פיוט חברתי־תרבותי לר' דוד אלקאים (?1940-185) יוסף שטרית

שטרית יוסף

הנתק בין שני חלקי הקהילה לא התעמעם במחצית הראשונה של המאה ה־20 אף על פי שחלק גדול מן המשפחות המבוססות ירדו מנכסיהן ואף שבני הקהילה למדו באותם בתי ספר של כי״ח (אם כי חלק מבני הקסבה למדו בבתי הספר הצרפתיים).

הערת המחבר :  האירוע מתואר במכתב מיום ה־12 במאי 1892 ששלח יצחק בן שימול, מנהל בית הספר של כי״ח במוגאדור, לנשיא החברה בפריס, וזכה לתיעוד גם בדו״חות הדיפלומטיים של הקונסול הצרפתי שכיהן באותה תקופה במוגאדור. המכתב נמצא בארכיון כי׳׳ח, בתיק Archives AIU, Maroc – Ecoles IIB12, Mogador.

תבנית השיר: השיר כתוב במבנה של קצידה מוסלמית־מרוקנית. הוא מורכב משש סטרופות בעלות טורים שונים באורכם; כל אחת מהן כוללת שניים או שלושה טורים ארוכים בתחילה ושלושה טורים קצרים באמצע, דו־צלעיים ושווי חריזה, וטור ארוך תלת־צלעי בסוף. הסטרופה הראשונה והסטרופה השנייה מתפקדות כסטרופות פתיחה עם תבנית חריזה המיוחדת להן: אבגב דהדהדה ההה בראשונה, רתרת שתשתשת תתת בשנייה. ביתר הסטרופות החריזה סדירה: שלושת הטורים הארוכים הראשונים נושאים חריזה שווה, וכך גם שלושת הטורים הקצרים העוקבים, אך עם חריזה שונה; אשר לטור הסופי התלת־צלעי, שתי צלעותיו הראשונות שוות חריזה עם הסוגר של הטורים הקצרים, וצלעיתו השלישית נושאת חריזה חוזרת בכל הסטרופות. מתכונת החריזה בסטרופות אלה היא אבאבאב גדגדגד דת, הוהוהו זחזחזח חחת, ובר.

המשקל: בדרך בלל שתים־עשרה הברות בבל צלעית בטורים הארוכים ושבע הברות בטורים הקצרים; גם הטורים הסופיים התלת־צלעיים מחולקים לשניים על פי משקלם. שתי הצלעות הראשונות קערות, וכוללות שבע הברות בראשונה וחמש בשנייה בדרך כלל, שעה שהצלע השלישית היא בת שתים־עשרה הברות.

הלחן הפיוט מורכב על הלחן והתבנית של הפיוט ״דברי שיר שבח למלכנו זמרו״ לר׳ דוד (רפאל) אבן עטאר, שחי בפאם בסוף המאה ה־18 ובתחילת המאה ה־19. פיוטיו מפוזרים בכתבי יד של פיוטים שמקורם בפאם ומכנאס ובקובצי פיוטים מודפסים של קהילות אלה.

החתימה: דוד קים(בראשי הסטרופות) חזק (בראש הטור האחרון).

הכתובת: פיוט על משקל ״דברי שיר שבח למלכנו זמרו״; סי(מן): דוד קים.

המקור: שירי דודים לר דוד אלקאים, ירושלים תשמ״ג, עמי 202-201.

1 דְּעו נְבוֹנִים בָּעָם וְהִתַּמְּהוּ, / טרם הֵכִינוּ מזור, אל תִּתְמַהֲמָהוּ.

טְהור עינים לבד יראה ויבין. / שָׁם שָׂם לו חֹק ומשפט [ושם נסהו.

אבן מקיר צעקה, / קיר הַבָּנוּי בֵין אַחִים.

שמה כשאול מועָקָה, / לִטְהוֹר עֵינָיו תִּמְתְּחֵם.

 כָתוּב בספר חֻקָה: / יש נדחים אזרחים;

מְשֻבָּחִים אֶזְרָחִים, / צִיצִים וּפְרָחִים. / זה על זה רָחֲקוּ [מהיות נפסחים.

הערות וביאורים

דעו נבונים: קחו לתשומת לבכם מה שאני עומד לתאר בפניכם, אתם המבינים עניין

 והתמהו: בעניין זה יש סיבה לתמוה ואף להשתומם, על פי חבקוק א, ה

 טרם הכינו מזור: העניין הנדון אין לו תיקון קרוב;

אל תמהמהו: אל תמשיכו לתת יד למצב שהשתרר בקהילה ושיועלה בשיר, על פי ישעיה כט, ט.

טהור עינים לבד יראה ויבין: אדם המסתכל על המתרחש בקהילה בלי פניות מסוגל להבין את המצב הקשה שעוד יתואר;

טהור עינים: על פי חבקוק א, יג;

שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו: המבחן לתבונתו של הקורא הוא המצב הקהילתי שיתואר, על פי שמות טו, כה.

אבן מקיר צעקה: על פי חבקוק ב, יא ״כי אבן מקיר תזעק״. הכוונה למצב השערורייתי שנגדו יוצא המשורר.

קיר הבנוי בין אתים הקיר המסמל את ההפרדה והנתק מפריד בין שתי קבוצות באותה קהילה.

שמה כשאול מועקה: המצב השערורייתי מביא מועקות, לחצים ומצוקות על בני הקהילה, על פי תהלים סו, יא.

לטהור עינים תמתחם: הכוונה כנראה לכך, שהשערורייה הנדונה גורמת לטהור העיניים לפקוח היטב את עיניו ולצפות במתרחש בקהילה.

כתוב בספר חקה: מנהג מושרש היטב בקהילה.

 יש נוהים אזרחים: יש בני קהילה בעלי מעמד נחות בגלל עוניים.

משובחים אזרחים בני קהילה בעלי מעמד גבוה.

ציצים ופרחים: נהנים מיוקרה רבה וממוניטין מצוינים בגלל כספם והונם, על פי במדבר יז, כג.

 זה על זה רחקו מהיות נפסחים שתי הקבוצות החברתיות רחוקות זו מזו ואינן מתחברות זו עם זו.

נפסחים: פוסחים זה על דלתו של זה, אינם מתערבבים זה בזה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר