הקצידה ב 'שיר ידידות' — המקורות הטקסט והמוסיקה – אברהם אמזלג

הקצידה ב'שיר ידידות'שיר-ידידות

 המקורות הטקסט והמוסיקה

אברהם אמזלג

פעמים מס' 19 – עמוד 88-112

פרק מספר 3 מתוך המאמר

נשאלת השאלה , מדוע העבירו פייטני שירת הבקשות את הקצידה הנפוצה במארוקו בעיקר בצורתה החילונית לשירת הקודש ? אולי ניתן ללמוד משהו על כך מהקצירה האלג'ירית . רואנה , במחקרו על הקצידה באלג'יריה , מתאר חגיגה לכבוד נער אשר גמר ללמוד סורות אחדות מן הקוראן . והקרואים בחגיגה מאלתרים קצידות דתיות לכבודו . האם תופעות מעין אלו שימשו דגם ליהודי מארוקו ? הקשר וההשפעה . אם היו כאלה , בין ארצות צפון-אפריקה ובין עצמן לא נחקרו . עם זאת, בשאלה הזאת בדבר קשרים מוסיקאליים -סגנוניים בין ארצות אלו , ובמיוחד בין מארוקו לאלג'יריה ולתוניסיה . יש לקחת בחשבון , שהיתה השפעה הולכת וגוברת של המוסיקה התורכית על טריפולי , תוניס ואלג'יר . השפעה זו , שהיתה פועל -יוצא של התזמורות הצבאיות ושל המוסיקה הקלאסית התורכית שבאו בעקבות הצבא התורכי , לא היכתה שורש במארוקו , שבה לא ביסס הצבא התורכי מעולם את אחיזתו . מה היתה אם -כן הסיבה לצירוף הקצידה לשירת הבקשות ? על שאלה זו אנסה להשיב בדברים הבאים .

הערת המחבר : לעובדה זו יש חשיבות מרובה מבחינת ההיבט המודלי : אחיזתם של המודוסים המיקרוטונאליים המזרחיים במוסיקה המגרבית היא הרבה יותר חלשה מאשר כזו של טריפולי , תוניס או מזרח אלג'יריה . עם זאת . המוסיקה המצרית , על מלחיניה וזמריה הגדולים . המגיעה למגרב באמצעי- התקשורת המודרניים , גורמת לתמורות רבות בטעמם של המארוקאים , לרבות יהודי מארוקו החיים בארץ . על התמורה במוסיקה של יהודי-המזרח – ראה : שילוח וכהן .

ב . הקצעה ב'שיר ידידות

קובץ שירת הבקשות ' רני ושמחי' ( 1890 ) אינו כולל קצידות, ואילו בקובץ 'שיר ידידות' ( 1921 ) כלולות כבר 84 קצידות מכלל 550 הפיוטים שבו . עורכי 'שיר ידידות' ודאי לא היו כוללים בו את הקצידה , ועוד במספר כזה , אילולא היתה זו כבר מושרשת ומקובלת כחלק משירת הבקשות קודם הוצאת הקובץ שלהם לאור . קשה מאוד למצוא היום עדויות על שלביו הראשונים של תהליך זה . שהתחולל בין השנים 1890 – 1921 , וקרוב להניח שהיה זה בעשור הראשון של המאה ה -20 . עיון בספרי פיוטים , בכתבי-יד אחדים ובקצירות עצמן , נותן שלוש תשובות לשאלה , מה ראו עורכי 'שיר ידידות' לשלב בו קצידות.

1 . משיכת הקהל לבית-הכנסת

בראשית המאה ה -20 נתחוללו תמורות חברתיות חריפות בקהילת יהודי מארוקו . שעיקרן נבע מהמעבר מדפוסי-חיים מסורתיים לדפוסים עירוניים מודרניים . ההגירה הפנימית הגדולה של יהודים לקאזאבלאנקה ולערים גדולות אחרות והמפגש עם אורחות-חיים חילוניים חומרניים חוללו שינוי-ערכים קיצוני בקרב יהודים אלה ." ההשתתפות בשירת הבקשות , כמו דברים רבים הקשורים במסורת , נראתה כבר מיושנת , ונדרש מאמץ מיוחד כדי למשוך את הציבור לבית-הכנסת להשתתף בשירת הבקשות המתקיימת בלילות-השבת החורפיים . אין זה דבר של מה בכך ליהודי מ 'עמך '  העמל בימות השבוע . לקום בשעת בוקר מוקדמת מאוד בשבת . תופעה זו מצויה בכתב-יד מאת ר' שמואל כהן ) הרש" ך ( אמזאלאג ממראכש , המתאר את יגיעתו על הפיוטים , את קשיי הדור ואת צערו של הפייטן . הנה חלק מדבריו :

. . . ועכשיו בזה הדור שלנו אבן מאסו הבונים . מפני הנשים המגונים . שאינם רוצים בשירי דוד המע"ה [המלך עליו השלום] הנבונים . ובעליהם אל עצתם פונים . ואחריהם עונים ואמרים תנו למלמדים הונים . וישארו ריקנים . והמים הנידונים . שותים בלי מרה אפרוחים ויונים . בלי צער ובולי [ובלי] אנחות ויגונים . וביום שבת קדש כל העם ישנים . והוא בצער עים הקהל לעשות רצונם . שלא ישפכו עליו חרונים . ובבואו לביתו יקומו עליו השכנים . למה נתעכבת ובניך הם רעבתנים . אם יאכלו קודם שיבוא השכינה [= החמין המארוקאי] ישא אל אישתו קינה . ואם יניחו אותה צנונה . יכה אותה ולא יעשה רצונה  ואפי' בשבת אינו ברינה . זהו הריוח שנותן הפיטן בכל השנה . פחים וצינים . למטה בין חיצונים . והוא בין אי שונים . לכן מעתה שלא יעתיק שום אחד זה הספר עד שתי שנים . יזכה הסופר והכותב זה אמרו ספיר . לראות בחזרת צבי ואופיר בסדר אמור אל הכהנים ע"ה הרש"ך מעיר מראקיס יע"ה ע"ה שמואל ה' ' אמזאלאג.

 הקצידה כטיפוס שירי , עם הלחן האהוב והנפוץ ועם הטקסט המרתק , היה בכוחה למשוך קהל עממי להשתתף בשירי הבקשות. הנחה זו , המיוסדת על התפוצה העצומה שהיתה לקצידה הערבית בקרב יהודי מארוקו , נכונה בימינו כבעבר . לעיתים מבצעים הפייטנים פסוקים אחדים מן הקצידה הערבית בעברית ואחר-כך את הנוסח העברי , ודאי כדי שהמאזינים יערכו מיד את ההקבלה . הקצידה בלחניה הפשוטים והקרובים ללב מפצה את יושבי השורות האחרונות בבית-הכנסת, אלה שלחני הפיוטים של שירת הבקשות 'כבדים' באוזניהם וההתמצאות בהיבטים המלודיים והריתמיים של שירת הבקשות מהם והלאה.

הערות המחבר : הפייטן ר' דוד בוזגלו ז"ל (1902- 1975 , נפטר בישראל) ריתק ומשך קהל רב לבית-הכנסת . בימינו ידועים כפייטנים וכמבצעים מעולים של קצידות : ר' חיים לוק מבית-שמש, ר' חיים רביבו מתל- אביב , ר' נסים ואעיש כהן מירושלים ור' נסים שושן מקרית-שמונה .

הייתי עד לכך בשבת, א' באייר תשמ"ב )פרשת תזריע-מצורע) בהשתתפות הפייטן ר' נסים שושן . אשר הפליא לעשות בקצידה הערבית והעברית כאחד.

 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
יולי 2017
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר