הקדושים וקבריהם-יששכר בן עמי

  • ר׳ אברהם טולידאנו (טנג׳יר)%d7%94%d7%a2%d7%a8%d7%a6%d7%aa-%d7%94%d7%a7%d7%93%d7%95%d7%a9%d7%99%d7%9d-001

חי במאה השמונה־עשרה. היהודים משתטחים על קברו ומחשיבים אותו כשליט העיר. גם המוסלמים משתטחים על קברו.

 

32 ר׳ אברהם יפה (קצר אל־סוק)

קבור ליד קדושים אחרים. לפי המסורת המקומית הוא רב שבא מארץ־ישראל.

לפי מסורת מקומית, קיימים עוד הרבה קדושים בקצר אל־סוק שקבריהם לא ידועים. כאשר יגלו אותם וישתטחו על קבריהם אז תבוא

הגאולה. ראה עמי 43 על משמעות מסורת זו.

 

  • ר׳ אברהם יפרח (קזבלנקה)

קבור בבית הקברות העתיק של קזבלנקה. פעל בבית הדין הרבני שבקזלנקה. הוא נולד ב־ 1882 באלג׳יריה ונפטר בקזבלנקה ב־1947.

 

  • ר׳ אברהם כהן(תידילי)

קבור ליד עץ דפנה. במקום אין קברי9 רק חדר המיועד למבקרים. מכונה גם מולאימאתיל. כך היה נקרא בפי כולם עד שבא פעם ליהודי בחלום וגילה שקוראים לו ר׳ אברהם כהן. המוסלמים שגם מעריצים את הקדוש, ממשיכים לכנות אותו מולאי מאתיל. לפי המסורת הוא בא מירושלים למרוקו בתקופה מאוד קדומה.94

1.34 ״לאסלאי, הלכו לרב מולאי מאתיל. קבור אצלנו. חיברתי עליו שיר בערבית ובעברית. לא שמעתי שמכירים אותו. אחד אומר ר׳ אברהם כהן, ר׳ אהרון. בסוף היה מקרה. אנשים אצלנו עושים לו הילולה כל שנה, אפילו ערבים הולכים לשמה. פעם אחת גוי אחד היה משותק בכלל, כמו שיתוק של כאן. לקחו אותו ערבים, הם לא מתביישים ללכת לצדיק של היהודים. ישן שמה שלושה ימים וחזר בריא ברגליים שלו״.

2.34 ״פעם אחת קרה מקרה שיהודי אחד היה לו ריב עם גוי, ואין לו שטר. השר [השופט] אמר לו [למוסלמי], שיילך [היהודי] ויישבע לך, שהיהודי יישבע. ואמר [המוסלמי] אני רוצה שיישבע לי במולאי מאתיל, אמר [השופט] לו: טוב. הלך הגוי. אמר לו [ליהודי]: ניפגש שמה. הלך הגוי והגיע לחדר שבנו למולאי מאתיל. איך שהגיע לשם ראה נחש. הזנב שלו כאן והוא מסתובב בכל החדר. בא הראש לצד השני ופתח את פיו. הגוי הזה, לפני שיגיע היהודי וישביע אותו, בא בדרך [לקראת היהודי] ואמר לו: בא, מה שאתה רוצה תן לי, לא צריך להישבע. חזר איתו ועשה פשרה. גם על זה חיברתי שיר״.

3.34 ״אשה אחת מקזבלנקה היתה עקרה וביקרה בצדיק. אחרי שבא השומר, גוי אחד, איך שהוא בא חשב לצחוק עליה, אבל כולם מכירים אותו שזה השליח של ר׳ אברהם כהן, מולאי מאתיל. הוא שומר, הולך ומקבל נדבות לזכות הצדיק. למה [כי] הוא מטפל בחכמים. אז פעם באה אשה, אמר לה, אם את רוצה להיות בהריון, קחי את האבנים האלה. לקחה אותם מעל הקבר ושמה אותן על הגב שלה. נגמרה השנה וילדה. קרה נס״.

הערת המחבר : עדות ר׳ שלמה ב׳(איגיניסאין). ראה גס הירשברג, מארץ מבוא השמש, עמי 55! : ״בדמנאת פגשנו גברים צעירים מתידילי שבאו לשוק. במראה פניהם הבריא ובמבנה גופם החסון ניכר היה תיכף. כי אלה שוכנים בסביבה כפרית עשירה. הם הזמינונו לבקר אצלם — ואף הציעו לעלות עמהם להילולא של הקדוש שלהם, ר׳ אברהם כהן, הקבור בצלעי הרי תיסיאי תחת עץ דפנה, בקצה כרס־זית רענן. ר׳ אברהם בא מירושלים (כלומר מארץ־ישראל). במקום מבקרים עדיין בסתר גם מוסלמים, אלא שהם מכחישים זאת, ומודים רק שנשיהם רגילות לבוא ולהתפלל לפרי בטן. בכל זאת הם רואים את עצמם כאפוטרופסים לקבר ודורשים שכר שמירה מהיהודים המבקרים״; וואנו, עמי 68, מציין שאין מציבה אלא חדר ליד שיח. על אף חקירה במקום הוא העלה רק פרטים מועטים.

   האינפורמנט סיפר שפעם גוי אחד מצא את המציבה של הקדוש או חתיכה ממנה עם השם, אך לא רצה לגלות ליהודים עד שיקבל עבורה כסף רב.

  המוסלמי מסביר את הופעת הנחש כהגנת הקדוש על היהודי וכביטוי לאי רצונו שהיהודי יושבע. על הקשר בין הקדושים והחיות ראה עמי 66-65.

  לרוב השומרים המוסלמים היו אישורים מרבנים מהעיר הקרובה לקדוש המאשרים שיש להם זכות לטפל בקדוש

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוקטובר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« ספט   נוב »
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר