מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

שלום מרדכי אזולאי

ת״ח רשום ומלומדי ישיבת ״פורת יוסף״ בירושלים בסוף תרצ״ד. חבר ביה״ד לעדת המערבים, ויש לו אילו חידושי תורה בכ״י.

אליעזר ב״ר משה אזכרי

רב ומחבר במאה הט״ז. מיוצאי העיר אושקי בספרד. תלמידו המובהק של הרב המקובל יוסף םאגיס בצפת בשנת ש״מ. היה מגדולי המשתדלים ליסוד חברת ״סוכת שלום״ בצפת אשר הציבה לה למטרה להזהיר את העם לשוב בתשובה שלמה. לתועלת חבריה ותומכיה חבר את ספרו ״חרדים״. בהקדמתו, מזכיר את תפלותיו על קבר רשב״י במירון, ואלה דבריו:

שם ישבנו גם בכינו בראותנו איך רשב״י וחבריו בדורותם היו מצטערים ואוננים ובוכים על רוב פשעינו, ואותם הצדיקים לא היו גרמא בנזקן וקל וחומר לנו שאנחנו הגורמים ולכן עלינו לבכות ולהצטער כפלים . בנוגע לחכמת הקבלה כתב : ״מי שלמד חכמת הקבלה ועובד את ה' בתום לבב אע״פ שאין מלאכתו שלמה מלאכת ה' תקרא, , . בחבורו זה קנה לו שם, והושוה בחשיבותו לספר ראשית חכמה לר״א די וידאש, ומנורת המאוד לר״י אבוהב. הוא בנוי על ג' יסודות והם: ידיעת אלהים, הזכרת המצוות, ותשובה. הרב חיד״א בדברו עליו הרימו על נס: ״ושמענו מקדושתו נפלאות ומה שאדע לו בקושטנדינא יע״א.״ נפטר בצפת בשנת ש״ס.

חבוריו: א.ספר חרדים, מיוסד ע ל תוכחות מוסר ויראת ה׳ ע ל פי שרשי המצוות ביחוד אלו הנהונות בארץ. נדפס בוינציה ש׳ שס״א, ואח׳׳כ יצאו ממנו מהדורות רבות. ב. פירוש על הירושלמי, מסכת ברכות. ביאור קצר וברור דרחוק מכל פלפול וחידוד. אוצה״ס פ. סי׳ 335 .ג. פי׳ על איכה ע״ד ההבלה. אוצה״׳ס פ. סי׳ 166 . ד. פיוטים וזמירות בין השאר מיחסים אליו את הפזמון הלבבי ידיד נפש אב הרחמן״ שבזמנו נתפרסם ברבים.

יוסף יעקב אזכרי

כנראה שעלה לא"י בסוף ימיו. היה מרבני שאלוניקי. חבר ס' מראה עינים והוא חידושים

על סוגיות רש״י ותוספות. נדפס בשלוניקי שנת תקע״ו.

דניאל איםטרומשה

אבי הרב חיים אברהם איםטרומשה. מחידושי תורתו נדפםו ע״י בנו בס" ידך אברהם ח״א. כנזכר להלן. ומשוער שהיה מתושבי ירושלים ת״ו.

חיים אברהם איסטרומשה

נזכר בין רבני ירושלים באמצע המאה הששית לאלף זה. הספיד ביום הפטירה את הרב משה יוסף מרדכי מיוחס המכונה מי״ם, שהיה ר״מ ור״מ בעיה״ק, אחרי הרה״ג יום טוב אלגאזי. הספדו זה נדפס בספרו בן אברהם ב״ח, והוא חידושים על התורה וקצת שו״ת וחידושים על ד׳ הטורים. שלוניקי שנת תקפ״ו. חבורו השני ידך אברהם ב״ח, הכולל פסקים מאביו ר' דניאל, נדפס בשלוניקי תקע״ה.

גבריאל איספיראנםה

מרבני צפת במאה הרביעית לאלף זה. חי בזמן הרב יהונתן בר״מ גלאנטי. הרב חיד״א

מספד ששמע עליו מפי רבני ירושלים אשר קבלו ממנו שנשאר יתום מאב ואם, ולא נמצא

מי שיטפל בו ובאה אשה חשובה ולקחתו וגדלתו ותשכוד לו מלמדים למקרא ולמשנה ותלמוד

ושמה איםפיראנםה. והרב ז״ל בכדי לכבדה ולזכרה, כנה את עצמו בשם זה.

יוםף בן שאול איםקאפה

יליד שאלוניקי בשנת שכ״ט. בצעירותו עבר לאזמיר, ובהמשך הזמן נמנה בה לרב

ראשי. הנהיג כמה תקנות מועילות שבחלקן הן בנות תוקף עד היום. בערוב ימיו התעוררה

תנועת השבתאות, והוא שעמד בראש העדה נאלץ לעמד בםדץ. ע״י שני שליחי בית דינו,

התרה בש״ץ לבל יוסיף להגות את שם המפורש בפני תלמידיו, וש״ץ השיב שמותר לו לעשות

זאת, כי הוא המשיח. אז הוכרז עליו חרם וכל מנהיגי הקהלות הסמוכות נתבקשו לרדפו.

נלב״ע כ״ו טבת תכ״ב.

חבוריו: א. ראש יוסח ב״ח אזמיר, 1658-1657 . ב. באוד להלכות דיינים, אזמיר

. הבאור לסדר זרעים. ד. שוית על חו״מ. פרנקפורט 1709

יוסף ב״ר עמנואל אירגאם

מגדולי רבני ליוודנו. תלמודי ומקובל, נולד שם בשנת תמ״ה. בהיותו בן י״ת נסע

לדיג׳יו אל המקובל בנימין הכהן ללמוד תורת הודן מפיו. את״כ התישב בפיזה ושם יםד

בכספו ישיבה בשם נוה שלום ושתי אגודות, מהר הבתולות ומלביש ערומים. נלחם נגד כת

ש״ץ בכל עוז. מספרו תוכחת מגולה נראה שהיה בא״י. משנתו בקבלה ובהלכה היתה בדורה.

מדוב ענותנותו לא הדשה לפסוק הלכה כדבריו אלא אם כן יסכימו לה גדולי ישראל. לדעתו

הפילוםופיא היא חכמה בדויה מאלה שלא האמינו בתורת משה. נלב״ע בליוורנו ג׳ כסלו

. תפ״ד. אשכל, ב. עמ. 305

. ח ב ו ר י ו : א. שומר אמונים, וכוחים על חכמת הקבלה, אמשטרדם תצ״ו, אוצה״ס ש. סי׳ 334

ב. מבוא פתחים, כללים והקדמות ומבוא לחכמת הקבלה והצת שו״ת. אמשטרדם תצ״ו. אוצה״ס. מ.

סי׳ 312 . נ. מנחת יוסף, מוסרים ואזהרות … ללמוד חכמת האמת. ליוורנו תקפ״ז. ד. פרי מנדים, על זהר

רות. אוצה״ס מ. סי׳ 1521 . ה. דברי יוסף שו״ת׳ ליוורנו תק״ב, אוצה״ס, ד. סי׳ 82 . ו. תוכחת מנולה,

ננד כת השבתאות, לונדון תע״ה.

יצחק אירגאס

רב ומחבר. נזכר באוצה״ס כשד״ר מעה״ק טבריה, וכן כמו״ל ספר מנחת יוסף לקרובו הנ״ל שהוסיף בו הגהות, ובסופו הדפיס ספדו ויעתד יצתק על תנ״ך גפ״ת ומדרשים. ליוורנו תקפ״ז. אוצה״ם מ. סי , 1521

אברהם אישפריאל

מראשי המעונים, אשר שמשו מטרה לחציו המורעלים והמדים של הרשע מחמד אבן פרוך בירושלים. ההיסטוריון יספר לתומו את פרשת הסבל בעת ההיא: ״ויהי ביום ר״ח תמוז שנת שפ״ה, פגעו נוגשי הצר בר׳ אברהם אישפריאל, ויתפשוהו ויחפאו עליו עלילות דברים ויכוהו בליל שבת קדש ולמחרתו מכה רבה ויתחלחל מאד ויגיע עד שעדי מות ויפדה נפשו בחמש מאות גרוש.״ מנכבדי העיר ומנהיגיה, ולפי דברי הרב בע״ס תולדות חכמי ירושלים היה אחיו של ר׳ יהודה אישפריאל, שבא מקושטאנדינא לאה״ק.

יהודה אישפריאל

נמנה בין ט״ו האנשים מנכבדי הקהל אשר נשאו עליהם את סבל הצבור היהודי בירושלים

בימי עניה ומדוריה. נאסר עמהם בפקודת הצורר מחמד אבן פרוד.

חנניה אישפריאל

מרבני צפת. חי בזמן הרב המוסמך חיים אבולעפיה. זקנו של הרב חיים אבולעפיה

בע״ס עץ חיים על התורה, ומיסד הישוב העברי החדש בטבריה בשנת תק״ב. חבר חידושים

על הש״ם ותשובות.

רפאל אישפריאל

תלמיד מהרימ״ט. אחי הרב חנניה אישפריאל. מתשובותיו הובאו בס, אחיו הנ״ל.

יהודה אלבאז

היה אב״ד ומרץ בצפרו. חבר ספרים רבים ונשארו בכ״י. ביניהם דרושים ופסקי דין,

ור׳״י בן נאים מביא ספור מעשה שקרה בזמנו והתערבותו של הרב בענין. נלב״ע שם ט״ו

שבט תד״ז. בע״ס מלכי רבנן דשם עליו כדלהלן: והיו ימיו ע״ז שנים. ולרב חסידותו בעודו

בחיים תקן מצבה על קברו ופסלה ומרקה וכתבה, ואני העתקתי אותה וזה נוםחא: יראי ה׳שם

ושומדי ד׳רכיו הטובים, הם בעיני עצמם כאין אפיל ליפניכם ביקשתי אני זעיר שם אל

תעלימו עין, העתירו בעד הנעדר מביניכם ויהי לאין, אשר הוא טמון בחורי עפר מעלומי העין,

כפר עוניו ויסלח אשמתו באהבתו ובחמלתו בורא יש מאין, נאום נבזה וחדל אישים תולעת

ולא איש אחיו של קין, יה״ר שיהיה שלם מנוחתו ובצרור החיים תהא צרודה נשמתו כי״ד.

רפאל משה אלבאז

מגדולי רבני צפרו. ראב״ד ומו״ץ. נודע כמשורר ומליץ בקי בכל התכמות ומקובל.

עליו יסופרו נפלאות ואגדות בכדי להבליט את קדושתו וחסידותו. שידיו שגורים הרבה בפי

יהודי המערב, ומהם נדפסו קונטרסים מעטים. נלב״ע כ״ב תמוז תרנ״ו, והוא כבן ע״ג שנה.

וכתב עליו בע״ס מלכי רבנן, כי לא הניח אחריו זרע. חבר ספרים רבים וכלם נשארו בידי

בני אחיו, הרבנים בנימין ושמואל אלבאז.

ואלה שמותם: א. הלכה למשה שו״ת, ירושלים תרס״א. ב. ציון במשפט על חו״מ ע״ס אב.

זבחי צדק על הלכות שחיטה ובדיקת ד. שקל הקדש חרוזים. ה באר שבע, על ז׳ חכמות

ו. פותר מים, פי׳ על מים עמוקים לר״י ב׳ירדוגו. ז. מיני מתיקת חידושים ופרפראות ח. חולת אהבה

מליצות ואגרות שלומים. ט. דרש משת דרושים. י. פרשת הכסף, מוסר ומשלים. יא. ארבעה שומרים,

תוכחות ודינים. יב. ם׳ כריתות דיני גט וחליצת י״ג. כסא המלכים, זכרוז למלכי הקדם וקורות היהודים

בזמנם. יד. כח מעשיו, על חכמת העיבור. טו. שיר חדש וקול בוכים, שירים פיוטים וקינים נדפס

בירושלים תריץ. טז. עטרת פז, צרופי אותיות אהו״י. יז. עדן מקדם, הקדמות ומאמרי רז״ל ע"ס א"ב.

יח. חצר המשכן, קיצור ס׳ משכנות הרועים. י״ט. תורבץ החצר, מו״מ בדברי הפוסקים ע״ס א״ב.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני