משפחת סירירו – חיים בנטוב

  1. ר׳ מנחם הבן%d7%90%d7%9c%d7%a3-%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%99%d7%a6%d7%99%d7%a8%d7%94-%d7%a4%d7%90%d7%a1-%d7%95%d7%a2%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%95%d7%aa-%d7%91%d7%9e%d7%a8%d7%95%d7%a7%d7%95

חתם עם אביו על פסקי דין ומכתבים. נפטר בשנת תק״ם(1779) שש שנים לפני אביו, וקוננו עליו ר׳ דוד חסין ממכנאס ור׳ חיים דוד אחיו. ר׳ מנחם היה דרשן מבוקש גם בערים אחרות, לא רק בפאס. השאיר אחריו בן בשם פתחיה, ור׳ חיים דוד אחיו הכין עמו את דרשת הבר־ מצוה שלו.

מתוך הספר תהלה לדוד לרבי דו בן אהרן חסין

199 – מאנה נפשי תנחם

 

 קינה קוננתי אל הלקח החכם השלם הותיק כבוד הרב הגדול רבי מנחם סירירו זכרו לחיי העולם הבא.

מאנה נפשי הנחם / רחק ממני מנחם

 

אערך קינה ויללה /  אל מות חכם מאד נעלה

עליו אבכה יומם ולילה / היתה לי דמעתי לחם

רחק ממני מנחם

 

נסע ונגלה מאתי / לכל עובר עליו שאלתי

ולמנחמים ולא מצאתי / אין חונן ואין מרחם

רחק ממני מנחם

 

יום זה מראשי קלני / דנני אלהים חיבני

החשיך אור שמש ואור עיני / לא זכר ברגז רחם

רחק ממני מנחם

 

דור וחכמיו, דור וסופריו / כל אחד יבכה בתמרוריו

על ירא אלהין מנעוריו / טהור וקדוש מרחם

רקח ממני מנחם

 

ולי מה יקרו ידידותיו / ומה נעמו דרשותיו

שושנים שונים שפתותיו / מלחמתה של תורה לוחם

רחק ממני מנחם

 

דורו מי הוא זה ישחח / בפיו ושפתיו יוכיח

תמיד עליהם משגיח / בדרך ישרה ינחם

רחק ממני מנחם

 

חסין קדוש ברב טובך / שמח נפש עבדך

בשבע שמחות את פניך / נשמתו ורוחו תרחם

ואביו ואמו תנחם

נשמתו ורחו תרחם

 

ר׳ מתתיה ובנו ר׳ מנחם ייצגו את המשפחה במחצית השנייה של המאה השמונה-עשרה למן 1750 (תק״י) עד לסוף המאה כמעט.

  • רבי שאול סירירו

הבן השני של ר׳ מתתיה הראשון נתמנה לדיין מיד אחרי שנת תקמ״ו, שנת פטירת אביו, ושימש עם ר׳ אליהו הצרפתי כדיין בבית דינו. בתחילת שירותו הייתה בימי מלכותו של אליאזיד הרשע, כשרבים מיהודי פאס ברחו ממנה. ר׳ שאול ברח עם רבי אליהו הצרפתי לצפרו. ובצפרו פעל להשכין שלום בין חכמיה ובין הנהגת הקהילה וקהל התושבים. באותם ימים כתב איגרת בה ציווה על העשירים ״אל בני כי לא טובה השמועה… להקל מעצמכם ולהכביד על העניים. ואתם בערתם הכרם גזלת העני בבתיכם״. ועוד הוסיף להוכיח אותם ״… שזלזלתם בכבוד החכם״. בהיותו בצפרו אף מונה לדיין שם. עוד לפני כן, בשנת תקכ״ז, במכתב שכתב ר׳ יהושע בן זכרי מצפרו לר׳ מתתיהו אביו מזכיר ״ד״ש לכל הנלווים לאדוני ובפרט אחי וראש כהה״ר שאול: ישא ברכה ׳שבע ברכות׳״. רק אותו הוא ציין בשמו, ואז היה כבן עשרים שנה, כלומר שהיה החשוב שבמשפחה.

ר׳ שאול היה נשוי לבתו של העשיר הידוע יעקב לוי בן מימון הנודע בשם ״רבי מימון״ וגם הוא כותב לר׳ יהושע בן זכרי הראשון וקורא אותו אחי ״ויגיע לאחי״ ״וזה חסדך אשר תעשה עמדי עם כל שיירא – תשלח לי אגרת שלומים להודיעני איך שלומך״. אכן קשר ידידות אמיץ היה ביניהם.

ר׳ שאול היה איש ההלכה, והניח אחריו כמה תשובות. אבל גם איש חסד. כמה המלצות ואיגרות חסד כתב בחייו להמליץ על עניים שיקבלו אותם בסבר פנים יפות וייטיבו להם. איגרות חסד שלו פותחות תמיד בראשי תיבות של שמו שאול, וקל מאוד לזהותן. גם לקהילות אחרות שלח איגרות לעוררן למגביות צדקה. הוא היה יד ימינו של ר׳ אליהו הצרפתי, ושיתוף פעולה של ממש שרר ביניהם. רבי רפאל אהרן מונסונייגו ראה אותו כרבו וקונן עליו בפטירתו בשנת תקס״ז. כבן שישים היה במותו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 227 מנויים נוספים
נובמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930  
רשימת הנושאים באתר