יום ירושלים – ויום ההילולה של שמואל הנביא – יום ראשון הקרוב – כ"ח אייר-הרב משה שמיר אסולין.

יום ירושלים –

ויום ההילולה של שמואל הנביא – יום ראשון הקרוב – כ"ח אייר.

"ירושלים של מעלה – וירושלים של מטה".

"אמר רבי יוחנן: אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלים של מעלה

עד שאבוא בירושלים של מטה. וכי ישנה ירושלים למעלה?

 הן, שכתוב: "ירושלים כעיר שחוברה לה יחדיו"  (תענית ה ע"א, תהילים קכ"ב. ג).

מאת: הרב משה שמיר אסולין.

 "ירושלים של מעלה וירושלים של מטה", הם מושגים ערטילאיים וקבליים כדברי הרשב"א: "ירושלים ובית המקדש הם ציורים לעניינים שכליים דקים מאוד". לדעת חכמי תורת הח"ן, ירושלים של מטה מכוונת כנגד דרגות רוחניות בעולמות העליונים המשפיעות עליה רוחנית וגשמית, בהתאם לטוהר וזיכוך מידות היושבים בה, וגם  לנחמנו על גלות השכינה מעיר קודשנו, תוך הבטחה שיום יבוא, וקרני הגאולה יפציעו כדברי רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא בהיותם בבקעת ארבל עת עלות השחר שבקע אורה: "כך גאולתם של ישראל. בתחילה קמעא קמעא. כל שהיא הולכת, היא רבה והולכת" (ירושלמי ברכות פ"א ה"א).

 הקב"ה בכבודו  ישקיף על מעשיהם הטובים של עמ"י, ויצעד בראש פמליה של מלאכים לעבר "ירושלים של מעלה" שתתחבר לשיירת הגאולה של "ירושלים של מטה" כאשר מדרומה, שכונת "חומת שמואל" המהווה "חומת אש" בשערי "בית לחם", עירה של רחל אימנו שם היא ספונה אבל ספוגה בתפילה ותחנונים לגאולתנו, והקב"ה מנחם אותה: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך", ומזמינה לצעוד בראש "התהלוכה".'

 משכונת "רמות" {עירו של שמואל הנביא} בצפונה של י"ם, יצעד בראש השיירה שמואל הנביא ביום איחודה של י"ם, שזה גם יום פטירתו, ובכך לקיים את נבואת הנביא זכריה: "כה אמר ה': שבתי אל ציון ושכנתי בתוך ירושלים… עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים…ורחובות העיר ימלאו ילדים משחקים (זכריה ח. ג).

שמואל הנביא המכונה ה"איש אשר ברמה" שהיה מורם מעם ואשר "בימיו קיבלו עליהם ישראל עול מלכות שמים באהבה וביראה" כדבר המדרש. שמואל הנביא בניגוד לנביאים אחרים, "הלך מידי שנה בשנה וסבב בית אל והגלגל והמצפה, ושפט את ישראל את כל המקומות האלה" (שמואל א, ז, טו – טז) דבר שהקנה לו את המעמד שהיה שקול כנגד משה ואהרן בבחינת "… משה ואהרן בכוהניו – ושמואל בקראי שמו, קוראים אל ה' והוא יענם" (תהלים צט, ו).

רבנו "אור החיים" הק' אף מעמיד את שמואל ההולך ממקום למקום להפיץ את דבר ה' כדרגה הגבוהה בעבודת ה'. ובלשון קודשו: "כנחלים נטיו… – הכתוב מדבר כנגד ד' כיתות הצדיקים שבעם ה'. כת ראשונה: היא כשמואל הנביא שהיה מסבב כל ארץ ישראל ללמד ישראל תורה ומצוות בכל שנה" (במדבר, בלק כד, ו).

הגאון מווילנא אומר שביום כ"ח באייר, אין הקליפה יכולה לשלוט, וכן גם ביום כ' לעומר (ה' אייר – יום העצמאות).

 כמו כן, לפי סימני הא"ת ב"ש, לעולם יחול יום שחרור ירושלים באותו יום בו יחול שבועות – חג מתן תורה. ב"ש = ב' של חג הפסח – יחול ש-בועות + ש-חרור ירושלים. כמו בעניין יום העצמאות החל לעולם ביום שבו יחול שביעי של פסח לפי סימני א"ת ב"ש: ז"ע = ז = שביעי של פסח, יחול יום ע-צמאות.

לחג השבועות וליום שחרור ירושלים יש מכנה משותף בדמותה של תורתנו הקדושה ככתוב: "כי מציון תצא תורה – ודבר ה' מירושלים", ועל כך אמרו חז"ל שעתידים ישראל לקבל את התורה בירושלים בדמותן של לוחות ראשונות כדברי חז"ל לפסוק: "ישקני מנשיקות פיהו" בשיר השירים – קבלת התורה בירושלים כשהמקדש יוקם על תילו ותפארתו. בדורנו, זוכים אנו לראות את היכלי התורה השוקקים חיים בירושלים, להם אין אח ורע בתולדות עם ישראל.

 כל זה מחזק את התהליך בו אנו צועדים – לקראת קבלת התורה מפי הגבורה בירושלים.

אי לכך, זכות היא לנו להודות ולהלל לקב"ה ביום הזה כפי שקבעה הרבנות הראשית

 בראשותם של הרה"ג יצחק נסים זצ"ל והרה"ג איסר יהודה אונטרמן זצ"ל:

"יום כ"ח אייר כיום הודאה ושמחה על ניצחון ישראל ושחרור ירושלים עיר הקודש, ובכלל הודאה, גם אמירת הלל בברכה בתפילת שחרית. גם רבנים חשובים אחרים, ובכללם רב שכונת "חומת שמואל" הדיין הרה"ג אריאל אדרי שליט"א פוסקים: "ביום כ"ח אייר – יום שחרור ירושלים,  אומרים הלל ביום, בברכה".

(הרה"ג אריאל אדרי שליט"א. "שחר אהללך" חלק ג, סימן מב)

הכמיהה לירושלים הבנויה – בשרשרת הדורות.

רבנו "אור החיים" הק': והאיר ה' עיני שכלי: אין זה אלא לקום ולעלות אל מקום חשבתי בו. הוא מקום השכינה, עיר הרמה, עיר החביבה על אלוקי עולם…" – ירושלים (הקדמה לפירוש "אור החיים")

הכמיהה אל ירושלים מצאה את ביטויה  בתפילה ובשירה לאורך ההיסטוריה האנושית מאז אדם הראשון ועד ימינו אלה. ואתחיל בדוגמא אישית. עד לא מזמן, גרתי בנתניה ליד הים שם שימשתי כרב קהילת "אור החיים" הקדוש וכמפקח במשרד החינוך. והנה חיש מהר ברגע של "הארה רוחנית ירושלמית", נשאבתי לירושלים אותה הפכתי לעיר מגורי, בה אני עושה חיל בהפצת התורה בכלל, ותורת רבנו "אור החיים" הק' בפרט, ע"י מתן שיעורים, והפצת מאמרים.

הפלא הגדול הוא, שנתניה בה גרתי שנים רבות, הולכת ונשכחת מתודעתי. מצד שני, מרגיש אני כירושלמי ותיק, ובפרט במישור הרוחני דבר המזכיר לי את דברי הסופר ש"י עגנון שאמר בטקס קבלת פרס נובל לספרות בשנת 1966: "בזכותה של ירושלים – כתבתי את כל אשר נתן ה' בלבי ובעיני", למרות שנולד וחי שנים רבות בגולה.

 כאשר אני בודק את סיבות התערותי המהירה בירושלים, אני מרשה לעצמי לומר שתושבי ירושלים הם אנשים ידידותיים  ומסבירי פנים המיישמים את הכתוב "הוי מקבל כל אדם בסבר פנים יפות". ירושלים במהותה היא "עיר שעושה כל ישראל לחברים" כדברי רבי יהושע בן לוי לכתוב: "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו" (ירו' חגיגה ג' ו').  מידי יום בדרכי לכולל, עובר אני ליד חומת העיר העתיקה ושער יפו, דרך הסמטאות הצרות והרחבות כאחת. הפסוק שקופץ לי בראש הוא: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני –  תדבק לשוני לחכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי". (תהילים קלז, ה-ו). הפסוק הנ"ל גם מלווה כל זוג בחופתו.

החומות ובין החומות, דיים כדי לשאוב כל יהודי למחוזות עתיקים כמו: אדם הראשון שגר בהר המוריה וטבל במעיין השילוח כדי להיטהר,  אברהם ויצחק בעקידה, יצחק ורבקה בתפילתם לזרע של קיימא, יעקב אבינו בחלום הסולם, דוד המלך המגלה והמתכנן את המקדש אותו בנה בנו  שלמה המלך  בהר המוריה. וכלה בעבדכם הנאמן שזכה בעברו, להגות בתורתו בישיבת "פורת יוסף" בירושלים, וגם זכה לשמש כמפקח במשרד החינוך דבר שהצריך אותו לעלות ולהתעלות לעיתים קרובות בסמטאותיה הצרות והרחבות כאחת… ואף להקים בנין עדי עד עם נאוות ביתו ילידת ירושלים הבנויה, דבר שעבר לילדינו ונכדינו השוכנים כבוד ב"ירושלים של זהב".

"ירושלים של זהב".

השיר "ירושלים של זהב" שהפך למעין המנונה של ירושלים, מהווה המשך לרבי עקיבא שהעניק לנאוות ביתו רחל, תכשיט של זהב עליו הייתה חקוקה דמותה של ירושלים. הדימוי לזהב מבליט את הטוהר של ירושלים. המאפיינים הבולטים של המתכת האצילית אליה נשואות עיניים רבות, החל מנשים וכלה בבנקים. הזהב שומר תמיד על ערכו ומשמש כמדד לעושר ומעמד. הסיבות לכך הן: את הזהב לא ניתן להפיק מחומרים זולים. הוא מצוי פחות בטבע בהשוואה למתכות אחרות. ניתן להתכה רק בטמפרטורה גבוהה של 1064 מעלות, ואינו מתרכב בחומרים אחרים.

כך ירושלים עיר הנצח שכבר שמה מעיד עליה: ירו – שלם", עיר השלום והשלמות שנקראה על שמם של שני ענקי רוח: "מלכי צדק מלך שלם", ואברהם אבינו שאמר: "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה' יר- אה= ו = ירו + שלם. ירושלים היא ביטוי לשלמות כמו הזהב. מכל מקום התפללו לכיוון ירושלים. זוכר אני הכמיהה של מו"ר אבי הצדיק רבי יוסף אסולין זצ"ל לירושלים עוד במרוקו, ותמיד השתמש בביטוי "לשנה הבאה – בירושלים הבנויה". שנזכה ובקרוב מאוד לבניינה של ירושלים כשהמקדש מאש ירד מן השמים כדברי זכריה: "ואני אהיה לה חומת אש סביב". (עיין רש"י).

ירושלים בשירה.

רבי שמואל הנגיד: "אם אדם יכתוב אפילו 5000, ולא כתב שיר אחד על י"ם, כאילו לא כתב כלום. אבל אם הוא יכתוב שיר אחד על י"ם, הוא ביטא הכל, כי על ירושלים קשה מאוד לדבר".

דוד המלך בתהלים, והנביאים: "אם אשכחך ירושלים, תשכח ימיני…". שמחתי באומרים לי… עומדות  היו רגלינו בשעריך ירושלים". "כי מציון תצא תורה – ודבר ה' מירושלים". "ויהודה לעולם תשב – וירושלים לדור ודור".

 ריה"ל בשיריו: "ציון הלא תשאלי", "לבי במזרח".

נחתום בבית השני מהשיר: "ראי את ירושלים עירי". מאת: המשורר יעקב יעקב.

 "ראי את מקום המקדש / את מצהלת הסוסים / את תרועת ההמון / את ההולכים / את שולי אלוקים / ראי את שמי הנחושה / את השמים הרכים / ההולכים בעין רוגל /ראי את עירי / ראי אלוקים / חי.

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

מאי 2018
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר