מנהגים מגיים אצל יהודי מרוקו-التقاف هو مصطلح في العامّية المغربية-יששכר בן עמי

נוסחאות כלליות לביטול התקאף:

כאמור, תקופת החתונה נוחה לביצוע התקאף. אנשים המעונינים ברווח קל סוחרים בזה. כשמתגלה התקאף אצל אחד מבני הזוג וסבורים שמכירים את המבצע, הולכים אליו ההורים וכן רבנים ואנשים חשובים ומנסים לבטל את רוע הגזירה במתנות ובשכנוע. אם אין מצליחים למצוא את האחראי לתקאף, הולכים ל״כותב״ כדי שיכתוב נוסחה מבטלת. עם זאת מכינים קטורת של דבק אמוני ״. אפשר גם כן להוביל את בן־הזוג לשפת הים. בדרך נושאים ״מזמר״ (זהו תנור בשול העשוי מחימר) שבו שורפים דבק אמוני. בן־הזוג טובל בים ערום לגמרי. אם ברצונו לטבול עם בגדיו, חייב הוא מיד אחרי הטבילה לזרוק אותם יחד עם ה״מזמר״. אם התקאף עדין אינו נשבר, הולכים לבקר אצל קדוש ומחלקים כסף ומזון לעניים. נוסחה אחרת שמקורה מאזור הסוס והמיועדת לשבור את התקאף מבוצעת כך: לוקחים מים שנשאבו משבע בארות ומטבילים בתוכם שבעה מפתחות מחוממים ^. במים אלה רוחצים את המכושף ובה בשעה שורפים דבק אמוני. ישנו גם תקאף נגד חיות ונגד הטבע. למשל, אם אין יורד גשם או שיורד יותר מדי במשך תקופה ארוכה, מבצעים את תקאף הגשם:

”On fait rougir une grande aiguille à ficelle et on l’éteint dans la pluie.

 On a cousu la pluie qui “doit cesser aussitôt

“Il lui suffit le plus souvent de faire sous les vêtements ,131—130 'עם ,Legey 30 du meteqqaf, attaché, des fumigations de soufre, d’assa foetida de gomme ammoniaque, de peau de serpent… La délieuse dit Si c’est un sort de femme, il est conjuré.

Si c’est un sort de taleb, il est conjuré.

De même que si c’est un sort de génie.

• ברוב ספרי הרפואה העממית היהודית שראו אור, מוצאים כמה נוסחאות של התקאף. נציין פה רק שלושה מהם אבל ברור שהיה ראוי להקדיש מחקר שלם לניתוח נוסחאות אלו. המסקנה הראשונה המתבקשת מבדיקה חטופה של אותן הנוסחאות היא קרבתן לנוסחאות הנהוגות באירופה, כשמדובר באוכלוסיה היהודית מאותו אזור.

יצחק בכ״ר אליעזר, בספרו ״רפואה וחיים מירושלים״, ירושלים (ללא תאריך)׳ עמ׳ מ—מא, מציין כמה נוסחאות מענינות. ״להתיר הנקשר למי שאינו יכול לשמש עם אישתו יהיה מחמת חולי או מחמת כשפים קח מוח עורב ושומן, ארנבת וערב יחד וימשח האבר בשעת תשמיש ויועיל״, שם, עמ׳ מ.

רפאל אוחנה, בספרו ״מראה הילדים״ לקט נוסחאות רבות מתוך ספרים וכתבי יד. הספר נדפס לראשונה בירושלים בשנת התרס״ה ובפעם השניה בתשי״ז.

בספרו ״רפאל המלאך״ של יהודה ראזנברג, ירושלים (ללא תאריך), יש למצוא כמה נוסחאות בעמודים 100—101.

לרוב משתמשים באותן נוסחאות הקשורות לאנשים

On prend aussi un morceau” de foulard de tête d’une femme stérile et veuve, on le lave pour le purifier, on le trempe dans du goudron et on en fait des fumigations avec le “brûle-parfums; les nuages de fumée chassent les nuages de pluie

רוב האתנולוגים שנתחו את מנהגי החתונה הראו, ובצדק, כמה הם קשורים לפחד מן השדים והרוחות הרעות. ווסטרמרק חיזק במיוחד תיאוריה זו בניתוחו המזהיר על מנהגי חתונה במרוקו. אך לדעתנו התקאף משפיע באופן ישיר על הרבה ממנהגים אלה. הוא היחיד, למשל, שיכול להסביר את המנעות בני הזוג לדבר לפני האורחים וכן את השתיקה המוחלטת של הכלה במשך ימים רבים. ידיעה טובה של המטרות והפונקציות של התקאף תאפשר לנו להיטיב להבין את קומפלקס מנהגי החתונה בצפון אפריקה. אם נשים לב לחשיבות הוכחת הבתולים של הכלה וכן לקלות שבה אפשר לגרום תקאף, נבין יותר את רבוי אמצעי הזהירות הננקטים כדי לשמור על בני הזוג. כמובן, אין לחשוב, שאמצעים אלה כולם קשורים לפחד התקאף, אך בודאי שחשיבותו מרובה. האמונה בתקאף חדרה חדירה עמוקה בנפש האוכלוסייה היהודית והמוסלמית במרוקו, בכוחה היה לשמש מגן לגערות וגם לשתק את חשקם של הבחורים. אפשר למדוד את התפשטות המנהג הזה, בעיקר אצל תושבי הרי האטלס, לפי המעשה הבא: בחור כבן שבע־עשרה, שנכח דרך מקרה בשעת ראיון אינפורמנטית בנושא זה, מסר לי נוסחאות רבות של התקאף. ידיעותיו היו ממש מפליאות. לא היה אחד מעשרות האינפורמנטים שראיינתי, שלא הכיר מנהג זה.

التقاف هو مصطلح في العامّية المغربية، معناه عدم قدرة الرجل على معاشرة زوجته، بعد أن يكون قد فقد القدرة، كليّا أو جزئيا، على الانتصاب، بينما في حال المرأة يتمثل ذلك في عدم قدرتها على تقبّل حدوث الإيلاج.^[1] يتعدى مصطلح التاف ما هو علمي ليمتد للخرافة والإيمان بالشعوذة.