הרב רחמים בוכריס-סיפורים מהווי ג'רבה-חוכמה מקדם-חזי כהן

חוכמה מקדם

הרב רחמים בוכריס

הרב רחמים בר משה בוכרים (בוכריץ)(נפטר ב-1913) מחשובי הדיינים בג׳רבה. מחבר הספרים ״בגדי שש״ על פרקי אבות, "קודש הילולים״ על תהילים, ״פטר רחם״ על ההגדה של פסח, ״קול בכיי" על ספר איוב, ועוד. עלה לירושלים ובה נפטר.

ממי לפחד?

הרב רחמים בוכרים ביקש לעלות לארץ ישראל מג׳רבה. לפני היציאה לדרך ניגש אליו בנו וסיפר לו שהוא חרד מאוד מן המסע. השיב הרב בוכרים לבנו, ״אם תפחד מאחד, לא תפחד מאף אחד. ואם לא תפחד מאחד, תפחד מכל אחד.״

בחייהם ובמותם לא נפרדו

בין הרב בוכרים לגיסו רבי דוד כהן גישא(בעל ספר ״שירי דוד״) היו קשרי ידידות אמיצים. הם ישבו יחד בבית הדין בג׳רבה ונהגו כבוד ואהבה זה כלפי זה. ערב עלייתו ארצה הלך הרב בוכרים להיפרד מרבי דוד. לאחר שהתחבקו והתנשקו, אמר רבי רחמים, ״הנני הולך ואתה בא אחרי״, וביקש לעודד את גיסו לבוא בעקבותיו לארץ ישראל. אולם רבי דוד לקה במחלה ולא עלה לארץ. בכ״ג טבת תרע״ג(1913) נפטר הרב רחמים בוכרים בארץ ישראל, וביום שלמחרת נפטר גיסו, הרב דוד כהן גישא, בג׳רבה.

הרב משה מאזוז

הרב משה מאווז(1915-1851) תלמיד חכם ופוסק חשוב. שימש כראב״ד באי ג׳רבה. ספריו רוכזו בארבעה כרכים: ״סבר פנים״, ״פתגם מלך״, ״שערי משה״ ו״שערי תורה״. מעיון בפסקיו בולטים בקיאותו העצומה, זיכרונו החריף ושליטתו בחוכמת הדקדוק. היה איש אמת ולא חשש לחלוק על שאר החכמים. בערוב ימיו התעמק בלימוד תורת הנסתר.

קמח ותורה

עוד בילדותו, חשק לבו של הרב משה מאזוז בתורה. אביו הבחין בכך ושלח אותו ללמוד אצל רבי חיים הכהן. נפש המורה נקשרה בנפש תלמידו, אך בשל קשיי הפרנסה ביקש הרב חיים לפרוש מן ההוראה ולעבוד לפרנסתו. אביו של הרב מאזוז, שראה את כישרונו של הבן ואת סגולותיו של המורה, פנה אל הרב בהצעה מפתה. הוא הציע לו שותפות בעסקים: האב יעבוד והם יחלקו את רווחיו שווה בשווה. הרב חיים הסכים והבן משה המשיך ללמוד במקום שלבו חפץ. לימים אמר הרב מאזוז, ״השותפות הזו היא ששיתפה ביני לבין אבי שבשמים.״

ועיין

הרב מאזוז היה ידוע בבקיאותו ובזיכרונו העצום. בתשובותיו ההלכתיות נהג לצטט פסקים רבים, גם כשציין שהוא כותב את הדברים בשעה שהיה בשוק, ולאו דווקא בבית המדרש. באותם הימים השתמשו בתי הדפוס באותיות עופרת שאותן קבעו בתבניות. את האותיות היו מרכיבים על פי כתב היד, ולאחר הדפסת הגיליון היו מפרקים את הלוחות לטובת הגיליון הבא. מספרים שבהדפסת כתבי הרב מאזוז נתקלו המדפיסים שוב ושוב בבעיה – לא נמצאו להם מספיק אותיות ע', בשל הפעמים הרבות שהרב השתמש במילה ״ועיין".

״הָאִישׁ אֶחָד יִחֱטָא וְעַל כָּל הָעֵדָה תִּקְצֹף?!״

פעם אחת נפגש בחור בסתר עם ארוסתו ומחמת השתלהבות היצר קיימו יחסי אישות. בני הזוג התוודו על מעשיהם, והשמועה התגלגלה. כתוצאה מכך רעשה הקהילה והרבנים החליטו לקבוע תקנה האוסרת על מפגשים בזמן האירוסין. משהגיעו אל הרב מאזוז סירב לחתום על התקנה והזכיר, ״האיש אחד יחטא ועל כל העדה תקציף?!״(במדבר ט״ז כב).

רק מעשים יקבעו

מנהג היה לרב משה מאזוז לשבת בבית המטבחיים בערב פסח כדי לענות על שאלות בענייני שחיטה. שנה אחת הגיע נשיא הקהילה לשחוט כבש לחג. ניגש אליו הרב ושאל האם סיים לחלק את הקמחא דפסחא לכל העניים. הנשיא השיב לו שהקופה ריקה והוא מבטיח שלאחר השחיטה יטפל בעניינם. הרב מאזוז נדהם והודיע שהוא יוצא מיד על מנת למשכן את בית הכנסת הגדול (אל ג׳ריבה) ולמסור את הכסף לעניים. הרב מאזוז יצא בבגדים מגואלים בדם לכיוון בית העבוט בעוד כולם, והנשיא בראשם, מנסים למנוע מבעדו לעזוב את המקום תוך שהם מתחייבים לטפל בעניין. הרב סירב להבטחותיהם, ״רק מעשים יקבעו,״ אמר. השחיטה נעצרה וכולם מיהרו להביא כסף מבתיהם. רק משנאסף הסכום הראוי ניאות הרב מאזוז לשוב אל בית המטבחיים ולשחוט את הכבש שהביא נשיא הקהילה.

מתוך הספר "חוכמה מקדם" חזי כהן

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אפריל 2018
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר