אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה   פיוט יסדתי לשביעי של פסח, רבי דוד בן אהרן חסין, מבואר ומנוקד

אשורר שירה חדשה כולל ביאור השיר

96 – אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה

 

לשביעי של פסח. לקדיש. שיר מעין אזור ובו מדריך בן טור אחד, המחולק לשלוש צלעות. הצלע השלישית משמשת כרפרין. בשיר שמונה מחרוזות, בכל מחרוזת שלושה טורים דו-צלעיים בחריזה סטרופית אחידה, והצלע האחרונה בחריזה מעין אזורית. בבית האחרון משתנה הרפרין.

חריזה: א/א/א ב/ג ב/ג ג/א ד/ה ד/ה ה/א ופו׳.

משקל: שמונה הברות בצלעית א, שבע הברות בצלעית ב.

כתובת: פיוט לז׳ של פסח. נועם ׳אני לדודי ובלבי׳. סימן: אני דוד חזק.

מקור: א- לה ע״ב; ק- לח ע״ב; נ״י 3097 – 23 ע״ב.

 

אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה חֲדָשָׁה / לְאֵל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה / הָפַךְ יָם לְיַבָּשָׁה 
נָאוֹר
 אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא
אֵין
 לוֹ דְּמוּת וְלֹא תֹּאַר / גָּאַל אֻמָּה טְהוֹרָה
מִמְּצָרִים
 הָעֲכוּרָה מֵעֲבוֹדָה קָשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

5- יָעַץ
 תַּחְבּוּלוֹת בְּלִבּוֹ / פַּרְעֹה זָד יָהִיר לֵץ שְׁמוֹ
וַיֶאֱסֹר
 כָּל רִכְבּוֹ / וְאֶת עַמּוֹ לָקַח עִמּוֹ
וְיִרְדֹּף
 אַחֲרִימוֹ / בִּמְהֵרָה וּבִמְרוּצָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דָּבָר אֲשֶׁר בּוֹ הוּא זָדָה / שִׁלֵּם לוֹ צוּר נַעֲלָה
כִּי
 מִדָּה נֶגֶד מִדָּה / עוֹדָהּ לֹא נִתְבַּטְּלָה

 -10 רָמָה וְהִשְׁלִיךְ תּוֹךְ נַחֲלָה / תִּינוֹקוֹת מֵעֲרִיסָה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

וּפַרְעֹה
 הִקְרִיב אֶת עַמּוֹ / לָקַח אוֹתָם בִּדְבָרִים
עַמִּי
 רָעַד אֶחְזְמוֹ / וְגַם רְתֵת וּשְׁבָרִים
חָלוּ
 פְּנֵי יוֹצֵר הָרִים / בְּתִפְלָה וּבַקָּשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

דִּבֵּר בֶּן עַמְרָם נֶחָמוֹת / עַל לִבָּם : אַל תִּפְחֲדוּ
 -15 ה
' יַעֲשֶׂה מִלְחָמוֹת / לָכֶם וְאַתֶּם עִמְדוּ
אַךְ
 בַּה' אֵל תִּמְרֹדוּ / בְּעֵת יֶשַׁע יָחִישָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

חֵיל
 פַּרְעֹה וְכָל מֶרְכַּבְתּוֹ / בְּתוֹךְ יַם סוּף נִטְבָּעוֹ
הֱקִיאָם
 יָם עַל שְׂפָתוֹ / אָז הִכִּירוּ וְיָדְעוּ
עַם
 בַּה' נוֹשְׁעוּ / וּזְכוּת אָבוֹת שְׁלֹשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

 

20 – זָהָב וָכֶסֶף בָּזָזוּ / בִּזָּה רַבָּה וּגְדוֹלָה
שָׁמְעוּ
 עַמִּים וְרָגָזוּ / אֲחָזָתַם חַלְחָלָה
מִיִּשְׂרָאֵל
 עַם סְגֻלָּה / הֵמָּה, אֶבֶן הָרֹאשָׁה
הָפַךְ
 יָם לְיַבָּשָׁה נָאוֹר אַדִּיר וּמְפֹאָר / הַגִּבּוֹר הַנּוֹרָא

קוֹלִי
 רְצֵה, אֲדוֹן עוֹלָם / כְּעוֹלָם וְכִשְׁלָמִים
הַשָּׁב
 מִשְׁמָרוֹת עַל תִּלָּם / כְּיָמִים הַקְּדוּמִים
25 – יִתְגַּדַּל
 שִׁמְךָ בָּרָמִים / תּוֹךְ אֶרֶץ הַקְדוֹשָׁה / אֶל נַעֲרָץ בִּקְדֻשָּׁה

ביאור לשיר

  1. 1. אשורר… חדשה: על־פי ברכת הגאולה. לאל… בקדושה: על-פי תה׳ פט, ח. הפך… ליבשה: תה׳ סו, ו. קריעת ים סוף, שהיא עיקר עניינו של יום שביעי של פסח. 2. נאור… הנורא: כינויים לקב״ה, על-פי תה׳ עו, ה, י, יז. 3. אין… תואר: על-פי הפיוט ׳יגדל׳ הבנוי על י״ג העיקרים לרמב״ם. אומה טהורה: ישראל שנשארו טהורים. ויק״ר, לב, ה: ׳ולא מצא ביניהם אחד מהן פרוץ בערוה׳. 4. מצרים העכורה: על-פי הזוהר: ׳אומה זו של מצרים מזוהמת ומטונפת׳(זהר א, קיז). והשווה תנחומא לך לך ה: ׳מצרים שטופים בזנות הן׳ וראה רש״י לבראשית יב, יט. 5. פרעה… שמו: כינויים לפרעה, על-פי משי כא, כד. 6. ויאסור… עמו: שמי יד, ו. 7. וירדוף אחרימו: שמ׳ יד, ח. במהרה וכמרוצה: על-פי תה׳ קמז, טו. 8. דבר… זדה: על-פי שמ׳ יח, יא. דבר… נעלה: על־פי מכילתא בשלח פ״ו: ׳שבדבר שחשבו מצרים לאבד את ישראל בו בדבר נפרע מהם שנאמר: ׳כי בדבר אשר זדו עליהם׳, וראה רש״י בפירושו לשמ׳ יח, יא. 9. כי… נתבטלה: הכלל של ׳מידה כנגד מידה׳ קיים ועומד, ולכן שילם הקב״ה לפרעה במידה שבה נקט והטביעו בים סוף. על-פי המכילתא לפרשת בשלח מסכתא דשירתא פ״ד: ׳במידה שאדם מודד בה מודדין לו. במידה שמדדו בה מדדת להם׳. וכן במדרש במדב״ר פרשה י, ב. 10. רמה… מעריסה: על-פי שמ׳ א, כב. 11. ופרעה… עמו: על־פי שמ׳ יד, י. לקח… בדברים: פרעה שכנע את עמו על-פי מכילתא לשמות יד, ו: ׳… אמר להם דרך מלכים להיות מנהגין בסוף וחילותיהם מקדמין לפניהם. אבל אני אקדם לפניכם…׳. 12. עמי… שברים: בני ישראל נתקפו בפחד ורעדה. רעד אחזמו: על-פי שמי טו, טו. 13. חלו… ובקשה: על-פי שמו״ר א, ה: ׳ומה ופרעה הקריב? אלא שהקריב את ישראל לתשובה שעשו… תלו עיניהם למרום ועשו תשובה והתפללו…׳. 14. דבר… תפחדו: על-פי שמי יד, יד. בן עמרם: כינוי למשה. 15. ה׳… לכם: על־פי שמי יד, יד. עמדו: שם, שם, יג. 16. אך… תמרודו: כפי שמתואר בשמי יד׳ יא-יב. והלשון על-פי במי יד, ט. 17. חיל… נטבעו: על-פי שמ׳ טו, ד. 18. הקיאם… שפתו: על-פי פסחים קיח, ע״ב: ׳… מלמד שהמרו ישראל באותה שעה ואמרו: כשם שאנו עולים מצד אחד, כך מצרים עולים מצד אחר. אמר לו הקב״ה לשר של ים פלוט אותן ליבשה׳, והשווה רש״י לשמי יד, ל. אז הכירו וידעו: על־פי תפילת ׳עלינו לשבח׳. 19. עם… נושעו: ע ל-פי דב׳ לג, כט. וזכות אבות שלושה: על-פי שמו״ר כא, ח: ׳בזכות אברהם אני בוקע להם את הים… בזכות יעקב אני בוקע להם את הים…׳. 20. זהב… גדולה: על-פי מכילתא לשמות יד, ל: ׳… וכדי שיקחו ישראל את הביזה, שהיו המצרים טעונים כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות….׳. 21. שמעו… חלחלה: על-פי שמי טו, יד. 22. עם סגולה: כינוי לישראל על-פי שמי יט, ה. אבן הראשה: על־פי זכי ד, ז. 23־24. קולי… וכשלמים: המשורר מבקש שה׳ יקבל את תפילותיו במקום הקורבנות. השב… תלם: על דרך תפילת מוסף לשלשת הרגלים: ׳והשב כהנים לעבודתם ולויים לשירם ולזמרם׳. כימים הקדומים: על-פי מל׳ ג, ד. 25. יתגדל… ברמים: על-פי תה׳ עח, סט. והכוונה ששמו של הקב״ה יתגדל בבית המקדש ובארץ ישראל. תוך ארץ הקדושה: באמצע ארץ ישראל, בבית המקדש. על-פי תנחומא קדושים י.
הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אפריל 2019
א ב ג ד ה ו ש
« מרץ   מאי »
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר