הרפורמה במוסדות היהודיים במרוקו-דניאל שרוטר ויוסף שטרית

פקיד אחר, שאינו חותם את שמו, טען גם הוא נגד צירוף שני נכבדים לשלושת הדיינים: ראשית, משום שמבחינת ידיעותיהם בהלכה אין הם מסוגלים לעזור לליבון הבעיות המשפטיות שיידונו בבתי הדין; שנית, ובעיקר, משום שלשיטתו של סלושץ הרכב מעורב כזה של בתי הדין היהודיים אמור לדון בבוא הזמן גם בעניינים אזרחיים ובעניינים פליליים הנוגעים ליהודים במטרה להוציאם מן השיפוט של בתי הדין המוסלמיים של המח׳זן, ולכך, סבור היה הפקיד, יש להתנגד בכל תוקף.

ההצעה נשלחה גם לחוות דעתם של אישים ידועים בקרב יהדות מרוקו, וביניהם שתי דמויות בולטות במיוחד. הראשון היה יחיא זגורי, נשיא ועד הקהילה היהודית של קזבלנקה מאז ייסודו בשנת 1907 ופקיד הקונסוליה הצרפתית מלפני כן. השני היה הרב והדיין ר׳ רפאל אנקאווה מסלא. זה האחרון הסכים עם ההצעות שהובאו בפניו בנוגע לבתי הדין, העלה בעיקר שאלות טכניות של הליכי המשפט בבתי הדין החדשים, אך התנגד באופן נחרץ להביא את הערעורים על פסקי הדין בפני הסולטן. גם יחיא זגורי הסכים עקרונית עם רוב ההצעות, אך העלה השגות בנוגע לחובת ההשתתפות של אב בית הדין ושל שיח׳ אליהוד בישיבות ועד הקהילה ובנוגע להשתתפותם הסדירה של שופטי־המשנה בדיוני בתי הדין. זגורי התנגד בתוקף לרעיון ״הבלתי הגיוני״ של הערעורים על פסקי הדין בפני ערכאות הסולטן, שאינן מתמצאות כלל בהלכה היהודית. הוא הציע, שהערעורים יובאו בפני בית דין רבני אחר מאותו דרג או מדרג עליון, ומוטב שיובאו בפני בית דין גבוה לערעורים שבראשו יעמוד רב ראשי, שסמכותו תחול על כל מרוקו; הוא היה כנראה הראשון שהעלה רעיון זה. הוא גם הציע, שחלק ממשכורתם של סופרי בתי הדין ייגבה בצורת תשלום עמלה על כל מעשה בית דין שייכתב בידי הסופר.

הערת המחבר: ראה שם, תזכיר המסכם את חוות דעתם של יחיא זגורי, של קונקי, מנהל בתי הספר של כי״ח ברבאט, ושל ר׳ רפאל אנקאוה, בלא חתימה ובלא תאריך, אך בנראה משנת 1916.וראה שם גם את תזכירו של א׳ פימיינטה מטנג׳יר באותו עניין. יחיא זגורי היה כנראה הראשון שהעלה את הרעיון המהפכני של הקמת בית דין גבוה לערעורים שבראשו יעמוד רב ראשי ליהודי מרוקו. רעיון זה זכה לאחר מכן לתמיכה בקרב ראשי הפרוטקטורט משום יוקרתו ומהימנותו של זגורי בעיניהם.עד כאן הערת המחבר

בגלל הסתייגויות אלה, ובשל העיכובים שחלו בביצוע הרפורמות לרגל נסיעתו של סלושץ לארצות הברית בתחילת 1917 וחזרתו של גאיאר למשרד החוץ הצרפתי בסתיו 1917, החליטו שלטונות הפרוטקטורט לדחות את ביצוע הרפורמות על פי התכנית שנקראה מעתה הצעת סלושץ־גאיאר. סלושץ נסע לארצות הברית בתחילת 1917 כדי להרצות על ההיסטוריה של יהודי צפון־אפריקה בקולג׳ ניו־יורקי. הוא ניצל את שהייתו שם כדי לנהל תעמולה למען צרפת ומאמצי המלחמה שלה נגד גרמניה. בארצות הברית הוא גם פרסם מאמר על דעותיו ופעולתו בעניין האמנציפציה של יהודי מרוקו, ושלח עותק ממנו לליוטה. דומה שמאמר זה היה בין הגורמים החשובים שהניעו את ליוטה לסיים את שליחותו של סלושץ ולהכניס שינויים חדשים בהצעת הרפורמות שלב שכן המחבר הביע בו בצורה שלא השתמעה לשתי פנים את תמיכתו בציונות ובערכיה הלאומיים ואת ישימותה למצבם של יהודי מרוקו, ואילו הנציב הצרפתי חשד במניעיה של התנועה הציונית, חשש מן התעמולה שלה והתנגד בתוקף להפצת רעיונותיה ולעידוד הפצתם בקרב יהודי מרוקו. את הנימוקים לדחיית הצעותיו של סלושץ פירט ליוטה במכתבו לשר החוץ הצרפתי לאחר שהרפורמות החדשות נכנסו לתוקפן ולאחר שסלושץ פנה למשרד החוץ הצרפתי בעניין המשך תרומתו לביצוע הרפורמות ומינויו לאחראי על מימושן.,

גיבושן הסופי של הרפורמות

מעבר לחששות מן התסיסה הפוליטית שעלולות היו לעורר הרפורמות על פי שיטתו של סלושץ בקהילות היהודיות חשש הפרוטקטורט מתוצאותיהן לגבי המוסלמים ולגבי מעמדו של השלטון הצרפתי במרוקו ובצפון־אפריקה בכלל. מערכת שיקולים מפוכחים בכיוון זה הובאה בתגובותיהם של פקידים בכירים צרפתיים בממשל הפרוטקטורט שנתבקשו עוד בשנת 1916 להציג את עמדתם בנוגע לרפורמות הרצויות, קודם שסלושץ גיבש והגיש את המלצותיו. שניים מהם, ראש השירותים המשפטיים וראש מנהל העניינים השריפיים, הביעו את דעתם הנחרצת, שאין להוציא בשום פנים ואופן את היהודים מסמכותם של הסולטן ושל המח׳זן — פעולה שידעו עליה, שהיא הערובה האמתית לאמנציפציה של יהודי מרוקו — ושעל כן יש לבצע רפורמות זהירות בלבד במעמדם הפוליטי והמשפטי של היהודים ובמוסדות שלהם, וזאת במטרה מוצהרת וברורה לפקח עליהם ביעילות מרבית. בנימוקיהם העלו שני הפקידים את מכלול השיקולים הפנימיים והחיצוניים האמורים לכוון את פעולותיו של הפרוטקטורט בעניין היהודים.

צירוף עמדותיהם של הפקידים הצרפתים לעמדותיהם של המנהיגים היהודים ושל כי״ח מעלה, ששלושה כיוונים עיקריים עמדו להלכה בפני קובעי הרפורמות בפרוטקטורט לאחר שהוגדרה סמכות בתי הדין של המקומיים בשנת 1913 . שלושת המסלולים הללו הם הדגם התוניסאי השמרני, דגם תוניסאי משופר והדגם האלג׳יראי האמנציפטורי.

על פי הדגם התוניסאי אמורים היו היהודים במרוקו להישאר תחת סמכותם של הסולטן ושל המח׳זן, במעמד של נתיני הסולטן; המכשיר הסמלי לכך היא ערכאת הערעורים על פסקי בתי הדין, השמורה לסולטן, שהוא הריבון גם על פי חוזה הפרוטקטורט. על פי מודל שמרני זה אין להתיר ליהודים להישפט בפני בתי המשפט הצרפתיים החדשים, שכן זכות זו עשויה להניעם לתבוע את הוצאתם מסמכות המח׳זן ואת הענקת האזרחות הצרפתית ליהודי מרוקו ככלל ולא כיחידים. כי״ח נאבקה עד האופציה התוניסאית בגלל הפגיעה החמורה בזכויות היהודים וברכושם שמשטר כזה אפשר, ובגלל שרירות הלב וחוסר הערובות לשוויון בפני החוק שעדיין אפיינו את השיפוט המוסלמי בתוניסיה, ולבטח גם במרוקו. יתר על בן, ראשי כי״ח טענו, שמשטר זה ששרר עדיין בתוניסיה כלפי היהודים והמוסלמים הפן בתוניסיה עצמה בלתי מתאים להתפתחויות המדיניות והחברתיות שחלו בארץ זו עקב פלישת איטליה ללוב והגירתם של לובים מוסלמים רבים בעלי אזרחות איטלקית לתוניסיה., בעניין זה יש לציין, שהצעתו של סלושץ לערכאת ערעור זו אוזנה על ידי הצעות אחרות שקידמו את מעמדם המשפטי והפוליטי של יהודי מרוקו.

בגלל חסרונותיו המשפטיים הבולטים ואי־השוויון המעשי שסבלו ממנו היהודים לא אימץ הפרוטקטורט את הדגם התוניסאי. תזכירים שונים העלו את האפשרות לשפר את תנאיו ולתקן את חוסר הערובות שהעניק ליהודים על ידי הכנסת שופטי־משנה (assesseurs) יהודים לערכאות המוסלמיות באשר הללו דנים בעניינים הנוגעים לנתבעים יהודים, ואף הציעו להקים בית דין גבוה חדש שדיין יהודי יהיה חבר בו, ולהתקין קודקס משפטי חדש שיהיה תקף לגבי יהודים ומוסלמים כאחד. אולם מודל משופר כזה לא אומץ גם הוא לבסוף, משום רצונם של ראשי הפרוטקטורט לשמר את ההפרדה בין מוסדות השיפוט היהודיים והמוסלמיים בענייני אישות, וכנראה גם משום חששם מתגובת רשויות המשפט המוסלמי, שהיו רואות בשינוי כזה פגיעה נוספת במעמדן.

הדגם האלג׳יראי עמד במרכז שאיפותיהם של האליטות היהודיות החדשות במרוקו ושל ראשי כי״ח, שכן הוא סימל את מסלול האמנציפציה הרצוי מבחינתם. אולם בעיני אנשי הפרוטקטורט היה זה הפתרון הגרוע ביותר, שכן הם סברו שהוא עלול לקומם את האוכלוסייה המוסלמית במרוקו ולהתסיס בה בעת את יהודי תוניסיה, שעדיין חסו בצלו של שיפוט הווזירים. צעד זה גם היה פותח את שערי האזרחות הצרפתית בפני כל יהודי מרוקו, ומכך סלדו ראשי הפרוטקטורט; וזאת משום הניסיון הלא־מוצלח, לדעתם, של יהודי אלג׳יריה, שרובם הפכו אזרחים צרפתים הודות לפקודת כרמיה משנת 1870 , ובעיקר בגלל רגשי הפטרנליזם שלהם כלפי האוכלוסייה היהודית במרוקו, ואף ההסתייגות של חלק מהם כלפיה. ראש מנהל העניינים השריפיים קבע, שמה שדרוש ליהודי מרוקו הוא שיפור בתנאי התברואה ובחינוך שלהם, ולא קידום פוליטי. החשש מפוליטיזציה של הקהילות ומהשתתפותן בחיים הפוליטיים של מרוקו נבע גם ממגמת המונופוליזציה של החיים הפוליטיים, שאפיינה את הפרוטקטורט לפחות בתחילת דרכו. מונופוליזציה זו פגעה גם באוכלוסיות המוסלמיות העירוניות, אך לא באותן האוכלוסיות הבּרבּרוֹפוניות הדרומיות ששיתפו פעולה עם הצרפתים. על רקע זה גם נדחו ההצעות של סלושץ, משום שהיו עלולות לפתוח בהדרגה את מסלול האמנציפציה המלאה ליהודי מרוקו ולתרום לפיתוח מוסדות השלטון העצמי שלהם.

שלוש האופציות נמצאו בלתי רלוונטיות למצבם המיוחד של יהודי מרוקו, בפי שהעריכו אותו ראשי הפרוטקטורט. לאחר שנדחתה הצעת סלושץ־גאיאר, הוחלט להכין רפורמה חדשה ומקיפה בבתי הדין ובארגון הקהילתי, ולהשתיתה על עקרונות מעורבים: השארת היהודים בסמכותו של הסולטן ותלותם בבתי הדין של המח׳זן בעניינים פליליים, אזרחיים ומסחריים מזה, ומתן עצמאות יחסית למוסדות השיפוט הרבני מזה. נקבע, שבתי הדין ידונו בדיני אישות ובענייני ירושות בלי סיוע של שופטי־משנה חילוניים, ושימונה בית דין גבוה לערעורים של שלושה דיינים. הוחלט גם, שפקידי הפרוטקטורט ימשיכו את החקירה בקרב הקהילות הגדולות כדי לעמוד מקרוב על מבנה הקהילות, על הרכב המנהיגות המקומית, על החברות הוולונטריות הפועלות בהן, על נכסי ההקדש שלהן ועל ההכנסות של הארגון הקהילתי, וגם כדי להמשיך את ההתייעצויות עם האישים הבולטים בקרב יהדות מרוקו בעניץ הרפורמות המתוכננות והרצויות. החקירות התנהלו בשלהי 1917 ובראשית 1918, והקהילות שבהן ביקרו הפקידים הצרפתיים היו פאס, מכנאס, קזבלנקה, רבאט, סלא, מראכש, מוגדור, סאפי ומָזָגָן.

ראה: מקדם ומים כרך ו' –חיפה 1995 עמ' 80-83-דניאל שרוטר ויוסף שרוטר

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר