אכילה – מנהג יש כמה משפחות שאינם אוכלים בראש השנה דברים חמוצים

אכילה

מנהג יש כמה משפחות שאינם אוכלים בראש השנה דברים חמוציםנוהג בחכמה

 

  • מנהג יש כמה משפחות שאינם אוכלים בראש השנה דברים חמוצים, ואין סוחטים לימונים חמוצים לתבשיל. וזכורני שעט״ר אבא מארי זצ״ל, היה נזהר בזה. ושוב מצאתי להגאון חיד״א זצ״ל, בס׳ טוב עין, על מ״ש מר״ ן בסי׳ תקפג, יהא אדם רגיל וכו׳ יש בני אדם שנוהגים שלא לאכול בראש השנה דבר חמוץ אפי׳ לימונים. וכמ״ש במורה באצבע, ובספרי טוב עין, סי׳ יח׳ ועתה ראיתי בתשובות הגאונים, סי׳ קיד; שכתב שבר״ה עושים דבר של מתיקה ואין מבשלין בישול שיש בו חומץ, עכ׳׳ל. הא למדת דמנהג זה קדום מזמן הגאונים, עכ״ל. ועיין בס׳ מועד לכל חי, להגאון החבי״ף זצ״ל, סי׳ יב, אות כג, וציין לזה לספר אשל מפריו, סי׳ תקפג נראה להלן ערך ראש השנה, מ״ע].

 

מנהג מקרוב נדפס ס׳ עדן מקדם, למוה״ר רפאל משה אלבאז זצ״ל ושם מערכת מים

 

  • מנהג מקרוב נדפס ס׳ עדן מקדם, למוה״ר רפאל משה אלבאז זצ״ל ושם מערכת מים, ערר מנהג, כתב וז״ל: מ״כ בכ״י כמה״ ר דוד הסבעוני ז״ל, וז״ל: אין להקל בשום מנהג ואפי׳ מנהג קל. וכ״כ רבינו מיימון בר יוסף אביו של הרמב׳׳ם ז״ל, בענין חנוכה והעתקתיו מלשון הגר״י, ויתחייב כל נכון לו לעשות שמחה ומשתה ומאכלי פרסום לנס שעשה ה׳ ב׳׳ה עמנו בהם באותם הימים. ופשט המנהג לעשות סופגנין. בערבי אלספינז והם הצפחיות בתרגום האסקריטין, מנהג הקדמונים משום שהם קלויים בשמן זכר לברכתו. וכי הר״ן במגילת סתרים, כי כל מנהגי האומה באלו המנהגות כמו זה, והראש בראש השנה, וחלב בפורים, ובליל מוצאי פסח, והפולין ביום הושענא רבה, ואותן המנהגות אין ראוי לבזותם, ומי שהנהיגם זריז ונשכר הוא. כי הם מעיקרים נעשים, ולא יבוזו במנהג האומה. וכבר אמר הנביא ע״ה, ואל תטוש תורת אמר, דת אומתך אל תעזוב. ובקבלות הגאונים ראשי ישיבות, מנהגות כמו אלו יזכרו בהנהגותיהם ובסיפוריהם, ולא יתבזה דבר ממה שעשו הקדמונים ע״ה. וסיים הרב הנז', וכן הביא יונתן בן עוזיאל בתרגום ישנו עם אחד, שהלשין המן לאחשורוש. ומכלל התפוחים שמשליכין בשבועות מגג בית הכנסת ולוקטין אותן התינוקות. וכן מנהגינו בדרעא להשליך החתן על הכלה בשבועות התפוחים. וגם נוהגים לזלף מים קצתם על קצתם. וכן נוהגים לאכול מאכל עשוי מבצק החטים שקורין אלפדאוו״ש בערבי. וכן מניחין עוגות מפסח ועד עצרת ואוכלים אותם בסעודת הבוקר בשבועות. וכן מנהגינו לאכול הראש ומאכל מעשה קדירה הנעשה מקמח, כגון גרעיני האפונים שקורין אותו ברכוכ״ס בערבי עם חמאה וחלב בסעודת הבוקר ביום פורים. ועושים לשבת הגדול הריפות מחטים, וכלים חדשים לפסח, וקדירה חדשה לר״ה, וראש כבש ודלעת הנקרא קרעא ודבש. ומסדרים בטבלא רימונים ותמרים, ורוביא והוא תלתן ובלשון ערבי חלבא. ופולין וכיוצא בזולתן. ומתקנים עופות ותרנגולים צלויים לסעודת יום הכפורים לפניו ולאחריו. ותבשיל עדשים ערב ת״ב. והרבה מנהגים נהגו בכל קהל ישראל בכל תפוצות גלותם ונהרא נהרא ופשטיה ומקום מקום כמנהגו. וכל משפחה ומשפחה ומנהגה. וקורא אני על כלם הליכות אלי מלכי בקדש. כן יש שאוכלים בסעודה שלישית של שבת או במוצאי שבת, בצלים המשמחים נפש העגומה. וכן יש שאין אוכלים ביצים במוצאי שבת ולא רוצים אפי׳ לראותם או לשמוע זכרם וכ״ש לזוכרם הם בעצמם. וכל המנהגים לא לחינם הוקבעו, עכ״ל. אמר המאסף כל המנהגים שזכר החכם הנז׳ עדיין מוחזקים בהם עד היום. וכבר רשמתי בהקדמת זה הספר דברי מוה״ר סבעוני הנז', שזכרו מוה׳׳י טולידאנו נ׳׳י בס׳ שריד ופליט. [על מנהגי שבועות, ראה להלן ערר שבועות, א, ד, מ״ע].
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר