היסודות העבריים והארמיים בערבית היהודית החדשה- יצחק אבישור
היסודות העבריים והארמיים בערבית היהודית החדשה- יצחק אבישור
מִקֶּדֶם וּמִיָּם
במכתב הראשון יש כארבעים צירופים וביטויים שהשתמש בהם המחבר בעברית, ורק שניים מהם בארמית. מפתיע גם הריבוי בשימוש בראשי תיבות עבריים בתוככי הערבית; במקרה דנן כשליש מהצירופים באים בראשי תיבות. ואלה הביטויים והצירופים העבריים, לפי סדר הופעתם (לצד אלה הבאים בראשי תיבות נביא בסוגריים את התיבות המלאות).
1 – יע"א – ישמרה עליון אמן
2 – אשריכם ישראל
3 – המתנדבים בעם
4 – הגביר היקר
5 – ברוך ה'
6 – הי"ו – ה' ישמרהו ויחייהו
7 – בעין יפה
8 – יה"ר – יהי רצון
9 – אכי"ר – אמן כן יהי רצון
10 – רז"ל – רבותינו זכרם לברכה
11 – ואחרון הכביד (פעמיים)
12- ריבוי עצום
13- צרת הבת
14- מסתפק במועט שבידו
15-ב״ו(בשר ודם)
16 – השי״ת (ה׳ יתברך)
17 – הבגדים והמעות
18 – אפילו פרוטה
19 – ת״ת (תלמוד תורה)
20 – פרוטה פרוטה
21 – בתי כנסיות
22חובתי ואעשנה
23 – ירא־שמים ובעל־ תורה
24 – אין לאל ידו
25 – דין ישראל
26 – ב״מ (בר־מינן)
27 – כדי שלא יראה הצדיק ברעה
28 – המירה דתה
29 – לא אליכם
30 – לעב״ל בב״א (לעם בחיר לבם במהרה בימינו אמן)
31 – ירחם ה׳
32 – בני ישראל
33 – הח׳(החכם) השלם
34 – ח״ר (חכם רבי)
35 – מו״ר (מורי ורבי)
36 – עט״ר (עטרת ראשי)
37 – וכשבויין דמי
38 – גבאי הנישואין
39 – יצ״ו(ישמרו צורו ובוראו)
לעומת זאת במכתב השני מצאנו שימוש נדיר בביטויים וצירופים עבריים, והם בסך הכול חמשה, ששניים מהם באים בראשי תיבות:
1 – עין הרע
2 – מעלת לחכמים (החכמים)
3 – הי״ו(ה׳ ישמרם ויחיים)
4 – תכשיטין ובגדים
5 – מ ״מ (מעלה מטה)
גם השימוש בפסוקים ובפתגמים בא בשפע רב במכתב הראשון, ומספרם מגיע לשבעה־עשר. מקורותיהם הם המקרא וספרות חז״ל, וכולם בעברית, חוץ מאחד בארמית. להלן מובאים הצירופים; אלה שמן המקרא יצוינו על ידי מראי מקומות שלהם כדי להבדילם מאלה שמספרות חז״ל.
1 – פרי ישוה לו(הושע י, א)
2 – הגדול לפי גודלו והקטון לפי קוטנו
3 – זוכה ומזכה אחרים עמו
4 – שיפרו וירבו בבנים ובני בנים בעושר וכבוד לעבודתו יתברך
5 – אין הבור מתמלא מחלייתו
6 – עניות לבבל נחית
7 – ונתקיים בעירנו הכ(תוב) והחזיקו ז׳ נשים באיש א׳ (ישעיה ז, א)
8 – והמשתכר משתכר אל צרור נקוב (חגי א, ו)
9 – ומנפש עד בשר יכלה (ישעיה י, יח)
10 – אם בשרי נחוש ובו׳(איוב ו, יב)
11 – על מי יש לנו להשען ? על אבינו שבשמים
12 – קשה הגירושין של אשה ראשונה שאפילו המזבח מוריד עליו דמעות
13 – על זאת ידוו הדווים
14 – מצות פריה ורביה מצוה ראשונה שבתורה
15 – העשיר ירבה והדל לא ימעיט וכל אשר ידבנו לבו (שמות ל, טו)
16 – וכל המרחם על הבריות מרחמים עליו מן השמים.
יש גם שימוש בפרפרזה על הפסוק רבות בנות עשו חיל (משלי לא, בט):
17 – ורבות בנות עד שעשו חייל
לעומת זאת במכתב השני מצאנו שימוש בפסוק אחד עברי בלבד:
מי שמע כזאת מי ראה כאלה (ישעיה סו, ח).