סיפור תרבות-יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות-ירון צור-בראשית התקופה הקולוניאלית-תשס"ג

  1. 2. המאמץ שנכשל להיעזר בניצני הציונות

אחד המקורות החשובים שממנו למד הרב גוויטע, כאמור, על התמורות בעולם הייתה העיתונות העברית שהופיעה במזרח אירופה. עיתונות זו גילמה דרך אחרת של מודרניזציה: לא באמצעות שפות "נוכריות" אלא באמצעות הלשון העברית, שפת הקודש היהודית, שהלכה והתחדשה במהלך המאה ה־19. והנה, בראשית שנות השמונים של אותה מאה, התקופה שבה כבשו הצרפתים את תוניסיה ובה החל הרב גוויטע להתעניין בייסוד בית ספר של כי״ח במהדיה, יכול היה הרב ללמוד על עוד חידוש בעולמה של היהדות: התעוררות הלאומיות היהודית החדשה, שהתבטאה בהופעת "חיבת ציון" ובעלייה הראשונה. מתברר שהרב גוויטע לא נשאר אדיש להתפתחות זו ואף מצא זיקה בינה ובין המאבק התרבותי שניהל הוא עצמו בקהילתו הקטנה. זמן קצר לאחר שהסתיים העימות בינו ובין בסה הוא שיגר ממהדיה מכתב לעורך "המגיד", העיתון שנעשה באותה תקופה לשופרה של תנועת "חיבת ציון". וכך פתח גוויטע את מכתבו:

בע״ה בירח כסלו, פה מהדייא במדינת תוניס, תרמ״ו לבעל המגיד!

גם אנכי ניסיתי לקרב למלאכת הקודש והוא רעיון ישוב א״י היקר מאד בעיני היראים לומדי ויודעי תורה בארצנו, אך לדאבון רוחי לא אצל בעלי הכסף העשירים בקרבנו. הם, השכלת העמים פטרה אותם מלשקוד על דלתי התורה ולשמוע דברי המטיפים בבתי המדרשות המלהיבים לב העם לאהבת הדת וליקרת רעיון ישוב א״י ולתומכיו; יען השכלת ארצות המערב תורה אותם אחרת, ומה להם וללמודי הדת ולהכרת ערך עמנו ותולדותיו.

הקשר בין הפער החברתי למאבק התרבותי בולט ביותר בפתיחה זו. חציו של הרב גוויטע מכוונים אל העשירים הנוטים ל״השכלת העמים", כלומר לתרבות ההשכלה האירופית(הנאורות). כתוצאה מכך נחלש רצונם ללמוד תורה ומתרופפים קשריהם עם תלמידי חכמים מסוגו. אגב כך ניזוק גם ערך מרכזי בדת – הקשר לארץ הקודש, ארץ ישראל, ועל רקע זה באה פנייתו לעיתון שהפך לשופרה של התנועה הציונית.

גוויטע ראה קשר בין מאבקו המקומי במהדיה לבין מטרתה של חיבת ציון, "ישוב א״י [=ארץ ישראל] היקר מאד בעיני היראים לומדי ויודעי תורה בארצנו". הוא איננו מבחין בין הקשר המסורתי הישן לבין ההתיישבות הלאומית החדשה בארץ ישראל. קו ישיר עובר לדידו בין מעמדה של ארץ הקודש בדת היהודית מימים ימימה לבין הפעילות הציונית החדשה. עם זאת, פעילותו במהדיה בזיקה ל״חיבת ציון" איננה מכוונת לעלייה ולהתיישבות, אלא לקידומה ולפיתוחה של התרבות הישנה של יהודי המקום. בהמשך המכתב ביקש הרב מ״חובבי ציון" לסייע לו לייסד עיתון בערבית־יהודית: "שבו ידובר על המדינות והמקרים החדשים ואגב יביא בשפת המדינה [=ערבית יהודית] את הדברים המדברים בישוב א״י". הוא הבטיח לציוני מזרח אירופה, שאמורים היו לסייע לו עתה מבחינה כספית, שבסופו של דבר יסייע העיתון לגיוס כספים ליישוב ארץ ישראל. אמת, בשלב ראשון לא זו בלבד שהעיתון לא יכניס כסף לקופתם של המממנים, אלא שרצוי לחלק אותו חינם לעשירים. אם יקבלו אותו ללא תשלום, יקראו בו ואגב כך ישתכנעו, ולבסוף יפתחו גם את ארנקם:

ויתנוהו [המפרסמים את העיתון] בתורת מתנה להנדיבים בעם לפי שעה למען ימצו מדבשו. ובלי ספק לא יסגו אחור למען מחירו שיושת עליו אחר־כך, ובדרך אגב יתפרסם עניו ישוב ארץ ישראל גם כן, וימצא מקום בלב בעלי הכסף, כי סתם ישראל מצוין בשלש מדות: גמלו, בישן, רחמן, ואפילו שבזמן הזה נשתנה קצת מטבעו לרגל השכלת המאה הי״ט, בכל זאת נשארו בו המדות האלו…

כפי שגוויטע הציע כאן לפתות את העשירים״ כך ניתן לומר שהוא ניסה לפתות את "חובבי ציון״. אמת״ הוא היה אולי הציוני הראשון בצפון אפריקה, אבל את מטרתה העיקרית של התנועה הלאומית החדשה״ יישוב ארץ ישראל״ הוא ניסה לרתום לעגלתו. לדידו לא העלייה לארץ ישראל של יהודי מהדיה הייתה המטרה״ אלא ניצחון הצד שלו במאבק התרבותי והחברתי בעיירתו. הרב גוויטע מצא בתנועה הלאומית היהודית תשובה מודרנית לאתגר שהציב בפניו בית הספר של כי״ח. אם כי״ח ביקשה לטפח את התרבות האירופית ואגב כך עודדה״ אם כי בעקיפין״ התרחקות מן הדת״ הרי שהתנועה הלאומית החדשה נשענה על העברית״ שפת הקודש עתיקת היומין, ועל סמלים מרכזיים של התרבות היהודית הישנה, ובראשם הקשר לארץ האבות. לנוכח המאמץ של כי״ח "לצַרפֵת" את יהודי תוניסיה, יכלה "חיבת ציון" לסייע בידי מנהיגים מקומיים לשמור על השבט היהודי הישן, ערכיו ותרבותו. מנקודת מבטו של הרב גוויטע הצטיירה תנועת "חיבת ציון" כתופעה אירופית מודרנית, ועל כן גם כבעלת האמצעים הכספיים, היוקרה והעצמה החסרים לרב מקומי. ״חיבת ציון״ יכולה הייתה לשמש משקל־נגד להשפעה המאיימת של כי״ח.

לרוע מזלו של הרב גוויטע לא הייתה זו שעתה היפה של ״חיבת ציון׳ אלא דווקא שעתו היפה של הקולוניאליזם האירופי. ציוני רוסיה, שנאבקו בעצמם בבעיות כספיות קשות, לא יכלו לעזור לו לייסד עיתון בערבית־יהודית. אשר לכי״ח, גם לה לא היו אמצעים רבים מדי, וכאשר ראתה שהעניינים מסתבכים במהדיה, החלה לשקול אם יש מקום להשקיע כספים ומאמצים בקהילה הקטנה. הואיל והמנהל באסה הביע גם הוא רצון אדיר לעזוב את מהדיה (הוא תלה זאת בצורך לסייע להוריו החולים והעניים בבולגריה), החליטה כי״ח עד מהרה לסגור את בית הספר.

עם היעלמותו של בית הספר היהודי המודרני מנופה של מהדיה חזרה הקהילה וניצבה שוב מול מצוקת החינוך שבה הייתה שרויה קודם לכן. איך יוכשר הנוער להתמודד עם המציאות הכלכלית והפוליטית החדשה שהתפתחה תחת שלטון צרפת? ואולם רשת החינוך של כי״ח הייתה מעתה רק אחת החלופות שעמדו בפני יהודי הארץ. עוד לפני שתקע הארגון היהודי־הצרפתי יתד בתוניסיה, כבר פעלו בארץ זו מוסדות אירופיים אחרים שניסו למשוך אליהם תלמידים. בראשם עמדו מוסדות המיסיון, שמנהליהם קיוו להעביר מוסלמים ויהודים לחיקה של הנצרות. בנוסף לכך, אחרי כיבוש תוניסיה ניסו השלטונות הצרפתיים לפתח בה רשת חינוך ממשלתית. יהודי מהדיה יכלו להיעזר עתה בחלופות אלה. העשירים שבהם נטו ממילא להיזקק למוסדות חינוך שלא נועדו ליהודים דווקא. הרב גוויטע התרעם על כך, ולכן ביקש, בין היתר, לפתוח בעירו בית ספר יהודי מודרני. ואולם לאחר שנסגר בית הספר של כי״ח במהדיה, מי שרצה שילדיו ילמדו צרפתית או איטלקית, חשבון ומקצועות כלליים אחרים, נאלץ לשלוח אותם למוסדות חינוך לא־יהודיים.

בקהילות אחרות בתוניסיה היה המצב שונה. עמדתו של הרב גוויטע, שחפץ בהמשך ההפרדה הבין־דתית גם בחינוך המודרני, הייתה מקובלת הן על הרבנים הן על הציבור היהודי הרחב, שהיו רגילים לדפוסי ההפרדה הישנים ולא חפצו בשינויים קיצוניים. על המשמעות המהפכנית של בית הספר היהודי המודרני עמדו רבני תוניסיה רק כעבור זמן־מה, ורק בעיר השדה הקטנה מהדיה הייתה כי״ח מוכנה לוותר בקלות על המאחז שכבשה לעצמה. משום כך, והודות לאמצעים שעמדו לרשותה, הצליחה רשת כי״ח

להתפתח עד מהרה בתוניסיה שתחת השלטון הצרפתי. התנאים תחת השלטון הצרפתי עמדו אפוא לצדו של המנהל בעל החינוך המערבי ולא של הרב המשכיל.

סיפור תרבות-יהודי תוניסיה וארצות מוסלמיות אחרות-ירון צור-בראשית התקופה הקולוניאלית-תשס"ג-51-48

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
מרץ 2019
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר