"פאס וחכמיה" כרך א- אגרת יחס פאס-דוד עובדיה

ומ״ש ויש לו יחס עד רבינו תם, כן כתב ג״כ בהקדמת ספר תומת ישרים וז״ל, ושוב בא לידינו ספר הרי״ף של החכם הנעלה מוהר״ר אברהם צרפתי ז״ל מבני בניו של הרב בעל ברכת אברהם מגזע רש״י ז״ל, והיה מוגה מידי אבותיו ואבות אבותיו הקדושים ז״ל, גם אותם העתקתי בתוך הרי״ף הנז' ע״כ. וכן כתוב בספר ברכת אברהם שהוא מגזע רש״י ומן המקובל אצלינו שבני משפחת צרפתי שבאו מגירוש לפאם ושעלו לצפת שורש אחד להם.

מוה״ר יששכר בכמוה״ר מרדכי דידיע בן סוסאן מערבי המחבר ספר תקון יששכר בשנת שד״י (1554) כמפורש כל זה בהקדמת ספרו הנז'. ושם כתב שהוא משבט בנימין, והיה ממדינת פאם, וז״ל בדף ס״ח מהספר, וזכורני כשהייתי קטן במדינת פאס העיר הגדולה לאלקים במערב שהיתר. עצירת גשמים גדולה, וגזרו החכמים על קהלותיה יצ״ו (שמרם צורם) כל הי״ג תעניות ככתוב למעלה והוציאו התיבה לרחוב העיר, אבל מקטנותי איני זוכר מה קראו ומה הפטירו וכו' ע״כ. ובספר חזון למועד על דניאל שהיה בשנת חמשת אלפים שמ״ה (1585) כתב בדף כ״ז וז״ל, וז״א ודי חזייתא רגלייא ואצבעתא וכר מלכו פליגא תהוה, והנה לידיעת ענין זה ראוי שתדע שיש מלכות מתוגרמים אחרים לצד צפון אשר הם תמיד באהבה עם המלך הזה שכבש כל מלכות יון וקצת מלכות פרס, והטעם הוא היותם אחדים באמונה אחת בהחלט כי הנה אף שהפרסיים גם הם מאמינים בנביא התוגרמים הנז', יש להם הבדל רב בקצת ענינים ושומרי יחס עמהם כיחס ששומרים עמנו הקראים, אמנם אותם התוגרמים אשר הם לצד צפון וקצה מלכותם מגיע עד הפרסיים וסמוך אליהם הם בהחלט מאמינים אמונת התוגרמים ואין בענייני דתם הבדל מה אפילו כמלא נימה. ולזה אינם עושים אלו עם אלו מלחמה ועוזרים כל אחד לזולתו ואלו הם הטארט׳רים. ויש ג״כ תוגרמים אחרים לצד מערב, אשר דתי המלך הזה עושים ומכבדים אותו ונעזרים ממנו. ולרמוז לשני מיני אלה התוגרמים אשר זה המלך אינו מולך עליהם, אמר שזה המלכות הב׳ המאמין באמונת מוחמד יהיה מלכות במקומות מתחליפים, במלכות זה המלך, ובמלכות מלך פיס ומלכות הטארטרים לצד צפון. ורצה שהיות הרגלים מנהון פרזל ומנהון חסף טינא מחוברים יחד, היא להורות על חלקי המלכות הזה במקומות מתחלפים כמו שמתחלף הברזל מחרס. ולהיות זה המלך הוא היותר גדול מהשנים הנשארים כי הוא עוזר וסומך להם, אמר כי מכח הברזל יהיה בכל אחד מאותם המלכות, כי על פיו הם חיים כנודע בזמנינו, זה שמלך פיס הומלך בעזר המלך הזה, ע״כ. ולפי שיש חפץ בידיעות אלו העתקתים.

מהר״ר שאול סרירו זלה״ה החתום בספר התקנות הנ״ז משנת ש״ס (1600) ואילך, כתב עליו הרב מהר״ש צרור בחלק ב׳ מחוט המשולש המחובר לתשב״ץ שאלה ח׳ וז״ל, ומה גם שכבר הושגו לפני החכם השלם הדיין המצויין יחיד בדורו כמוהר״ר שאול סרירו נר״ו, אשר נודע שמו בשערים המצוייגים בהלכה, שדבריו הלכה בכל מקום, ומי כמוהו מורה בזמן הזה בכל גלילות המערב, ומי הוא זה אשר מלאו לבו לבוא אחרי המלך את אשר כבר עשהו .

הרב מוה״רר יהודה עוזיאל החתום בתקנות סביב לשנת ש״ס חיבר ספר העוזיאלי ונדפס בויניציה שנת ישמח״ו (1604), וזה נוסח המודפס בתחילת הספר ספר בית העזאילי חברו וגם חקרו ברוב עיון ופלפול, הרב הגאון כמוהר״ר יהודה עוזיאל זלה״ה, אשר אור תורתו זרחה והאיר על הארץ ולדרים בכל ארצות מערב כולם, אשר שתו את מימיו זכים וברים מבארות מים חיים עמוקים מתוקים מדבש ונופת צופים תטופנה שפתותיו שושנים וכו'.

הרב מוהר״ר יעקב חאגיז חתום בתקנות בזמן הנ״ז וכתוב בהקדמת הלכות קטנות וז״ל; אמר הצעיר תולעת יעקב בן לא׳׳א (לאדוני אבי) כמוהר״ר שמואל בן כמוהר״ר יעקב בכמוהר״ר שמואל בכמוהר״ר יעקב חאגיז בכמוהר״ר וכר זצ״ל, מזרע המלוכה ומן הפרתמים גלות ירושלים אשר בספרד, אשר גורשו משם, והם יצאו ראשונה לעיר גדולה של חכמים ושל סופרים פיס יע״א.

הרב מוהר״ר אהרן ן׳ חיים החתום בתקנות הנז׳ בזמן הגז׳ כתב עליו הרב חיד״א ז״ל במערכת גדולים וז״ל, מהר״ר אהרן ן׳ חיים ממדינת פאס מבית דינו של הרב וידאל הצרפתי, בא לויניצוא והדפיס חיבורו הנכבד קרבן אהרן א׳ מארבעה מהדורות, ולב אהרן על נביאים ראשונים, ושם נאמר כי חיבר על סיפרא ומכילתא, ועוד לו ספר מצח אהרן, ומצנפת אהרן בכתב יד, ועבר בארץ מצרים והרביץ תורה שם וראיתי חתימתו בפסק רבני מצרים כתב יד. ונכדו אשר ישא את שמו היה אחד מרבני עיה״ק (עיר הקודש) חברון תובב״א וראיתי תשובותיו כ״י בספר הרב חנניה אשפריל מרבני חברון בזמן הרב המוסמך מהר״ח אבולעפייא הזקן. גם ראיתי תשובתו כתב יד שקיל וטרי עם הגאון מהר״א אמיגו איש ירושלים, ובספר דרכי נועם ושו״ת כנה״ג (ושאלות ותשובות כנסת הגדולה) הנדפסות ובשו״ת מהר״ש הלוי אב״ד (אב בית דין) איזמיר, כתב יד, הובאו קצת תשובותיו, והיה רב באיזמיר ויכפר על בני ישראל ברעש, ע״כ. ומדרוש אשר דרש הרב בינה לעתים בהספדו, מוכח דנפטר בויניציא כאשר בעיניו יראה הרואה, מתוך דברי הדרוש הנ״ז. ובספר קורא הדורות דף מ״ז כתב דנפטר בעיר הקודש ירושלים תובב״א, ע״כ.

הרב מוהר״ר אברהם אזולאי זלה״יה, בעל חסד לאברהם זקנו של הרב חיד״א היה מעיר פאס וז״ל הרב זזיד״א במערכת הגדולים, הרב כמוהר״ר אברהם אזולאי בכמוהר״ר מרדכי בכמוהר״ר אברהם אזולאי, היה ממדינת פאס ממשפחת חכמי קאסטיליא אשר באו תכף מגירוש ספרד לפיס, הוא הרב החסיד מר זקננו זצ״ל, ודרך אניד. בא לאפוטקייא ויצאו ליבשה, והניחו כל אשר להם בספינה, ותכף קמה רוח סערה ונשברה הספינה ונטבע הכל, והיתה נפשם לשלל, ולזכר נס שניצולו עשה חתימתו דמות ספינה, וראיתי חתימתו ז״ל. ומז״ה (ומר זקני הנזכר) מהר״א אזולאי, חיבר ספר חסד לאברהם וזהרי חמה, ונדפסו. ועוד לו בכתב יד פירוש הכ״ד (תנ״ך) ופירוש

פאס וחכמיה

המשניות והגהות על הלבושים, וזהר י חמת ח״ב, וספר אור החמה, וספר אדר הלבנה, וספר אור הגנוז, וספר מעשת חושב, והזכירו גינת ורדים א״ח כלל ב׳ סי׳ יא' וספר כנפי רננים, והזכירו יד אהרן א״ח סי' קל״ג וכר. הרב מר זקני עלה לשמים יום הששי פרשת חיי שרה שנת הת״ד (1644) בעיר הקודש חברון תובב״א. ובנו מוהר״ר יצחק חיבר ספר זרע יצחק ונאבד, ונח נפשיה בקושטנטינא יע״א זיע״א. ובתולדות הגאון חיד״א שבתחלת ספר מערכת הגדולים כתב בהערה ג' משפחת אזולאי עודנה בפאס ע״כ. ואני מוסיף בה דברים כי עדיין מחזיקים בשמות אבותיהם וקראו בשמותם אברהם מרדכי כשמות אשר נקראו בהם אבותיהם.

הרב מוהר״ר שלמה דוראן בתשובה לתלמידו מוהר״ר יהודה כלץ מעיר תלמסאן בספר חוט המשולש ח״ד מהתשב״ץ שאלה ל״ב על ענין חלב שחלבו גוי, כתב וז״ל, גם בעיר הגדולה לאלקים פאס יע״א נהגו היתר בחמאה שלא ע״י בישול. הרב מהר״ש דוראן הנ״ז או נכדו, בספרו מגילת ספר בדף קל״ז ע״ב כתב וז״ל, וזה הפירוש שמעתיו בשם חכם גדול מחכמי פאס, איני זוכר שמו, ברוך הוא וברוך טעמו, ע״כ.

הרב מוהר״ר יהודה כלץ הנז', הוא או זקנו קרוב לשמוע שהוא המחבר מגיד משנה על י״ד פרקי הרמב״ם הלכות שחיטה, שהדפיס כמהר״א אגקאווא בספר זבחים שלמים. ויש בדי העתק שאלות ממנו בענין כתובות וגיטין. ותשובות הרב באורך ששלחם לחכמי ורבני פאם, וחכמי ורבני פאס השיבוהו דבר. ובסוף התשובה כתוב בזה״ל, שנת והקימותי את השבע״ה ליצירה (1617) פאס יע״א . וחתומים אני צעירם שמואל דנאן ס״ט והחכם השלם הישיש כמוהר׳ר וידאל הצרפתי נר״ו, והחכם השלם ה״ר שאול סרירו נר״ו, והחכם השלם ה״ר יהודה עוזיאל נר״ו, והחכם השלם ה״ר יעקב ן' דנאן נר״ו, ע״ך.

הרמ״ע מפאנו החליף בהקפות הו״ר (הושענה רבה) הקפה הרומזת ליוסף בפינחס כסדר הברייתא כמ״ש בספר שלוש רגלים, וסיים ושמעתי שבמדינת פאס נוהגין כסדר הברייתא, שהרי יוסף, צדיק הוי. מכורתי ברית לא הוי.

ראה "פאס וחכמיה" כרך א- אגרת יחס פאס-דוד עובדיה- תשל"ט עמ' 111-108

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ספטמבר 2018
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
30  
רשימת הנושאים באתר