אוצר גנזים-רבי יעקב משה טולדאנו-יח• איגרת ר׳ ראובן ב״ר יעקב לר׳ חיים מודעי

יח• איגרת ר׳ ראובן ב״ר יעקב לר׳ חיים מודעי

שתי איגרות חשובות שנכתבו בצפת באו לידי: האחת מרבי חיים מודעי לרבי ראובן ב״ר יעקב, המזכיר לו את הידידות שביניהם ושזה כמה שנים לא קיבל ממנו מכתב, והשנית׳ תשזבת רבי ראובן ב״ר יעקב לרבי חיים מודעי. האיגרת הראשונה, לא מצאתי לנחוץ להציגה כאן, מפני שכתובה בלשון מליצית תלמודית וגם אין בה חידוש. והשנית כתובה אמנם במליצה, אבל בשפה צחה ומובנה ויש בה דברים חדשים לתולדות רבי ראובן ב״ר יעקב. שני הרבנים הנזכרים היו מגדולי דורם. על ר׳ חיים מודעי נכתב כבר הרבה, בידידו של הנודע ביהודה. ועיין בס׳ המעלות לשלמה מר״ש חזן ובירחון ״סיני״, כרך כח (תשי״א), עמי שנב.

רבי ראובן ב״ר יעקב' שימש רב בסופיה ואחר־כך נתמנה ראש רבני צפת, הוא ובנו אחריו, רבי רחמים ב״ר ראובן. ר״ד פיפאנו בספרו חגור אפד, חלק ב, תולדות רבני סופיא, כותב: רבי ראובן ב״ר יעקב רב הכולל בסופיה והיה חסידא קדישא, שלם בכל מידי דמיטב. וארי עלה וישם בסלע קנו בגליל העליון ולפי תכתוב בהקדמת הספר לב שלם היה גם בשאלוניקי בשנת התקל״ה והיה דעתו ליסע לאדץ־ישראל ונראה שומר לאחוריו. עד כאן. ודברים אלה מתאשרים מאיגרת זו, שכותב, שתמיד חשב לעלות לארץ ישראל ונעצר מפני המלחמות. בדרך, בשאלוניקי, אך שם, לא מצא מנוחה ולא דירה נאה ורצה לחזור לסופיה, אכן סוף סוף שם, אז לדרך פעמיי לארץ ישראל. ולפי זה איגרת זאת נכתבה בין תקל״ה־תק״מ. כמה דברים בלשון האיגרת מטושטשים וגם שיגרת המליצה מקשה על הבנתם ולא רציתי לעשות שינויים׳

בספר זכור לאברהם מר״א אלקלעי ובס׳ נר מצוה מר״י סיד בהקדמותיהם מזכירים לשבח את רבי ראובן ב״ר יעקב ושלמדו אצלו. חושבני שמינויו לראש רבני צפת היה בהמלצת ידידו ר״ח מודעי, שהית יליד צפת ושימש בה רב, ובהיותו שד״ר באירופה התוודע לרבי ראובן ב״ר יעקב והתיידד עמו.              

בכמה איגרות של שדרי״ם׳מצפת חתום רבי ראובן ב״ר יעקב בראשו וכמו כן בנו אחריו. עיין בספר ״שלוחי ארץ ישראל״ עמ' 666 ואילך.

באיגרת זו מתנצל רבי ראובן בן יעקב בפני ר״ח מודעי על שלא כתב אליו, זד. כשבע שנים, שזה היה מפני הצרות שאפפוהו והוא מברך את ר״ח מודעי על התמנותו לרב באזמיר.

נהרא נהרא דמכפיה מבריך … הוא המסבי״ר חקיו ומשפטיו עם ישראל רב פעלים מקבציאל … הוא הראש, שבח מדות, עשר ידות. הרב כמוה״ר חיים מודעי יהי שמו לעולם הולך וגדל כמעין המתגבר וכו׳ כיר״א.

פי האר׳׳ש פותחת בברוך שמחה תברך והיו עיני עומדים צפופים את פני האדון על דברת כסא וסמוכות שלם בתורתו ותנשא מלכותו לעזרת ה׳ לעזרת. יש לי רב עידן ועידנין. החדלתי את דשני גם לשוני כל קבל מו״ד הכתם הטוב רישא דדהבא וידי אספו נגהם נוגה עז פשעו ותהיינה מורת, כל כי האי לאצריך לאודעי. באתר דמתבעי כי לא ומתוך עצלות והוללות וסכלות אך יש זכות תולה מילי מילי דמכסיין ללבי גליתי לב יודע מרת והגי דמגליין ידעי לה רבנן כי שנות מספר חמשה וששה לא שלותי ולא שקטתי כי אנכי יצאתי ממחיצתי אדעתא למיסק לארעא דישראל לעבוד את עבודת ה׳ על טהרת. ולא עלתה בידי מפני חמת המציק העצימו ציער? אין דרך לנטות כי הים הולך וסוער הנה ׳סערת. ואשב בעיר גדולה של חכמים ושל גדולים פה שאלוניקי יע׳׳א שנתים שלש ואת רבע מאן דתני רבע לא משתבש ואני בתוך הגולה ,משתאה ומחריש יום ולילה ויהי ממחרת רוחי חובלה. ונפשי נבהלה נתנו קולם עד מתי יהיה זה לנו למוקש גחמא דעציראה מהסתפח דירה׳.גאה יפה ושרת ״.. ונשמת שדי תבינם מי לי ולכם אשר הלינותם. הלא מראש הבינותם. כי לא לאדם דרכו בי לה׳ המלחמה וכל מאי דעבדין מן שמייא לטב על אחת כמה וכמה כי עיניו על דרכי איש המשביע בטוב מקרני ראמים זאת צעירת … אז אמרתי כי טוב אלכה ואשובה אני וביתי אל ארצי ואל מולדתי יומה לי הבא בדלא מתאי מי יודע ער מתי מתירים צרת. וחזרתי לאחורי. מפני צירי ויהי מאז אתברית רוחי בקרבי. גדל כאבי. אבי אבי. לב נשבר אין בו בנותן טעם. ולא הלך כפעם בפעם לקראת. המאהבים הנעימים. ארזי לבנון הרמים. כי אין לבוא לפני מלך .ולפני גדולים בבלי דעת. שאין ידיעתו מכרעת. ענייה היא ׳ושכורת … יומא כהאידנא שמע לבי קול מפשר היתה באומנה כי פקד הי את עמו עם הקודש אשר בעי״ת איזמיר יע״א לתת להם מלך ותהי המשרה על שכמו ואשד ניתן כתר מלבות בראשו לרעות ביעקב עמו ברוב עם הדרת … לשמע אוזן שמח לבי ויגל. נפתח הסתום אשר אצל עין הרוגל. והיתה הרוחה ששון ושמחה. נפשי ישובב והיא כפורחת עלתה ניצה אף רוחי לו ימיאנה(?) שעה אחת של קורת רוח פתחו בהלם. וזה החילם. אתה בן אדם למה תהיה כאיש נדהם הדא הדא לעכוסא כאשר. עזובה. כבתולת חגורת. .אתה ורעיך למה תהיו באחרונה אחרונים לכל בית יוסף לבוא אל המלך ״.מקור מים חיים שמימיו פרין ורבין בן פרת. ויען ראובן אותם איך אשא פני גדול מקץ שבע שנים לו מחדול חוששני מחטאת לשמוע גערת … המה ינחמוני אל תירא ואל תחת אכן סהדי במרומים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת. מרבים בציון אם יפול משערת. הלא ידעת כי כאיש גבורתו ברוב גדלו רוב הענוה. לישרים נאוה. אנכי הרואה אשר דברו יאה ויאה עשאוני יפקח. אורו עיני והן פותח. ואומר עם קני דבר נא אדוני לישרי לן מרי על כל דבר פרשת העבור מכאן ואילך האיכא דבור חושבנא לטב בעת ייאמר היום הרת. איכו הושתא אימא מילתא. כל קבל דבר המלוכה בהשמע דבר המלך ודחו מהתם להכא. לא פסק חוכא. קראתי למאהבי כבודי ומרים ראשי אלה הם ראשי איברים היושבים ראשונה האספו נא ואגידה אשירה נא לידידי שירת. ואני תפילתי מלכא לעלמין חיי ובריא אולם והוכן בחסד כסאו כירח יכון עולם ישפוט,בצדק לחזק את בדק עמו וצאן מרעיתו. בכל מקומות ממשלתו שממנו הוראה יוצאה ברה מאירת. כל ׳אויביו יאשמו יבושו ויכלמו אחד באחד יגשו ערומים ולא יתבוששו להשתחוות לו לאגורת. והאיש החפץ חיים. יראה זרע יאריך ימים ושנים דשנים ורעננים. כזית ועטופה טעון ברכה לקבל אלפא ועליו יציץ נזרו בדין הוא שיטול את שכרו זאת תורת  עד כה סופה דמילתא כל מעיני יפטירו בשפה ויציבא אי בעי מני״ר ספריה דבי רב עוד הקנה. ומני״ר חחים טביומי לשני האותות לי לשמי ותעלוזנה כליותי את שיש בו ידיעה ״המעלות לשלומו. יהי אלוקיו עמו. ובה אדע מקבלה ואילך זה כתב ידי קלה כמות שהיא שמוטת הגף ושבורת … וידע כל העם יאהבני אישי. תגל נפשי. אף גילת ורנן ותפלתי על חכי בעי ומתחנן רברבנותיה דמר ושררותיה ירום ונשא וגבה וזרעו לברכה מעין שופריה ריכא ובר ריכא. והבית יעלה מזהב שבא אבן בוחן פנת יקרת. עד תאות בשמת חיים עמוד הימני הוא אדוני ונפש אדם אחוי קידה ברע נחיזרא והיה העקוב הצעיר ירב״י ס״ט.

ראשי תיבות: ראובן בן יעקב. וכך מזכירו תלמידו ר״א אלקייע׳ נס׳ ,זכור לאברהם" : הרה"ג רב״

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

מאי 2018
א ב ג ד ה ו ש
 12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  
רשימת הנושאים באתר