נשים יהודיות שתפרו בשביל הממשל מרצון או בכפייה.

 

נשים יהודיות שתפרו בשביל הממשל מרצון או בכפייה.נשות חיל במרוקו

רבי עמואל מאנסאנו כתב בשנת תצ"ט – 1739 על נשים יהודיות בפאס, שעשו, מלאכה, והם יושבים שם יום ולילה ושבת בכלל. דעתם של חכמים לא הייתה נוחה מכך ולכן אמרו להן " שאם הן ישראליות יתנהגו כמנהגם ואם לאו – מהרסיך ומחרביך ממך יצאו ".

אישה יהודיה נהגה לתפור את שמלותיהן של נשות השר במכנאס. כך נאמר במקור משנת 1830. גם גברים יהודיים, בדומה לנשים, נאלצו לבצע עבודות שירות בכפייה עבור הממשל, שכונו בשם " סוח'רה ". שמואל רומאנילי מאיטליה שביקר במרוקו בשנים 1787 – 1790 כתב ביומנו :

" אשר הרגיז בטני והמר רוחי הוא המשא הזה אשר חזיתי. ביום שבת והנה ארחת ערביאים שומרי המלך באה בבית הכנסת בשפעת משחיצים, וישאו כל עושי מלאכה, כל נושא סבל ויבהילו להביאם לעמוד לשרת במלאכת המלך איש איש על עבודתו ועל משאו. וכן כל הנשים המתפרות כסתות או עושות מטפחות לעשות מלאכתן חנם.  הנוגשים אצים במקל יד באבן ובאגרוף, יחזיקם בשפת בגדיהם על החזה ויסחבום באין חמלה, ואוי לבורח.

 על פי מקור מן ה-25 באפריל 1854 נאלצו נשים יהודיות לתפור בגדים בפקודת המושל של מוגדור. כך נאמר בתזכיר, שהוגש על ידי קהילות מספר, ביניהן זו שבמוגדור, להנהגת הקהילה בטנג'יר. התלונה אינה על עצם כפיית השירות אלא על כך, שהמושל תבע זאת ימים מספר לפני החג, ועל כך שהנשים נאלצו לעבוד ללא שכר. כשנשאל המושל לשכרן ענה " מאה וחמישים מלקות ". הדבר התרחש כחודשיים ומחצה לאחר הצהרתו של הסולטאן מוחמד הרביעי מן ה-5 בפברואר 1864, כי " לא ישתמשו בעלי המקצוע שביניהם אלא מרצונם ובתנאי של הקפדה על מה שמגיע להם "

בדו"ח של יוסף הלוי, שליח כל ישראל חברים, שפורסם בשנת 1877, נאמר, שבנות יהודיות בגילים שבין 10 ל-15 שנים נראו ברחובות מראכש כשהן נאלצות לתפור בגדים לצבא כשראשן חשוף וזאת בארץ, שאישה אינה יוצאת מפתח ביתה ללא כיסוי לראשה. בשל כך הן מהוות אובייקט למבטי המוסלמים ולפיתוי להתאסלמות.

בתזכיר של מ' לוי, מזכיר " אגודת אחים ", לשר החוץ הבריטי בשנת 1880 על ההתנכלויות  ליהודים נאמר בין השאר, שכאשר הצבא זקוק למדים נערכת פשיטה על המללאח בחיפוש אחר נשים יהודיות, הנאלצות להגיע למחסן הממשלתי ולתפור מדים ללא תמורה כספית. כך היה נהוג במראכש ואף במקומות אחרים. כאשר אישה סירבה היא הולקתה במוכחות מושל העיר. פרטים אלו נכתבו על ידי כל ישראל חברים לוועידת מדריד, שהתכנסה בשנת 1880.

בתזכיר משותף של ארתור כהן, נשיא ועד שליחי הקהילות באנגליה, וסרג'נט ג'והן סימון, סגו נשיא " אגודת אחים ", לשר החוץ הבריטי, הלורד סליסבורי, שנשלח ב-3 בפברואר 1888, נאמר בין 27 סעיפי ההגבלות וההשפלות החלות על יהודי מרוקו, שיהודים, נשותיהם ובנותיהם נאלצות לעבוד בשביל פקידי הממשל בכל עת, כולל בשבתות ובחגים, ושכרם היה מתחת לשכר המקובל. האילוץ לעסוק במלאכת התפירה היה מבוסס בוודאי על הידע ועל הניסיון שלהן בתחום זה. בהמשך תיאור העבודה הקשה עבור המושלים בשבתות ובחגים, שהיהודים ללא הבדלי גיל ומין נדרשו לבצע, נאמר, שבעלי הממון יכולים היו להשתחרר.יהודייה ענייה, שלא סיימה תפירה של מעיל עבור המושל בזמן, הוכתה. בתגובה קיללה את מעניה ואז נגררה אל הקאדי. היא ביקשה את הגנתו אך הוא פקד להלקותה.

תופרות במאה העשרים.

על פי מידע מתחילת המאה ה-20 עבדו יהודיות בתפירת בגדים עבור הממשל במראכש תמורת שכר נמוך, שהספיק לקנות לחם וזיתים. לחצר הסולטאן תפרו הנשים היהודיות אוהלים. במקור מהמחצית הראשונה של המאה ה-20, העוסק בהתרת ענוגה שבעלה נהרג במדבר, מופיעה עדות, שהאישה הכירה את בגדי בעלה שנהרג במדבר " מחמת שהם מעשה ידיה בתפירות שתפרה את החלוק "

רבי שלמה אבן דנאן כתב בתשובות אחדות, בשנים תרפ"ג ותרפ"ה 1923 ו-1925, על נשים אורגות. בספר המתאר את החיים היהודיים בגוראמה בשנות ה-50 של המאה ה-20 נאמר, שנשים יהודיות עסקו בעיבוד הצמר בעזרת מסרקות ברזל, המודבקים לשני קרשים מרובעים על ידיות עץ. הן צבעו את הצמר ואת השמיכות וארגו בגדי צמר לנוודים. רבי דוד צבאח דן במעשה במשפחה, שבה קנה הבעל, שאינו עובד, מכונת תפירה לאשתו. המכונה נקנתה בתשלומים מהכסף שקיבל מקופת הקהל ומהכנסות מזדמנות ואשתו " תופרת בהם בגדים בשכירות לזולת ".בשלב מסוים הפסיקה האישה לעבוד והבעל רצה לדעת האם היא נקראת מורדת. התשובה הייתה חיובית. אותו חכם כתב בשנת תרצ"א – 1931 על אישה, התופרת בבית המלאכה למלבושים.

בשנת 1954, בעת שרבים מיושבי הכפרים והעיירות הצטופפו בקזבלנקה לקראת העלייה לארץ ישראל, מצא שליח בחצר של סמטה כשמונה נשים יהודיות יושבות על הארץ וילד כל אחת מהן מכונת תפירה על ארגז. ערביות מהכפרים נהגו לקנות בד אצל היהודיות, שגם תפרו להן גלימות. ( גרינקר תשל"ג, 37 )

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

יוני 2017
א ב ג ד ה ו ש
« מאי   יול »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930  
רשימת הנושאים באתר