ברית מס 34 בעריכת אשר כנפו-יעל לזמי-פתגם בהתייחסות מגדרית- תשע"ו
גם כאן מסתמן דימוי האישה כנחותה – מחצלת שעליה מנגבים את הרגלים. פתגמים רבים חזרו על הקלישאות בדבר תכונות נשיות "מובהקות" ויצרו קשר בין- טקסטואלי, תוך הישענות על סמכויות קדומות, המקרא והספרות התלמודית והמדרשית, ציטוטן, עיבודן ופירושן:
|
תרגום |
פתגם |
תכונה |
|
מאה מידות טובות לאישה והיא בוגדנית [באמונה] |
אל-מרא מְיָ'א פיהא לח'יר אוֹ ל- עְ'דָארָא |
בוגדנות |
|
ממזרתה כמו אמה |
מסבוע׳א פחאל אומהא |
ממזריות |
|
האדון מחשב [את ליטרת הבשר] |
סִידִי בְּל-חְשַׂב ולאלא תְרְפֶד מְנּוֹ |
גרגרנות |
|
והאישה לוקחת [אוכלת בלי שיבחין] ממנו [מהבשר] |
|
|
|
עיניה פה ואוזניה שם |
עינהא הנא ואודניה הנאכּ |
רכלנות |
|
נתנו לה עשרה [פרנק] כדי שתצלהל צהלולים, נתנו לה מאה שתשתוק |
עטאו להא עשרא באס תזע'רת, עטאו להא מייא באס תסכת |
קשקשנות |
|
אוכל סיר לפני [בואו של] בעלה [הביתה] |
תא תאכֵּל טאג'ין קבל ראג'לה |
תחמנות |
|
דמעות הזונות מוכנות [מראש] |
דמוע אל-קחב מוזיודין |
זנותיות |
|
הגברת הלכה לבית המרחץ וחזרה עם סיפורים לשנה שלמה |
לָאלָא מְסָאת אֶל חְמָאם וּזָאבְּת מָא תְעָאוֹד אֶל עָאם |
הגזמה |
|
מזלה של היפה במראה [מתבזבז אל מול המראה] ומזל המכוערת אצל אלוהים. (דברי ניחומין לאשה מכוערת) |
סְעָאד אֶל-מְזְ'יָאנָא פ־ל-מרָאיָיא וסעאד אל-חַ'יְבָא עַנְד אֶלָּאהּ |
מראה |
פתגמים אחרים מכילים דמות הרומזת לאישה ולהתנהגותה. לדוגמא החתול המגלם באורח אלגורי את מכלול תכונותיה של האישה, הגנבת, הרכלנית, השפלה, ועל כן חייב לקבל מכות כדי להתחנך.
|
הסבר |
תרגום |
פתגם |
|
השכנה נכנסת לגנוב את ליטרת הבשר, כלומר הבעל |
נכנסת אצלי כמו חתול |
תא ח'אל ענדי פחאל אל-קטא |
|
האישה רואה איך הבעל מרביץ לחתול ופוחדת. אם ככה הוא מרביץ רק לחתול מה יהיה עלי?! |
הכה את החתול [כדי להפחיד את] תפחד האישה |
דרב אל-קטא – תא תח'לע אל-מרא |
|
כאשר רואה האם קמצנות בביתה של הבת או שהבת נכנעת לבעל קמצן. היא אומרת לבת שלה: אפילו החתול שמחטט בפחים מת שבע; קל וחומר אישה, שיש לה בית ומשפחה לנהל, לא תמות מרעב. |
[גם] החתול ומתה שבעה |
לקטא וּתַא תְמוֹת סְבְּעָנָא |
בפתגמים נמצאת גם זיקה בין הזהות הנשית לבין הטבע החומרי של העולם המקבל ביטוי גלוי בתיאור גרוטסקי של הגוף הנשי. דימויים הלקוחים מן השלבים הנחותים ביותר בסולם הטבע ומכוחותיו הבלתי נשלטים: לדוגמא האם תוארה כ״חור הרום"
|
הסבר |
תרגום |
פתגם |
|
האישה שהיא נקבה מלשון ניקבה, חור, מתוארת בבלותה כחור הרוס וישן – בלה. |
גדלת יא אפרוח וצמחת זנב [נוצות], שכחת יא אפרוח [את ה] חור הרוס [שחור]. |
כְּבְּרתי יא אל-פלוס ועמלתי אל-דנבה נסיתי אל-פֵלּוֹס תְקְבָּא מְחְרוֹבָּא |
|
האישה לוקחת את כל הדאגות [אל הום] לחזה שלה |
האישה – חזה דאגות |
אל-מרא – זְדֵר אֶל-הְמוֹם |
|
הבת סחורה שחוזרת אחרי ארבעים שנה |
הבנות כמו סחורה [גרועה] – חוזרת [גם ]אחרי ארבעים שנה |
אל-בנת סלעא – ת'א תְרְזַע מנורא רבעין עאם |
הנשיות על-פי הפתגמים, שייכת באופן מסורתי לטבע, לחייתיות, לרגש ולאינטואיציה. האישה נמצאת במישור האי-רציונאלי, הזדוני העטוף ברוך ויופי שמטרתו היא לכידת הגבר.
ברית מס 34 בעריכת אשר כנפו-יעל לזמי-פתגם בהתייחסות מגדרית- תשע"ו-עמ'141-140