משפחת סירירו – חיים בנטוב- אלף שנות יצירה

  • ר׳ נחמן סירירו

הבן השביעי של ר׳ מתתיהו הראשון. הוא נפטר כנראה בגיל צעיר, ולא ידוע עליו הרבה, ככל הנראה היה גם הוא תלמיד חכם, כי ביחס פאס כונה ״מוהר״ר נחמן זצ״ל״ וחזקה שהיה חסיד וחכם ככל אחיו.

דומה שאחרון הבנים שנפטר הוא רבי יעקב שמת בשנת 1851, במחצית השנייה של המאה התשע־עשרה.אלף שנות יצירה

בניו של ר׳ חיים דוד. כבר בחייו כיהן כדיין, אתו יחד בנו ר׳ יהונתן, שהזכרנו למעלה. ר׳ יהונתן סירירו נולד בשנת תקל״ה, בצעירות אביו, ונפטר בשנת תקצ״ג(1833) בן 58 שנה, שבע שנים אחרי אביו. הוא היה מלומד בנסים. בנו של ר׳ יונתן, ר׳ אבא סירירו, היה חכם גדול וטיפל בקהילה כאחראי לשחיטה ובדיקה, כמומחה בדיני טרפות. נפטר בשנת תקצ״ה(1835), תשע שנים אחרי אביו(1835).

מאשתו השנייה היו לד׳ חיים דוד שני בנים: ר׳ צמח סירידו, שהיה חכם על פי חכמי פאס, אך לא היה דיין, ואחיו ר׳ מתתיה השני, אב בית הדין. נולדו לו שלושה בנים – ר׳ עמנואל, ר׳ חיים דוד הנושא את שם סבו, שניהם נפטרו במגפה של שנת תרל״ח (1878). ר׳ עמנואל השאיר בת אחת ושמה ריינה. ר׳ מתתיהו נפטר בשנת תרנ״א (1891). הבן השלישי לר׳ מתתיה השני הוא ר׳ יהודה בנימין, שהיה דיין. נתמנה לדיין בתמוז תרל״ט (1879) וכיהן עד פטירתו בשנת תר״פ (1920) בחודש סיוון, והשאיר אחריו בנות בלבד. ריינה בתו של ר׳ עמנואל גדלה בבית סבה, ר׳ מתתיה השני, עד פטירתו בשנת תרנ״א(1891), נישאה לנבון ומעולה יוסף בן שטרית, כשילדה בן קראה לו בשם סבה, מתתיהו, והוא מתתיהו בן שטרית, אביהם של שלושת הגבירים הידועים כאנשי חסד בזמננו, שחיו באמריקה, האחד – ג׳ו, והוא יוסף בן שטרית, אחיו בנימין בן שטרית ויבל״ח אחיהם אליהו, שלושתם רודפי צדקה וחסד, לכולם בנים בשם מתתיהו על שם סבם ועל שם ר׳ מתתיהו השני ובנות כשם סבתא דיינה.

ר׳ מתתיהו סירירו השני

נולד בשנת תקס״ו, נתמנה לדיין כנראה אחרי פטירת אביו, ועם הזמן נתמנה לאב בית הדין, שבו אי״ש הצרפתי, בעל יחס פאס, היה דיין חבר. כתב פסקי דין רבים ותקנות.

שתי בנותיו של ר׳ מתתיהו סירירו הראשון

הבת הבכירה נישאה לר׳ שלמה שמואל בן צור (ש״ש) וילדה את ר׳ רפאל בן צור ואת ר׳ יעקב בן צור (יעב״ץ האחרון) שנפטר בשנת תר״י, והבת השנייה, זהרא, נישאת לר׳ שלמה הצרפתי, וילדה לו בן את הרב וידאל הצרפתי אביו של אי״ש הצרפתי, שהיא הסבתא של אי״ש הצרפתי. נמצא, ששלוש משפחות העילית, הצרפתי, בן צור וסירירו מתחברות באמצעותן של הנשים.

הערת המחבר : בכתב היד שברשותי ר׳ יעקב חתום על תקנה משנת לחיים (תקצ״ח [1938]) בעמי 149 עם ר׳ רפאל אהרן מונסונייגו, ר׳ יעקב אבן צור ור׳ חיים אברהם הצרפתי; בדף 110 חתום על הסכמה לפס״ד של חכמי צפרו, ר׳ עמרם אלבאז, ור׳ עמוד אביטבול, וחותם עם ידידיה מונסונייגו ור׳ ראובן סירירו בשנת רח״ת(1848).

דורות הנכדים והנינים של ר׳ מתתיהו הראשון(הרבנים הידועים מהם)

 הבן החכם ר׳ שאול השאיר אחריו בן, ר׳ שמואל מימון, נולד בג׳ אייר תקל״א וחתום על מסמך בשנת תקנ״ח (מלכי רבנן), ובתעודות (צפרו כרך א, עמי 2) יש שטר שחתום עליו משנת תקנ״ב, והיה בעת החתימה בן 21 שנה, בזמן אליאזיד, שאביו ר׳ שאול היה בצפת, ובנו היה עמו, חתם כעד שני בשטר עם ר׳ ישראל עולייל. מכאן ואילך איננו יודעים תולדותיו.

הבן השלישי, ר׳ יהושע סירירו, השאיר אחריו שני בנים חכמים וצדיקים – ר׳ יוסף סירירו הראשון כנראה לא היה דיין, והבן השני ר׳ ראובן שהיה דיין וחתום על פסקי דין.

הערת המחבר : בכתב היד שברשותי חתום ר׳ ראובן בשנת תר״ם עם ר׳ וידאל הצרפתי בדף 121 ובשנת רח׳׳ת עם ר׳ יעקב סירירו ור׳ ידידיה מונסונייגו בדף 110 ובספר דבר אמת לר׳ ידידיה מונסונייגו (תשי״ב) חתום ר׳ ראובן בשנת תרי״ד ותרט״ו בסי׳ קנה-קנז, ולפי מלכי רבנן בערבו נפטר בתרט׳׳ו.

על ר׳ יוסף האח הגדול נאמר ביחס פאס: ״ויחי ה׳ את יוסף ונתן לו בן פורת צדיק וישר מתחסד עם קונו… כמוהר״ר יהושע [ציון] והוא נין ר׳ מתתיה הא׳ והיה ה׳ את יהושע ונתן לו בן… החכם השלם והכולל… כמוהר״ר יוסף הוא ואחיו״ ר׳ יוסף האחרון היה דיין ונפטר בכ״ד תשרי בשנת תרס״ב (1901) ובמלכי רבנן בערכו כתוב שהיה ״קובץ ספרים…ובכלל היו שם כמה ספרים כתבי יד… ונשרפה ישיבתו… בשנת 1912״ [הוא ר׳ מתתיהו סירירו השלישי, בני הנין של ר׳ מתתיהו הראשון[.

ר׳ מתתיהו סירירו השלישי

נתמנה לדיין אחרי מות אחיו ר׳ יוסף, ביום כ״ז ניסן תרס״ב. ומוקד השררה עבר אליו. והוא נשאר בבית הדין גם אחרי הכרזת הפרוטקטורה. וכשנפטר ר׳ שלמה בן דנאן נתמנה הוא ראב״ד, עד פטירתו בחודש האביב שנת תרצ״ט(1939 ).

ר׳ חיים דוד סירירו בנו של ר׳ מתתיהו השלישי

נכנס לבית הדין בפאס עם פטירת מור אביו וכיהן כחבר בית הדין, ואחר כך כיהן כאב בית הדין. אחרי קום מדינת ישראל בא לישראל כתייר, ותרם ספרייתו לישיבת פורת־יוסף. אחרי שהייתו בארץ שב לפאס, וכיהן כאב בית הדין עד סוף חייו. הוא נפטר בשנת תש״ך זקן ושבע ימים, והוא אחרון הדיינים ממשפחת סירירו.

ראינו אפוא שושלת חכמים שראשיתה ר׳ שאול בשנת שס״א (1601) המגיעה עד המאה העשרים עם פטירת ר׳ חיים דוד סירירו האחרון בשנת 1960. רוב פעילי המשפחה פעלו במאה התשע-עשרה וקצתם במאה העשרים, והם יהודה בנימן, ר׳ מתתיה השלישי ור׳ חיים בנו. זו תקופה בת שלוש מאות וחמישים שנה של דיינות ורבנות. המשפחה המיוחסת הזאת ממשיכה להתקיים, ואולי עוד תחזיר עטרה ליושנה ויקומו לה עוד רבנים ודיינים גדולים בעם ישראל. השפעתם ניכרה לא רק בקהילתם אלא גם בקהילות אחרות השפיעו, ולא רק בתורתם, אלא בעיקר בצניעותם ובענוונותם ובדרכי התנהגותם.

סוף המאמר " משפחת סירירו " חיים בנטוב

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

פברואר 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728  
רשימת הנושאים באתר