לשון לימודים לרבי יעקב אבן צור-פאס וחכמיה-דוד עובדיה

מכתב עב

הרב דניאל לומברוזו מצאנוהו חותם עם רבני תונס בפס״ד בספר משחא דרבותא מרבי מסעוד אלפסי ליוורנו שנת נשיר״ה לפ״ק נימוקי אה״ע דף קנא.

מכתב עו

רבי אברהם לארידו ז״ל קרוב הדבר שהוא מעיר טיטואן וגלה לעיר ג׳יבראלטאר ונמנה בבי״ד של מו״ה יצחק הלוי ז״ל והיה שואל שאלות למוהריב״ו זלה״ה ראה וי״ץ ח״א סי׳ ל״ד, נ״ו, צ', ועוד.

הרב הנז׳ היה מפורסם בתורה וביראת חטא, ובהסכמה של מוי׳ה משה פארדו ז״ל על הס׳ וי״ץ מזכירו וכותב מרנא מע׳ הרב המפורסם בחכמה וביראת חטא ח״ק לישראל המתחסד עם קונו. אחד היה אברהם הסידא בהונו ואונו. ע״כ.

מכתב עט

רבי משה בן חמו. אב״ד ורב ראשי בעיר צפרו, חי בסוף המאה הד׳ ותחי׳ הה׳, ידוע ומפורסם בחכמתו הגדולה ובקדושתו הנפלאה, חסיד ומקובל, ושמו הלך לפניו בכל הארצות, הרב הנ״ל העמיד תלמידים רבים וגדולים, והנהיג את עדתו במתק שפתים ובכל ענייני עירו הוא היה הרות החיה, ומלבדו לא הרים איש את ידו בשום שררה, כמו״כ היה קנאי גדול לבלי חת, וכמה פעמים כמעט ועלתה לו קנאתו בחייו, הרב הנז׳ הרביץ תורה כל הימים עד כי יכלה עדת צפרו הקטנה להתחרות עם הקהלות הגדולות שבשאר הערים במספר רבניה וחכמיה. בן נאיים מספר — כי כשלפעמים היה נוסע הרב הנ״ל לעיר פאס היתה העיר מאירה מכבודו וכל הקהל שמחו בקבלת פניו ובדרשותיו וחידושיו הנעמים אשר הטיף לפניהם כנהר שאינו פוסק. נתבש״מ זקן ושבע ימים כ״א לאלול תס״ז, מקום קבורתו לא נודעה וזה ע״י אגדה שסיפר רבי רפאל משה אלבאז ז״ל שבקטנותו היה אביו רבי שמואל עולה לבית החיים יחד עם הבאים להשתטח על קברו, פעם באו איש ואשתו וב״ב ממקנאס והיו על קברו. ובלילה בא בחלום אל רבי שמואל וכעס עליו שהאשה שהביא על קברו לא היתה טהורה, ובבקר סיפר החלום לב״ב ואמרו שהחלומות שוא ידברו, אך לאחר ג״י חלה ובלילה שוב הופיע רבי משה ובקש ממנו שעומד למחול לו אם יעשה כדבר הזה שלמחרת ילך לבית החיים ויטמין את הציון של הקבורה בעפר עד שלא יוכר הקבר עוד. ואל יגיד דברים אלו לשו״נ, וכן עשה ומאז והלאה לא ידע איש את קבורתו.

מכתב פא

רבי יצחק אצבאן ב״ר אברהם, אחד מרבני מכנאס בימי הרב המשבי״ר וחתם עמו על פס״ד בשנת תפ״ז. נלב״ע בח׳ אלול תקס״ג בעיר פאס, ובנו רבי מרדכי היה תלמיד המשבי״ר וסביב לשנת הת׳יץ עבר לליוורנו והיה לרב שם איזה זמן ואח״כ נסע לארם צובא והיה שם מכלל הרבנים ובא לעיה״ק ירושלים לעשות זייארא וכותב הרב חיד״א בשה״ג בערך וידוי גדול שזכה לראות את פניו של הרב: הנז׳ בהיותו הוא קטן שהגיע לחינוך. הרב הנז׳ הגיח הרבה ספרים ומכתב ממנו נדפס בספרי ״קהלת צפרו״ ח״ב עמי 109.

מכתב פב

שלמה צרפתי שעלה לארץ ישראל מוצאים אנחנו חתימת בנו רבי שלם מן שלמה עם חתימות רבני צפת שנת תקכ״ג (1763) באגרת השדרות להשד״ר רבי אשר קוריאה שליח לערביסתאן, מזרח ומערב כרך ה׳ תו־״ץ—חרצ״ה עמי 360.

מכתב צ

על מכתב זה כתב הרב ימ״ט במגילות סתרים נדפסו בספר מזרח ומערב כרך רביעי חוברת תשרי אדר תר״ץ. אגרת מאלג׳יר משנת תע״ו או תע״א על אודות שמעון ואברהם אביו, גרים, שהיו בגויותם מגדולי הממשלה בגרמניה.

אגרת זו כתובה בלשון קצת מליצית. אך תכנה מבואר. אברהם גר־הצדק האב, ששמו בגויותו לא נזכר באגרת, היה שר וגדול ומושל בעיר דיבורג(?) הסמוכה לעיר פרנקפורט (על נהר מיין?) וכשרצה להתגייר נסע הוא ובתו לאמשטרדם. אח״כ הלך בעקבותיו גם בנו שמעון, שגם הוא היה ״שר האלף במחנה הקיסר״ וילד לאמשטרדם ויתגייר. ואז רצתה כל המשפחה הזו, האב והבן והאחות, לנסוע לארץ ישראל. הם פחדו לעבור דרך אשכנז, וילכו דרך פולוניה, ושם נשבו ויובלו לעיר משקוביא (מוסקווה) ורק שמעון הבן יכול למלט את נפשו ולנסוע לארצות אחרות לבקש עזר ותמיכה לפדיון אביו ואחותו, ויבא לצפון אפריקה, ובהיותו באלגיר עזרו לו יהודי אלג׳יריה במדה הגונה. אמנם, כשחשב שמעון להמשיך את דרכו בפנים צפון אפריקה דרך הים לבוא למארוקו, ואחרי שארז את חפציו ואת כספו ויתנם באניה, והוא לן בלילה ההוא בעיר — התחוללה סערה בים והאניה נשברה, ויאבד שמעון את רכושו אשר אסף. האגרות שהיו אתו ושאותן ראו רבני אלגיר — טבעו מים. רבני אלגיר הוכרחו לכתוב לו את האגרת הזו שבה הגידו בקצרה את המאורע על פי האגרות הראשונות שהיו ביד שמעון ״הגר״. ואם כן אין בידינו לשפוט על אמתתו של מאורע זה כראוי. ואפשר שאיזה רמאי בדה את כל המאורע הזה ויולד שולל את רבני אלגיר באגרות מזויפות שהראה להם. ולכן קשה גם לעמוד על שמות אברהם ושמעון הגרים האלה מי היו בנצרותם: ידוע לנו שקרוב לתקופה זו חי הגר יוסף סטבליצקי משליזיה, ויתכן שהיו אז עוד גרים באשכנז.

מכתב קכג

רבי מנחם עטיאה בכה״ר יצחק ז״ל רמו״ץ בעיר טיטואן, מפורסם לחכם גדול ולמקובל אלהי, חי במאה הה׳ והוא תלמיד מובהק למהר״ח אלמושנינו ז״ל, כמבואר בס׳ וי״ץ ח״ב בליקו״ד דף קצ״ח ע׳יד אות חזקה. ויש תשובה ממנו יחד עם מהר״ש אבודרהם ומהר״י ן׳ מלכא במוצב״י ח״ב סי׳ קכ״א. וכן בא בכתובים עם מהר״י ן׳ מאמון עיין בס׳ עדות ביהוסף דף ס״ב וס״ג ששאל מהר״י הגז׳ להרמ״ע כתלמיד בפני רבו ומכנהו מורינו ורבינו. ועיין להרב אד״א בס׳ באר מים חיים דף ל״א ע״ד ובס׳ בית יהודה עייאש חחו״ט סי׳ ט׳.

הרב הנז׳ חיבר כמה ספרים ובכללם נר מערבי ח׳׳-ב והוא קונטרס הטרפיות, ונר מערבי ח״ג דרושים נחמדים ובס׳ ויעמידה ליעקב למהר״י כלפון ז״ל הובאו כמה חיד״ות משמו של הרמ״ע ז״ל.

הרב ז״ל הגיח אחריו בן ת״ח מופלג ושמו מו״ה משה ז״ל שהגיה את הס׳ נר מערבי ח״ג והוסיף מדיליה כמה חידושים וביאורים זיע״א. עיין מלכי רבנן בערכו.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

פברואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728  
רשימת הנושאים באתר