הקצידה ב 'שיר ידידות' המקורות הטקסט והמוסיקה – אברהם אמזלג

הקצידה ב'שיר ידידות'שיר-ידידות

 המקורות הטקסט והמוסיקה

אברהם אמזלג

פעמים מס' 19 – עמוד 88-112

פרק מספר 2 מתוך המאמר

הקצידה לסוגיה השונים היתה מקובלת בקרב יהודי מארוקו ומבוצעת בפי נשים ובפי גברים כאחד. בקצידה בצורתה החילונית, בלשון המגרבית־יהודית, לא חוללו היהודים שינוי כלשהו. הם עשו שימוש בכוח־הביטוי העז שלה וביכולתה להגיע לתפוצה רבה. הקצידה סיפקה את הצורך העז במידע, בסיפור מן החיים ואף בקצת רכילות. הקצידה בוצעה בדבקות ובהזדהות עם המושא שלה, תוך גאווה לא מוסתרת של המבצע על כוח זכרונו לשיר את הבתים הרבים ולרמוז בהטעמה מיוחדת על הרגש המקופל בכל שורה ושורה. מר סמי אסולין (כיום איש תל־אביב) מספר על סי למדרבי לבציר (=הרפד הסגי־נהור), שהיה מוזמן לחבוט במזרנים ולתקנם, אך בטרם החל במלאכתו היה שר כמה קצידות תמורת כמה ריאל. הסובבים אותו, נשים וגברים, היו זונחים את עיסוקיהם ומאזינים בהתרגשות רבה לקצידות, לעיתים תוך כדי מחיית דמעה מעיניהם. מבצעי קצידות בשכר נהגו לעצור את שירתם ברגעים הקריטיים ביותר בעלילה, ולתבוע מהמאזינים תשלום נוסף, מהם שהודיעו אחרי ששילשלו לכיסם את הכסף, כי הם ימשיכו למחרת היום. תענוג לשוני מיוחד חשים המבצעים בעצם ביצוע המילים, בהטעמתן בחוזקה, במתן ביטוי לכל רגש המקופל ברבדים הלשוניים של השפה , בהיגוי האותיות השונות ובהפעלת הגרון . החך והלשון בעת הביצוע

נושאי הקצידות מגוונים ביותר ולקוחים מחיי הפרט והכלל . הקצידה מילאה את מקומם של העיתון , הרדיו והטלביזיה בחברה שלנו . ברבות הימים , נעשו קצידות שונות בבחינת עדות לדברי-הימים , שכן בלעדיהן אולי לא היינו יודעים על האירועים המצוינים בהן , לרבות אירועים היסטוריים שונים בחיי הקהילות היהודיות במארוקו . כך . למשל : 'לקצידה דלכור' (= קצידת הפגזים) החתומה בשם שמעון , שנכתבה בין השנים 1825 – 1832 , מתארת את סבלם של יהודי פאס במרד שבטי האודאיה . ב 'קצת תפילאלת' מתוארת מגפת הדֶבֶר שפגעה במשפחות יהודיות רבות בשנת 1679 .

קצידות אחרות מתארות מקרים טראגיים -אישיים , שהיו לשם -דבר , כמו הקצידה של בן-שושן מראשית המאה הנוכחית . המספרת על נער יהודי מאלג'יריה שהתאהב במאריה מולינה , צעירה נוצרייה , ורצח אותה עקב בגידתה.  הקצידה בוצעה לראשונה בפי שיח ' זוזו , זמר ומוסיקאי יהודי סגי-נהור , והובאה למארוקו על ידו . היא נכתבה על רקע חברה קנאית מעורבת (ערבים . ספרדים , צרפתים ויהודים ) , שלא נטתה חסד לנער יהודי שנשא עיניו לנערה נוצרייה , אשר 'זינהא מא כן ! ' (= כיופיה לא היה) .

הערת המחבר : על היהודים ויחס החברה האלג'ירית כלפיהם – ראה : כהן . עמ ' 96 -111 : סיון . עמ ' 92 – 108. קצידה זו קיימת בשלוש הקלטות : ( א) הקלטה ראשונה . היסטורית . בביצועו של 'שיך זוזו' אמן המוסיקה ה 'דג'ירית' . (ב ) הקלטה בביצועו של סמי למגריבי . (ג) הקלטה חדשה של 'שיך מואיזו ' משנת 1982.

קצידות על אירועים טראגיים מתולדות ישראל מצויות ברפרטואר של יהודי מארוקו ומושָרות בימי בין המצרים , בכללן : הקצידה על 'חנה ושבעת בניה' , 'קצת סידנא איוב' )= קצידת אדוננו איוב ) . 'קצת עשרה הרוגי מלכות' , 'קצת ירושלים חין דכלהא נבוזראדן לחן רגלי מבשר הר הלבונה' (= קצידת ירושלים כאשר נכנס לתוכה נבוזראדן , בלחן רגלי מבשר הר הלבונה) וקצירות נוספות על ירושלים . בניגוד לקצידות אחרות , מורכבות קצידות אלו על לחנים עצובים מתוך הקינות , ויש להניח שבשל כך הם התאימו לצרכי מי שערך את פעולת המרכיב . לכך יש להוסיף , כי בימי בין המצרים אסור לשיר . לבד משירח הקינות, ועל-כן הורכבו הקצידות האלה על לחני הקינות.

 יששכר בן-עמי מביא בספרו 'יהדות מרוקו' מידע על 23 קצידות יהודיות מגרביות שונות , והרשימה מאלפת בגיוון נושאיה : החל בקצירה . המיוחסת לר' דוד יפלח , על הכנת החמין המארוקאי המכונה 'סכינא' , עד ל 'קצידה על היטלר' . סוג אחר של הקצידה במגרבית-יהודית עוסק בצורה עממית בנושאים דתיים -למחצה , כמו : דמויות ונושאים מהעולם היהודי , דמויות תנ"כיות מובהקות (למשל הקצידה על יוסף הצדיק ) , צדיקים שונים ; וכן בנושאים מהעולם היהודי , המוגשים בצורה מבדחת כמו קצידת 'המריבה בין פסח לסֻכֹּת' ."' יש להניח , כי קצידות אלה שעסקו בנושאים יהודיים בלשון מגרבית-יהודית שימשו מאיץ ליצירת קצידות בעברית.

יהודי מארוקו בישראל מוסיפים להיות נאמנים לקצידה , אם כמבצעים ואם כמאזינים . במקרים רבים היתה זו פעילות יצירתית מובהקת . דוגמה טובה לכך היא 'הקצידה על אלי כהן' ז"ל . מי שנתלה בכלא הסורי . שנכתבה ככל הנראה בידי אלברט סוימה והוא גם מבצעה . קצידות נוספות נכתבו על מלחמות ישראל בדורות האחרונים ועל אירועים לאומיים אחרים . עם זאת , רוב הקצידות הנכתבות בארץ נועדו לביצוע בהילולות לזכר רבנים , צדיקים וכיו"ב . כך , למשל , לא חלפו ימים מועטים מפטירת האדמו" ר מנתיבות , באבא סאלי זצ"ל , וכבר הופיעה קצידה המתארת את פועלו בריפוי חולים ובניסים שונים . הקצידה , שנכתבה בידי אלברט סויסה , הופיעה בעברית ובמגרבית-יהודית , בגירסות שהופצו בנפרד .

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 134 מנויים נוספים

מרץ 2017
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר