הקשרים בין יהודי צפון-אפריקה לארץ -וישראל במאוה הט"ו והט"ז אברהם דוד

הקשרים בין יהודי צפון-אפריקה לארץ -וישראל במאוה הט"ו והט"ז

אברהם דוד

פעמים 24

על יהודי צפון-אפריקה (המגרב) בארץ-ישראל , המכונים מערבים , יש לנו עדות ברורה מאמצע המאה ה – 15 , והעדויות עליהם מתרבות והולכות מהתחלת התקופה העות'מאנית (שנת 1516 ) ואילך . אולם אין פירוש הדבר שישובם בארץ החל בתקופה זו . קשריהם עם ארץ -ישראל בראשית ימי-הביניים הם נושא הזוכה אך לאחרונה להתעניינות מחודשת . לאור מסמכים חדשים מן הגניזה הקאהירית.

ר' יעקב בירב גם כותב באחד מפסקיו מצפת, בשנת רצ "ג ()1533 . . . ' : הוצרכתי לקבץ כל השלשה קהלות ספרדים ומסתערב ומערביים . . .' . איננו יודעים על יחידים מעדת המערבים בצפת קודם הכיבוש העות'מאני , מלבד אולי אברהם מערבי, שהיה חתנו של אחד מראשי הקהילה היהודית בצפת, ר' יוסף בן אברהם אסכנדרני , והתגורר בעשור הראשון של המאה ה-16 בדמשק ותמך בתלמידי-חכמים בצפת . במחצית השנייה של המאה ה- 16 ובהתחלת המאה ה- 17 ישבו בצפת והשתתפו בחיי-הרוח שלה כמה וכמה חכמים יוצאי המגרב , אשר ככל הידוע היו רובם ככולם , יוצאי מארוקו . המפורסם שבהם היה ר' יששכר בן מרדכי המערבי בן סוסאן , יליד פאס , שכאמור ישב קודם לכן בירושלים . הוא התגורר בצפת כמה עשרות שנים , החל מן העשור הרביעי למאה ה – 16 , עמד בראש הקהל המערבי שבה ונראה שאף שימש כראש הישיבה של הקהל . במקום אחד הוא מציין בקשר לכך :

צעיר אנכי ונבזה עם גודל עניותי ורוב טפולי להמציא_ טרף ביתי הילדים אשר חנן אלהים את עבדו . . . וטפול הקהל יצ"ו וקביעות הלמוד עם החבירים יצ"ו , בכל יום עת בקר וערב ושאר עסקים של תורה .

בצפת הוא הירבה לעסוק בענייני הלוח העברי ובמנהגי העדות העיקריות שבה : המוסתערבים , הספרדים והמערבים , בציון ההבדלים שביניהם , במיוחד בקריאה בבית- הכנסת . עניינים אלה נדונו בחיבורו 'תיקון יששכר' (קושטא שכ"ד) , אשר במהדורת דפוס מאוחרת יותר שלו קרויה 'עבור שנים' (ויניציאה של "ט) . בשנות של"א -של"ד  (1571- 1574 ) הוא עסק בתירגום מחודש של ספרי המקרא לערבית, אף שהתרגום הקדום של רב סעדיה גאון למקרא היה נפוץ בארצות-המזרח . לרבות ארץ -ישראל . את הצורך בתרגום חדש , שיהיה קל יותר להבנה , הסביר בן-סוסאן בהקדמתו לחיבורו זה , הקרוי 'שרח אל סוסאני' , אשר עד כה לא יצא לאור בדפוס , בכך שלשונו של רס"ג כבר אינה מובנת לכל היהודים שנזקקו לתרגום ערבי . ואלה דבריו בהקדמתו ל'שרח;

ומזה עד עתה נמצאו בבני לשונינו בעוונותינו כמה וכמה עמי הארצות גולמים בורים רקים ממה שלא הורגלו , ולא היו להם מלמדים מרגילים אותם ואת בניהם מקטנותם בשרj המעט מקרא שהיו מקרים אותם , כמלמדי בני הספרדים .

הוא רצה לחבר למענם תרגום כ'בני אחינו הספרדים יצ "ו בלאדינו' . באותה עת ישב בצפת מקובל בלתי ידוע , ר' יהודה חלאווה . שעלה גם הוא מפאס , ובשנת ש"ה (1545 ) חיבר בצפת חיבור קבלי בשם : 'צפנת פענח' . יתכן שהוא אף התגורר בירושלים .

אחד מבכירי תלמידיו של האר"י בצפת היה ר ' יוסף אבן טבול , המכונה גם 'יוסף המערבי' או 'יוסף המוגרבי' . מיעוט הידיעות על אודותיו ומיעוט חיבוריו בקבלה . שרובם המוחלט עודם בכתבי-יד , אינם עולים בקנה אחד עם מעמדו הנחשב בחבורת תלמידי האר"י . לדעת פרופ ' גרשם שלום : 'אין ספק שאחרי ויטאל הוא הוא התלמיד החשוב ביותר של האר "י' . בין שני תלמידים אלה שררה מתיחות לא מועטה , ור"י אבן טבול היה מתחרהו העיקרי של ר"ח ויטאל בהנחלתה של קבלת האר"י . לר"י אבן טבול היתה דרך משלו בהבנת הקבלה החדשה של האר"י – רבו , אם כי לא זכתה דרכו להשפעה המכרעת שזכתה לה האינטרפרטאציה של מתחרהו לקבלה הלוריאנית.

לפי השערת ג' שלום , השתייך ר"י אבן טבול לחוג המקובלים בדרעא שבמארוקו .  עם תלמידי תלמידיו של האר"י נמנו מקובלים נוספים מבני המערב שישבו בצפת , והם : אברהם הלוי ברוכים , אשר הגיעו לידינו סיפורי מעשיות אודותיו ומנהגות משלו מסוף המאה ה- 16 וראשית המאה ה- 17 . באותה עת חיו ופעלו בצפת עוד שני מקובלים ילידי פאס . והם : מסעוד אזולאי , המכונה גם 'מסעוד סגי נהור' או 'מסעוד מערבי' , וסולימאן אוחנה , המכונה גם 'שלמון מערבי' . מסתבר כי אבן טבול , ר' מסעוד אזולאי ור' סולימאן אוחנה היו גם 'בקיאים בדבר הלכה' , שכן יחד עם חכמי צפת אחרים חתמו על הסכמה בענייני אישות , בהתכנסות שהיתה 'בכפר בוקיעא' )פקיעין) , בשנת שס"ב או שס"ח (1602 או 1608 .)

המפורסם בין המקובלים המערבים שישבו בארץ -ישראל באותה תקופה היה ר' אברהם אזולאי , יליד פאס , שהתיישב בחברון בשנת 1615 והותיר אחריו חיבורים חשובים בקבלה .

מן הידיעות המועטות שיש בידינו על אישים מערביים בארץ-ישראל במאה ה- 16 ובהתחלת המאה ה-17 מתברר , שרובם ככולם היו יוצאי מארוקו . אפשר שאין זה מקרה כי הבולטים מבין יהודי המגרב ששרדו ידיעות כלשהן על אודותם נמנו עם הזרם הקבלי . ראוי לבדוק , שמא יש בכך כדי להצביע על אפיק מיסטי אשר קישר את מרכזי הקבלה במארוקו , כגון זה שבאזור דרעא , שהיו גורם רוחני רב עוצמה ביהדות המגרב עם המרכז הקבלי בצפת .

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוקטובר 2017
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר