רבי שלמה אבודרהם – ארזי הלבנון, ממזרח וממערב המקובלים במרוקו.

רבי שלמה אבודרהם נר המערב – רכב – רפגמקובל

נר המערב – רבני תיטואן וחכמיה, רבי יעקב אבוהב, רבי יצחק ביבאס, ורבי יהודה אחיו, רבי חסדאי אלמו שנינו, רבי מנחם אנהורי, רבי משה בן זמרה, רבי אברהם אבודרהם, רבי יצחק נהון, רבי יצחק הלוי, רבי מנחם עטייא, רבי שלמה אבודרהם ורבי אברהם מונסון.

רבי שלמה אבודרהם – ארזי הלבנון, ממזרח וממערב המקובלים במרוקו.

חי במאה ה – 18. מחכמי תיטואן. בהקדמת " מעשה רק"ם ", מיום י"א בחשון תקס"ו, נזכר אברהם בן החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל המקובל האלוהי חזיד ועניו כבוד הרב שלמה אבודרהם זצ"ל.

ובהקדמת שאלות ותשובות " זכות אבות ", מחודש תמוז תקנ"א, נזכר " יצחק אבודרהם נר"ו בן לאותו צדיק החכם השלם הדיין המצויין הרב הכולל המקובל האלוהי עץ החיים כבוד הרב שלמה זצ"ל.

 

רבי שלמה אדהאן – ארזי הלבנון –  2068

מעט מחברים ממרוקו זכו שתורתם תתפרסם בכל רחבי העולם. ערי החוף כמו סאלי, עירו של אור החיים הקדוש או ערי המלכות כמו פאס, מכנאס ומראקש, היו בקשר עם העולם החיצוני ועם כל זה רבנים מעטים הגיעו לערי אשכנז המפותחות להדפיס את ספריהם.

רבנו שלמה אדהאן וצוק"ל יצא מאזור תאפילאלת, מאות קיולמטרים הרחק המיישוב הגדול הראשון מראשק בדרום מרוקו, הגיע לעיר ואם בישראל תיטואן, ומשם לאמסטרדם שבו הדפיס את ספרו " בנאות דשא "

אחרי גירוש ספרד בשנת רנ"ב – 1492, נתמלאה אמסטרדם, עיר נמל בהולנד, ביהודי ספרד והפכה לעיר ואם בישראל, שבה היו בתי דפוס חשובים שמספריהם אנו חיים עד היום.

כמה מחכמי מרוקו הגיעו אליה והתקבלו בתשואות חן ומתוכם נזכיר רק אחדים שהשאירו רושם עמוק בה והם רבי יעקב ששפורטש, שנלחם כנגד שבתאי צבי שר"י, רבי משה חאגיז בעל משנת חכמים ובנו של רבי יעק חגיז בעל ההלכות קטנות מפאס, רבי שלום בוזאגלו ממראקש בעל המקדש מלך ועוד.

אחרי גירוש ספרד קם בית דפוס בפאס שהדפיס רק שמונה ספרים בין השנים רנ"ב – רנ"ט, מחוסר אספקת נייר שהנוצרים ביטלו הספקתו נסגר בית דפוס זה ומרוקו לא זכתה להית דפוס עד המאה ה – 20. במשך ארע מאות שנה המחברים ממרוקו חיטטו את רגליהם לאמסטרדם, איזמיר, וליוורנו להדפיס את ספריהם.

הדרכים היו בחזקת סכנה, חודשים של נסיעות מנעו מרבים מלהדפיס את חיבוריהם ורק מעטים זכו לראות פרי עמלם מודפס. לדאבוננו אלפי כתבי יד הלכו לאיבוד בגלל מחסור בבתי דפוס במרוקו.

רבני שלמה אדהאן זצוק"ל הדפיס את ספרו " בנאות דשא " באמסטרדם בשנת תצ"ה – 1735. ספרו זה זכה למספר הדפסות נוספות בפורציק בשנת תקע"ט – 1819, בזיטומיר בשנת תרי"ז – 1857, בלמבר בשנת תרכ,ט – 1869 ובוורשא בשנת תרמ"ה – 1885.

בספרו המקורי הכניס המחבר קובץ מרבי אברהם אזולאי זצוק"ל אחד ממקובלי מרוקו ממראקש, רבו של רבי שלום בוזאגלו. בהדפסות החוזרות, אחרי הדפסת המחבר, כל המוציאים לאור השמיטו את הקובץ הזה ואחדים הדפיסו את הקובץ בנפרד עם תרגום אידיש שזכה לכמה פרסומים. זכב רבי שלמה אדהאן זצוק"ל ותורתו התפרסמה בכלן ערי אירופה.

רבי שלמה בן רבי יהודה הכהן – ארזי הלבנון – 2085

הרב החסיד המקובל קבי שלמה הכהן ז"ל, בן להגאון רבי יהודה הכהן ז"ל, מגדולי החסידים והמקובלים בדורו. ספריו הנוראים נתקבלו בתור ספרי יסוד בחוכמת הקבלה הנעלמה, אותה זכה להאיר בחוכמתו ובתבונתו.

חסיד גדול היה. בני דורו העידו עליו כי לא עבר עליו לילה ללא שיהא נעור ברינה של תורה, וזאת במשך חמישים שנה רצופות. דבר המעיד על חבידותו ופרישתו הרבה. על גודל שהירותו בפירוש דברי ה " עץ חיים " נווכח מדבריו בספרו " יפה שעה ,, שם כתב :

 " וקצר מצע דעתי להבין, והיינו טעמא שלא מלאני לבי להשים יד ולהעלות על ספר אלא משער אח"פ ואילך, כי בעוונותי ה"ן אני מכיר את מקומי שפלותי ודלותי בתורה ובמצוות. ומכאן נראה גם את ענוונותו המרובה.

במקום אחר כותב הוא בענווה מופלגת " אני ליה וליה עינינו צופיות, יראיני מתורתו נפלאות, ונפשי יודעת קושי השאלה שהתורה אמרה יהיב חכמתא לחכמין, ומילת מיני אזדא כלי ריקם לא סביר ולא גמיר אפרוח לא נתפתחו עיני.

מכל מקום שמתי פני כחלמיש, כבן שואל מנקרא זה נוקב ויורד, יהיב חוכמתא לחכמין, דאעיקרא מהיכן נתחכמו וכי מבטן והמריון הביאוה. אלא וודאי הי פירושו, אחר שטרח ויגע ןהמית עצמו עליה עד שנתחכם מעט, אזי קמי שמיא גליא להשיב עמלו בראשו לפתוח עיניים עוורים להוסיף לו חוכמתא לחכמן.

גם כי ידעתי ביני לידי מדה זו לא באתי, ואין כוחי אלא בפו פי, אתחנן, עשה יעשה צדקה ומתנת חינם, ויקוים בנו וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם כן יהי רצון עד כאן לשונו שם.

מלבד היותו חכם בתורת הקבלה, הצטיין ביותר אף בתורת הנגלה, וידיו רב לו בפלפולא דאורייתא ובהלכות החמורות כיאות לגדול שבגדולים, וספריו החשובים בכוללים חידושים על הרמב"ם, שאלות ותשובות, יוכיחו עליו.

בשנים תקע"ח – תק"פ סיבב רבי שלמה בשליחות ירושלים בערי תורקייא ויוון. בדרך שליחותו הדפיס חלק מספריו. בהגיעו לעיר לארסו שביוון, הקריבו לפניו ראשי הקהל שאלה בעניין מסים. את תשובתו הוא פותח " הלא זאת מן המודעית ולפנים היותי סובב גולל ודופק על ראשי עם קודש בשליחותייהו דרבנן עיר הקודש ירושלים ת"ו, וכי באתי את האץ הלזו עי"ת לארסו יע"א באו אלי טובי פרנסי ומנהיגי העיר ויריבו את משפטן.

בשנת התפק"ד אנו חוזרים ומוצאים את רבנו שירושלים, מסכים לספר " זכות הרבים " לרבי יצחק פרחי. רבי שלמה נפטר בירושלים, ביום ח' תמוז שנת התקפ"ז – 1827 ונטמן בהר הזיתים.

רוב ספרי המחבר, נדירים הם, ומהם שאף בספריות גדולות לא נמצא זכרם. וזו סיבה לריבוי הטעויות והחיסורים בתיאור ספריו בספרות הביביליוגרפיה, למן הספרים הראשונים כ " אוצר הספרים " לבן יעק, ועד אחרון " אוצר הספר העברי ".

במאמר זה ניתן סקירה מתמצתת מכל ספריו בהנדפסים, תוכנם ומהותם, שנת הדפסתם ומקום הדפוס. התיאור נעשה על פי הספרים עצמם כפי שהיו לנגד עיני הכותב בדקדוק, וכפי סדר שנות ההדפסה.

ואלה הם חיבוריו :

1 – ספר " מזל שעה ", אשר טיפחתי ורביתי אני עני..סובב והולך על מקצת חלק שלישי להרמב"ם ז"ל והלכות זכיית ומתנה, שקיל וטרי כאשר ירדוף הקורא, ובא עד קיצו מקצת דרושים…מאשר חנן אלוהים את עבדו…

הצעיר שמה בן כבוד הרב יאודה הכהן ס"ט. נדפה פה שאלוניקי…בשלהי לחודש רחמים דהאי שתא שנת התקע"ב לפ"ק.

2 – ספר " הוראות שעה ,…לאיש אשר כמוני צעיר וזעיר…שלמה בן כבוד הרב יאודה הכהן נר"ו. נדפס פה שאלוניקי…אתן שנת וה' חכמה לשמה לפ"ק – תקע"ח.

ספרו זה מכיל ביאור לענייני הכוונות, ובסופו פירוש לזוהר חדש שיר השירים עח דף. ספר זה הינו הראשון והיחיד שנדפסה בו הקדמה קצרה מאת המחבר, שאר ספריו נדפסו ללא שום הקדמה או הסכמה כלשהיא.

3 – ספר " שער הכושר " ..אמרה נעימה דרושים לכל חפציהם עולת שבת בשבתו…חידושי תורה וחידושי סופרים, על אלה פכולת צדיק אשר פעל ועשה איש ירושלים..המקובל האלוהים, אחד מן הרמתים מר ניהו רבה הרב המובהק מר שליחא דרחמנא כמהר"ר שלמה הכהן נר"ו יאיר כאור חוכמה שבעתיים.

אשר כבר יצאו מוניטין שלו בג' ספרים נפתחים, יפה שעה ומזל שעה והוראת שעה, ואת רב"ע שיורי ברכה לגומרא של תורה…אתיא סוף סוף שישה דרושים טבועים לארבע שבתות השנה הם קבועים. נדפה פה שאלוניקי יע"א…שנה זה השער לה' צדיקים יבואו בו לפ"ק – תקע"ט.

4 – ספר " שעת רצון " שחיבר רב תנא ירושלמאה אחד מן הרמתים לתורה אוזנים, ה"ה הרב המובהק מר שד"ר המקובל האלוהי כמהר"ר של מה הכהן נר"ו..סובב הולך על..ספר זוהר הקדוש וספר התיקונים…נדפה פה שאחוניקי..אתן שנת עת שערי רצון להפתח לפ"ק – תק"פ. ספר זה נדפס בהגהת רבי יאודה חיים אלקלעי ס"ט.

5 – ספר " שאלות ותשובות שעות דרבן "….ותשם בסוף דרושים נפלאים…מני"ר תנא ירושלמאה הרב המופלא וכבוד ה' מלא חסידא קדישא כמוהר"ר שלמה הכהן זצוק"ל ונבג"ם ( נשמתו בגנזי מרומים ). נדפס בקושטנדינה..בשנת והוא יחל להושיע את ישראל לפ"ק – תקפ"ט.

קב דף. ספר זה נדפס כשנתיים לאחר פטירת המחבר, וכולל, מלבד שאלות ותשובות ודרושים הנזכרים בשער, גם חקרי דין והלכה וחידושי רמב"ם. משום מה, נדפס ספרו זה ללא סימון נאות והיכר בין חידוש לחידוש, וללא מספור החידושים וחלוקה נאותה.

בנו רבי יהודה הכהן ז"ל, אף הוא הצטיין בחיבוריו כאביו הגדול. הוא היה מחכמי ורבני ירושלים ומחבורת המקובלים " בית אל " והרביץ תורת הרז לתלמידים רבים. 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

דצמבר 2016
א ב ג ד ה ו ש
« נוב   ינו »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר