראשית המשפחה במרוקו בתקופות עתיקות. אביא כאן ציטוטים התומכים בשתי הגישות:
היהודים הבֶּ רְבֶּ רִים.
המקור לתיאוריה הבאה נמצא בספרו של אברהם לרדו (LAREDO-Les Noms), והיא מופיעה גם בספרו של יוסף טולידנו La Saga, המצטט את LAREDO. יהודים שבאו מארץ ישראל הגיעו לאזור האגמים שבהרי האטלס, מקום מושבם של הברברים (Berbères). ראו היהודים את המקום כי טוב והתיישבו בו, וראו הברברים את היהדות כי טובה היא והתגיירו. השבט המאוחד נקרא "אמזיג״ (Amazigh) מן השורש ״מזג" (מיזוג). עד היום נוהגים הברברים ככלל לכנות את עצמם בשם Amazigh, שבשפה הברברית, משמעותו היא אציל, איש כבוד. בבוא המוסלמים למרוקו התאסלם רוב השבט בלחץ הכובשים והמעטים שנשארו נאמנים לדתם ירדו מן ההרים לעיר פאס, ושם מתחילה ההיסטוריה של המשפחה.
אבל, חלק מאלה שהתאסלמו המשיכו לשאת את שם המשפחה. בן דודי אבי (Albert) אמוזיג היושב בפריס פגש שם זמר ערבי אלג׳יראי בשם אמוזיג.