אעירה שחר -הרב חיים רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת פקודי-פיוט מס 533 כרך ג'

59 – אליכם אישים אקרא

 פיוט יסדתיו לכבוד שבת קודש.

רבי דוד בן אהרן חסין זצ"ל

 

   אליכם אישים אקרא / אל בני אדם קולי.

   את דברי זאת השירה / האזינו שמעו לי.

   מנחה / שבחה / אקחה / לכבוד שבת נבחרת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נתנה צור חלקנו / גדול קדוש ונורא.

   אל קהל עדתנו / עם הדינים במרה

   רבת / חיבת / שבת / לשוני מספרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יסוד תבל בה נשלם / ארץ וגם שמימה.

   מבריאת העולם / מקדשא היא וקימא.

   אומה / תמה / רמה / ממלאכה נשמרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דברי חול הם מבודלים / מרוחקים ממנה.

   אכן קודש הילולים / נתנו לה למנה.

   תורה / ברה / תקרא / ושפוך שיח עטרת            

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   והזהיר בכבודה / שלום לו כנהרים.

   יזכה ינחל על ידה / נחלה בלי מיצרים.

   צמח / יצמח / ישמח / בנפש היותרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   יחיד שוכן מעוני / במעמד הנורא.

   צונו על הר סיני / זכירה גם שמירה.

   זכור / שמור / אמור / שאין לשון דוברת          

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   דגולה היא שקולה / ככל התורה כולה.

   ומיתתו בסקילה / איש אשר מחללה.

   דרשו / ענשו / נפשו / היא הכרת תכרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   בכניסה קדש אותו / על יין גפנך.

   מכובד וכיבדתו / מעשות דרכיך.

   בהיר / מהיר / זהיר / תעשה לו משמרת

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   נפשך ענג השביע / במטעמים ערבים.

   ומיטתך תסיע / במרבדים חשובים.

   תחדה / תעדה / בגדי / לבן הוד ועטרת

  לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת.

 

   חסין יה מי כמוכה / בסוד קדושים רבת.

   כנה נטעה ימינך / אום נצורה כבבת.

   קלה / דלה / גולה / בין העמים שחרחורת.

   תתענג על ה' כאז תהיה גברת.

   לקדושה ולמנוחה / לכבוד ולתפארת

הבקשות והפיוטים לשבת כוללים

בקשה אחת או שתיים המיוחדות לשבת והעוסקות במצוות השבת ־ הן פותחות את סדרת הפיוטים של הסדרה לאותה שבת.

״הביתאיין״ ־ זהו ה״אסתכבאר ביתאיין״, קטע שירי קצר המופיע אחרי הבקשה לשבת ושתפקידו להודיע למשתתפים בבקשות את המקאם בו ישתמשו באותו ערב. הוא גם מאפשר לפיטן הראשי ״אל מקדם״ להכשיר את קולו, כדי שייכנס באופן נוח ללחני המקאם. "ביתאיין״ ־ שני בתים, כי חוזרים על הפיוט הקצר בן בית אחד פעמיים. מהו בעצם מקומו של ה״ביתאיין״? אם תפקידו להודיע על המקאם של הסדרה, הרי ברור לכולם מהו המקאם שהרי פיוטי הפתיחה ״דוד ירד לגנו״ ו״ידיד נפש״ כבר הושרו במקאם זה. יתכן ולעורכי הקובץ ״שיר ידידות״ היו שיקולים שאין אנו יודעים אותם.

32־13 פיוטים בממוצע לכל סדרה שבועית, הסדרה הארוכה ביותר נמצאת ב״יתרו״־32 פיוטים, הקצרה ביותר ב״תרומה״ ־ 13 פיוטים. הפיוטים מאופיינים במספר תכונות: הפיוטים קצרים, בני מספר בתים עם חריזה ושורה החוזרת בסוף כל בית או בפזמון המבדיל בין הבתים. התוכן עוסק בדרך כלל בנושאי גלות, גאולה וכיסופים לארץ־ישראל. שאר הפיוטים עוסקים בדברי שבח והלל לה׳, בנושאים מתוך פרשת השבוע או בנושאים שונים. הפיוטים של הפרשה מושרים ברצף בזה אחר זה. כל רצף כזה נקרא ״טריק״, מהירותם של פיוטי ״הטריק״ נעשית מואצת יותר ויותר במהלך ביצועם. בסה״כ בכל 20 הסדרות ישנם 419 פיוטים (לא כולל בקשות לשבת וקצידות).

דברי תורה יבואו אחרי סדרת הפיוטים, והם נאמרים ע״י רב מקומי הנוכח במהלך הבקשות.

הקצידה מופיעה בחלקו האחרון של המעמד וחותמת אותו. בסה״כ בקובץ ״שיר ידידות״ קיימות 89 קצידות. בדרך כלל ה״מקדם״ בוחר בקצידה אחת שאותה ישיר בפני כל הנוכחים.

      הקצידה שתיבחר תלויה ברצונו האישי של ה״מקדם״. עפ״י המידע שהגיע אלי, ר׳ דוד בוזגלו העריך את הקצידות של ר׳ רפאל משה אלבאז(קצידות שחיבר מופיעות ב״שיר ידידות״), ולפעמים בחר בקצידה אותה חיבר ר׳ דוד אלקיים (קצידות שלו שובצו ב״שיר ידידות״). הפיטן המקומי בדימונה, ר׳ יהודה ללוש, שר בקביעות בכל שבת את אחת הקצידות של ר׳ דוד אלקיים.

אעירה שחר -הרב חיים-רפאל שושנה זצוק"ל-פרשת פקודי

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

מרץ 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר