הגדת אגדיר-העיר ושברה-אורנה בזיז…קסידה די אגאדיר פלחן די עלא לאמן בית הספר אליאנס

 

קסידה די אגאדיר

פלחן די עלא לאמן

 

אזיו תשמעו האד אלקססה

די אגאדיר עממרהא מא תנסאה

זראת פכוואנה האד ארפסה

סי מאת וסי זבדוה בלכיאסה

 

תגלבת לארד או הומא נאיימין

פלחזר וטראב סבחו מרדומין

פיהום יהוד נצארא או מסלמין

האדסי טרא מרב אלעלמין

 

לוכִאן מא ננעאס די ג'רדהום

חתא סי מא כאן יזרא פיהום

עלא האד לגלבה די זאתהום

 וזאד לבחר כממל עליהום

 

אלגנוס זאוו מן כל מטרח

סאפו לככוד מנזלין בלא רואח

למקתולין כתתר מן סחאח

דאכ נהאר כאן ג'יר דלבכא ונוואח

 

למאריכאן פלאביון זאהום

טבבא אלכבאר זאבלהום

לפיכוראת סאר ידרבלהום

באס ירדדו ררואח פיהום

 

ידדין וריואש כאנו יזבדוהום

או אלכבאר ואקפין מעאהום

כה יכזרו ויתקטע קלבהום

או צוורה כאיוצוורו פיהום

 

כאדא מן אלף דככלו לספיתאראת

ומגבלינהום סחאל מן פרמאליאת

חתא ישראל עטאת דדואיאת

או זאדלוהום חתא בדולאראת

 

סאבו יהודייה על רדדם גאלסא

הייא ובנהא סגיר כא תגאסא

כתבלהא רבבי ץבקא כאייסא

או טבבא קאלו באקייאה נפיסא

 

בנת מאמאן כרזת מן טיקאן

או אולאדו מליוחין פררכאן

ליפומפיי כא תתקללב נכאן בנכאו

קאלתלהום האדסי נ א כאן

 

ואמא למשפחה די אפרייאט

האדוך למג'בונין פאז טראת

סי זבדוה מהררס וסי מאת

ומי זררו לבחא בלמווזאת

 

אמא בנת לחכם חאליואה

בזדוהא בדרע הייא ורזלהא

מתולהא סתא די אולדהא

או כתהא קורבן או הדייא

 

כאנו למג'בונין בנתאעהום

חתא מן פלוסהום דאעולהום

לוכאן ג'יר בקאו בעמורהום

כאנו יקדרו יזיו לארדהום

 

יא רבבי מן האגדא ולא כתר

אידא נעאוד מא ייקד לאכנאצ ולא

נחמדו רבבי עלא די בקאו בלעמר

יעיז לאמריק עמרו מא יכסר

 

]ישראל ענדנא לבטחון

ידאויו לעעמא ולערז ולממחון

כא ירחמו על יתים ולמג'בון

מול לקסידא חנניה כהן מן טבעון

בית הספר אליאנס

בית הספר נפתח ב־1936 בזכות מר דרה׳ (Derhy), אשר מימן את רכישת הכיתה היחידה שבה לימדה המורה רז׳ין מזרחי (Régine Mizrahi), ילידת אירן, את כל התלמידים, כעשרים במספר, ובכל הרמות.

ב־1939 הגיע הזוג בן סוסן (Bensoussan) לעיר ונטל לידיו את המושכות. הם הוכשרו להוראה בצרפת, ושם הכירו זה את זה. מר איזק בן סוס Isaac)  (Bensoussan יליד 1915 ממוגדור, ואשתו סוזן פלדמן (Suzanne Feldman), ילידת 1918 מצפת (כן, כן, מצפת!), פותחים את בית הספר ברחוב Rue du Four  ובו שתי כיתות בְּנות כחמישים תלמידים כל אחת ואחת מהן. שלוש הרמות הראשונות למדו אצל הגב׳ בן סוסן ושלוש הרמות האחרות אצל המורה־מנהל, מר בן סוסן. כל רמה ישבה בשורה. התלמיד התקדם משורה לשורה, ואחר כך – לכיתה הבאה. הזוג המיתולוגי לבש תדיר חלוקים אפורים כהים. גם התלמידים חויבו בתלבושת אחידה. מה למדו שם? בעיקר לימודי חול על פ׳ מסורת Alliance Israélite: צרפתית, חשבון, היסטוריה, גאוגרפיה וגם עברית מודרנית. הכינו את התלמידים לקראת cetificat d'études  ולמעבר לתיכון הממלכתי הצרפתי לעוד שש שנות לימוד.

הערת המחבר: תולדות בית הספר "אליאנס" נמסרו ל׳ בקיץ 2005 בעיר מונטריאול בקנדה מפיו של ד״ר אריה בן סוסן, בנם של מייסדי בית הספר האגדיים, וכיום מנהל בית החולים Saint Justine במונטריאול. אריה נולד באגדיר, גדל ולמד בה, סיים את בחינות הבגרות ברבא0, קיבל הכשרה כרופא בצרפת ובמרוקו והיגר לקנדה.

ב־1954 עבר בית הספר למשכנו החדש ברחוב Rue llala, ובו שש כיתות המסודרות בשני בניינים צמודים סביב חצר פנימית. מעל לאחד מהם התגורר הזוג עם שני בניהם. גב׳ Berthelot, אדוונטיסטית, שלימדה את הקטנים ביותר, גבי אנז׳ל דרה׳ (Angèle Derhy) ובעלה חנניה ואנונו (Hananya Wanounou) וכן הזוג בן סוסן היו הצוות. אחרי 1956, שנת עצמאותה של מרוקו, לימדו שם גם ערבית כשיעור׳ חובה.

הנוקשות הפדגוגית של הצוות מפורסמת בין ילדי אגדיר. רבים זוכרים שבכל בוקר ובוקר, לפני תחילת הלימודים, עמדו כל ילדי בית הספר בחצר הגדולה בזוגות לפני כיתתם בידיים פשוטות. המורה עבר בין השורות ובדק את ניקיון הראשים (הייתה מכת כינים בלתי מובסת), את ניקיון הציפורניים (הן היו צריכות להיות גזוזות) ואת ניקיון התלבושת האחידה (חלוק ורוד או אפור מעל התלבושת הרגילה). החשש מכינמת ריחף על כולם. שיער קצוץ היה חובה. בכיתה ההקפדה היתרה על ניקיון הגוף ועל הסדר המופתי של המחברות ושל התיקים סללה את הדרך לחשיבה מסודרת ומאורגנת. המלאכה לא הייתה קלה, והמורים הקפידו על קלה כעל חמורה. הם ראו במלאכת ההוראה והחינוך לחימה בביעור הבערות.

הערת המחבר: אני מוסרת כאן את עדותו של אלברס אביסרור, המתגורר במרוקו, והיא מצ0רפת לעדויות רב1ת אחרות על אודות קשיחותה של המנהלת. אלברס קובע כ׳ מדאם בן סוסן סירסה אותו ממש. היא ה״בה אותו לכתוב ביד ימין בניגוד לנס״תו הטבעית להיות שמאלי. בשעת ההכתבה המפחידה הייתה עומדת הגברת ומתבוננת בו מעל ראשו לבדוק אותו. הוא המסכן היה משותק מרוב פחד שמא יגלוש מן השורה

ההורים שילמו סכום סמלי לרשת "אליאנס". כאשר הורים עניים לא עמדו בתשלום המינימלי, ויתר להם המנהל, מר בן סוסן, על התשלום, נסע לקזבלנקה והתערב לטובתם אצל מר טז׳ור׳((Tajouri, המנהל הכללי של "אליאנס".

באותה עת הרשת מונה כ־150 בתי ספר במרוקו. זהו שיא פריחתה של "אליאנס״ במרוקו. "אליאנס" דגלה בביעור הבערות, בהענקת חינוך צרפתי חילוני ולצדו הוראת העברית והמסורת היהודית.

באגדיר הצעירה, החילונית והמודרנית הצטמצם לרוב החינוך התורני בלימוד במסגרת בית הכנסת. במחצית שנות החמישים הוקם מוסד חדש, בעל אופי שעד כה לא הכירו אנשי העיר: ישיבת חב״ד. הנה סיפורה, אשר סופר ל׳ מפיו של הרב עזריאל ח״קין, מייסדה וכיום רבה הראשי של קייב. לסיפורו של הרב אני מוסיפה פרטים שליקטתי מפי בוגרי הישיבה.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

פברואר 2018
א ב ג ד ה ו ש
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728  
רשימת הנושאים באתר