ארזי הלבנון-אנציקלופדיה לחכמי הספרדים

רבי אברהם ב״ר מרדכי הלויארזי הלבנון - אנציקלופדיה - כרך 4

הגאון המופלא רבנו אברהם הלוי זצוק״ל נולד בארץ מצרים בשנת הת״י [1650], מילא כסא אביו ברבנות במצרים כרב וכאב״ד עם אותם הדיינים שהיו עם אביו. וכאשר זרחה לו השמש, היה מעשירי הארץ, תורה וגדולה במקום אחד, כמו שכתב גאון עוזינו החיד״א ז״ל בשם הגדולים. בין שנת תמ״ו לתמ״ט מת עליו בנו יחידו המוכשר, בגיל חמש עשרה שנה. פטירתו זעזעה אותו, כמו שמתאר בהרחבה את צערו בתשובה אבן העזר כלל ג׳ סימן ח׳ ובחושן משפט כלל ה׳ סימן די. ובהקדמתו לספר גינת ורדים מתנה את הצרות הרבות אשר עדו עליו, ואת צערו על מיתת בנו וגם על מיתת בתו בת השתים עשרה.

יחד עם סדור תשובותיו לכל מי שפונה אליו, הוציא לאור בשנת התנ״ז ספר ׳דרכי נעם׳ לרב אבה״ו, ובסופו צירף את קונטרסו ״מלחמת מצוה״, אשר עורר ויכוח הלכתי גדול בין גאוני דורו וגם בדורות שלאחריו ממזרח וממערב [ביו השאר שו״ת פנים מאירות סימן ז, ספר סדרי טהרה על שולחן ערוך יו״ד סימן קצ״ד אות כ״ו]. ספרו גינת ורדים על ד׳ חלקי שולחן ערוך אשר הוא עצמו הכינו וסדרו יצא לאור כשש שנים לאחר פטירתו.

דרך למודו ז״ל היה שלא תקע עצמו בדבר הלכה ועמד על דעתו, אלא השתדל לשמוע דעת חכמי דורו, וכדרך של רב אבה״ו ז״ל, כמו שכתב בהקדמתו לשו״ת דרכי נועם: ״את זה הדרך בחרתי שלא לתקוע עצמי בדבר הלכה אבל אשא ואתן בשקלא וטריא עם רוב התלמיד חכמים המעיינים הנמצאים אתנו, אם יכשר בעיניהם מה שכתבתי באותה הלכה ובאותו ספק, ואם המצא ימצא איזה דוחק בדברי אניף ידי עליו ואעמיק בעיוני כיד ה׳ הטובה עלי, וזה דרכי כל הימים בכל מה שכתבתי מנעורי עד עתה, ולא סמכתי על דעתי כי אם אחר הסכמת המעיינים מקשיבים לקולי, כי כל כוונתי לשם שמים לבאר וללבן הלכה על בוריה, ולכן קראתי שם ספר זה אמרי נועם, כי גלוי לפניו ית׳ שלא לשום קנטור ולא לשום נצוח אלא דרך נעימות״ וכוי ע״כ. וברא כרעא דאביו כן היה דרכו, כמו שיראה המעיין ברוב תשובותיו עם גאוני דורו אתם נשא ונתן, וכמו שכתב מוהר״ר יוסף תלוי בהקדמתו, וזה לשונו: ״אצל גדולתו אתה מוצא ענותנותו, כי לא היה רוצה לסמוך על דעתו, ורוב פסקיו היה מוסר לחקרי לב אשר אתו״, ע״כ. ואף חזר בו מסברתו כאשר נוכח בצדקת דבריו של המשיג, כמו שהוא כותב בחלק אבן העזר כלל ד׳ סימן כ״ח, וזה לשונו: ״ואפריון נמטייה ליה למר נר״ו וברכות לראש צדיק שהחזירני :!טעותי… וכבר העברנו הקולמוס עליהם עד תומם״, ע״כ. וכן כותב :הקדמתו, וזה לשונו: ובעת דברי ושגיתי, לא בושתי ולא נכלמתי, ׳מרוק פני לא הסתרתי, ע״כ. לעיתים שפך חמתו בויכוחים חריפים, ׳השבית גאון עזים, במליצות וחרוזים, ולפעמים, היה ברצונו להתרחק מעניינים קשים ונלוזים. ולגודל אהבת השלום כתב באורח חיים כלל א׳ סוף סימן כ׳׳ב, יזה לשונו: ״אך מפני גודל חיבת השלום ראוי לוותר בדברים אלו ׳פעמים שאתה מתעלם אפילו בספק ברכה לבטלה, ששמו יתברך ::לתק במים כדי להטיל שלום בין איש לאשתו, כ״ש בעניני דבור דיש לחוש שיתפשט המחלוקת ביניהם. והרוצה להעמיד האמת ־:עתו לשמים ישמיע דבריו בנחת קודם מעשה או אחר מעשה כדי שיתקבלו דבריו״. רבני דורו שבחוהו וקלסוהו עד מאוד וכמ״ש מהר״מ גלאנטי ז״ל בזה הלשון ״הגם דכל רז לא אניס ליה, מדעת קונו יש בו להימלך, ומיראי הוראה הוא… וידעתי כי מרוב צאתו במילי דאסורא נטה להחמיר. כי כל רז לא אניס ליה וירבו כמותו בישראל, וצאצאינו יהיו כמותו בתורה וביראה״, ראה באבן העזר כלל ג׳ סימן י׳ י״א. עם עול הצבור שהיה מוטל על צוארו, הכניס עצמו בכוחא דהתירא, להתיר החרם מעל ההוגה בספר פרי חדש שעשה בזמנו רעש גדול בין הרבנים והלמדנים. וראה אורח חיים כלל ג׳ סימן כ״ב על תיקון העירוב במצרים, והויכוח הנוקב עם תלמידו רבי ישועה שבאבו שם כלל כ״ג, וראה עוד אורח חיים כלל ב׳ סימן ט״ז ע״ע אמונת הגלגול באורך. רבי אברהם נפטר במצרים בשנת תס״ד [1704] לערך.

ואלו הם חיבוריו:

א]. ״קונטרס מלחמת מצוה״ – בעניני מילה, וינציאה, תנ״ח.

ב].        ״שו״ת גנת ורדים״ – בד׳ חלקי שו״ע, תע״ז.

ג].         ״יאיר נתיב״ – בעניני גיטין, קושטא, תע״ח.

ד]. ״גן המלך״ – פסקים וחידושים קצרים. קושטא, תע״ז.

ה]. חיבורים נוספים נותרו בכ״י ואינם ידועים. ״קול אלהים״, ״קול ששון״. ״קול שמחה״, קול נהי״ ״קול המון״. חידושי כתובות.

התולדות מתוך שו״ת ״גינת ורדים", ח״א, במבוא

רבי אברהם ב״ר מרדכי פאריעול מאוויניון

מחכמי איטליה. סופר, מעתיק, מחבר ומוסיקאי. נולד באוויניין בשנת ה׳רי״א [1451] ונפטר בפיררה בשנת ה׳רפ״ה [1525]. בשנת ה׳ר״ס [1500] חיבר א]. ״פרחי שושנים״ – פירוש לתורה, ב]. ׳מגן אברהם״ – ויכוחים בנושא הדת. ג]. ״אורחות עולם״ – תיאור גלילות הארץ, שתירגם ללאטינית.

רבי אברהם ב״ר משה

תלמיד מובהק לרבינו שלמה בן אדרת [הרשב״א] כנראה שהשיב בפקודת חכם על שאלת ה״ר יצחק ממאראקיא וחתם בשמו בחליו אשר מת בו, וה״ר יהודה בן הרב קיים דבריו שהם דברי אביו ומובאת בתשובת הרשב״א מיוחסות להרמב״ן סימן קמ״ח, ושאל גם מן הרא״ש והשיב לו בקוראו אחי כמובא בתשובותיו כלל ס״ח סימן כ״א ורמז עוד לתשובתו לו שם סימן כ״ז ומשמע קצת שם שהיה נקרא ה״ר אברהם אפרים.

אור החיים, כערכו

רבי אברהם ב״ר משה אבוקארא

מחכמי ורבני תונס, היה בזמן הגאון הגדול רבי אברהם חג׳אג׳ ז״ל וחיבר ספר על הספקות הנקרא בשם בן אברהם ספר יקר וחשוב [והוא היה מחכמי ק״ק פורטוגיזיס. ואמה״ג זצ״ל ראה בספריה המפוארת בבית הכנסת רבי הלל זיע״א אשר לעדת הפורטוגיזיס בתונס ספר בן אברהם מכ״י המחבר, וכעת בית הכנסת נסגר והספריה עברה למשרד הרבנות הראשית בתונס. נאמ״ן ס״ט].

אנשי השם, עמוד ט

Recent Posts

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 138 מנויים נוספים

מרץ 2017
א ב ג ד ה ו ש
« פבר   אפר »
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר