מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני

מכלוף אלדאודי

היה חכם באשי בעכו בשנת תרנ׳יו. כעבר זמן נמנה ע״י הגאון יש״א ברכה לר״מ בק״ק חיפה, נלב״ע בצפת ד כסלו תר״ע. וראיתי תעודה המאשרת את רבנותו וחתומים עליה הרבנים דלקמן: בכור אהרן אלחדף, רפאל זילברמאן ראב״ד בצפת, חיים מנשה םתהון בע״ס ארץ חיים, אברהם יהושע העשיל רובין אביר לעדת אסטרייך אונגרן בצפת, יעקב חי עבו, ועוד ממנהיגי הישוב בצפת.' מחידושיו הובאו בס, ״ישא איש׳ עמ. ח. ע״ב. ושם יכונה הרב המובהק ר״מ ור״מ בעכו ת״ו, בנו, שלום אלדאודי היה מודה לשפות עברית וערבית בערים שונות ובתעודה אחת נזכר: בין יחיד לאביו, והוא שלם בכל מדות טובות שמנו חכמים, בן חכם ישמח אב. תרגם ספר ״אהבת ציון של מאפו לערבית.

מסעוד הכהן אלחדאד

בנו של הרב דוד הכהן אלחדאד. היה מגדולי רבני ירושלים. עמד בראש ק״ק ובית מדרש החסידים בית אל. בשנות חייו האחרונות סבל יסורים רבים, כי ניטלה ממנו היכלת להלוך ברגליו. מעריציו ומוקיריו הרבים נשאוהו על כתפותיהם אל בית התפלה הנ״ל בימי מועד וחג. תקופה ארוכה היה מוטל בפנת חדרו בלי נוע, ויהי נושא את נטל גורלו המר בדומיה. שנים רבות נחשב לזקן המקובלים בבית אל. האריך ימים ומת בן ק״ז שנה.

צ י ו נ ו : מ"ק הרה״ח המק׳ ראש ק"ק  בית אל . ר׳ מםעוד הכהן זצוק״ל בע״ס כ ח מעשיו ושמיך. מ״ך יום כ"ד סיון תרפ״ז תנצ״בה.

ח ב ו ר י ו : א. כ ח מעשיו הניד לעמו, דרושים לשבתות ולמועדים וכו'. ירושלים תרס״ו. ב. שמחת כהן, דרושים ושו״ת. ירושלים תרפ״א. ג. בן מכבד אב, חידושים ע ל התורה והש״ם. ירושלים תרס״ו.

משה הכהן חדאד

מנכבדי ירושלים. סגולותיו ומעשיו הטובים תוארו בכתבת שעל גבי מצבתו:

צ י ו נ ו : וי להאי שופרא להבל המה לעמל יולד עד שובך א ל האדמה ל א יועיל הון וסוף אנוש רמה. רק צדקותיו וחסדיויקרבוהו לפני שוכן רומה. לזכר עולם יהיה צדיק הישיש הנכבד רצ״ו אוהב התורה ולומדיה חונן דלים ם׳ משה הכהן חדאד נ"ע, והיתה- מ"ד ביום י״ב לחדש תמוז שנת התרנ״ד ליצירה תנצב״ה.

אברהם בן שלמה אלחדף

היה דיין בקורפו. וחתום על פם״ד בעיר הנ״ל בשנת הר״צ ליצירה עם חבריו הרבנים שבתי בכר יצחק כהן, ושבתי בכר שלמה, הפסק הנזכר הובא בס', בנימין זאב, וינציה רצ״ט, עמ.

אברהם אלחדף

נמצא חתום על פס״ד משנת תס״ב שהובא בס', משה ידבר, שו״ת ודינים להרב משה אליהו ישראל שהיה רב ברודיס. בבוא ר׳ אברהם לעיה״ק ירושלים נתמנה לחבר בבית דינו של הרה״ג חיים נסים משה מזרחי, וכעבר זמן, בבי״ד של הרב יצחק הכהן רפאפורט בע״ס בתי כהונה. חתום על תקנה בשנת תק״ט, האוסרת להיות בירושלים שרוי בלא אשה ובתקי״ד על אסור משחק בקלפים.

בכור אהרן אלחדף

מכונה אבא. נהג לחתום אלחאדיף, וכן גם בניו אחריו. היה שנים אחדות רב ראשי בטבריה. עסקן פעיל לטובת ישיבת רמב״ה ושאר מוסדות העיר. יצא פעמים לערי חו"ל, בשליתות כוללות הספרדים. לפי נוסחא אחת, הסתלק מרבנותו בשנת תרי"ס מחמת זקנה, ועל כסאו ישב הרב שלמה רחמים אבולעפיה, בן חנ״א. אח״כ השיג כתב מנוי רשמי מקושטא בתאריך ה כסלו תרס״א והסכמות מרבני הזמן. בר פלוגתיה של הרב שלמה רחמים אבולעפיה בן חנ״א, בנוגע לכסא הרבנות בטבריה. ובעתון החבצלת לשנת תרס״א גליון י״ג, נתפרסמה מודעה ע״ד מנויו לראש העדה בטבריה עיה״ק, וכעבור שבועות מעטים באה בעתון עצמו מודעה נגדית חריפה, המכריזה את הרב שלמה רחמים אבולעפיה לר"מ. מחלוקת זו רכזה בעתה מסביבה את כל רבני טבריה, ויחדתם לשתי סיעות יריבות, שכל אחת מהן תמכה במועמד שלה. חתום עם הרב חנ״א בשנת תר״ה על ״קול רעש גדול״ הקורא להתנדבות לשם הקמת הריסות העיר. עוד ראיתי חתימתו על מכתב הגבאי לכוללות רמב״ה ר׳ אברהם בן שבת מעיר סאפי, בשנת תרמ״ה. וחתומים יחד עמו הרבנים רפאל מאמאן, רפאל אהרן כלפון, דוד ועקנין, ויעקב אבולעפיה. נלב״ע בטבריה, י״ז מנ"א תרס״ט.

ח ב ו ר י ו : א. מפי אהרן, ע ל חו״מ׳ נדפס בירושלים שנת תרע״ב. ב. ראש אהרן, ע ל או״ח,

ג. תנוך אזן אהרן על אה״ע, ד. מצח אהרן, ע ל יו״ד, ה. והניח אהרן, דרושים עה״ת לשבתות ולמועדי

השנה, ו. ויקרא אהרן׳ חידושים ע ל התורה. ז. בשנה יראה׳ פירושים ע ל התנ״ך, ח. זכר עשה,

מפתחות הדינים וכו'. כ ל החבורים הללו עודם בכ״י.

זכאי אלחדף

נולד בטבריה בשנת תר״נ ( 25.12,1890 ), לאביו הרב העסקן ר׳ חיים אלחדף ז"ל. בילדותו התחנך בישיבת רמב״ה, ואח״כ שמע שעורים בביה״ס של חברת כי״ח בטבריה. בעזרת מורים פרטים קנה לו ידיעות בהליכות עולם וחברה. בצעירותו החל מתעסק במסחר. לרגל עסקיו ישב שנים אחדות בבית שאן הסמוכה לטבריה, ויהי בה לראש ועד עדת היהודים. בזמן המלחמה עמד בראש עניני ההגירה בטבריה, בעת גרוש היהודים ממושבות יהודה ע״י ג׳מאל פחה. בהתחשב עם עברו הצבורי רב הנסיונות, וכן לאות הוקרה על פעולותיו החשובות מנתה אותו ממשלת הארץ בשנת תר״פ לחבר עירית טבריה, ושנתים אח״כ העלתהו למשרת ראש העיריה. לאחר הבחירות לעיריות בשנת תרפ״ז נמנה שוב מטעם הנציב העליון לראש עירית טבריה עיר שרוב אוכלוסיה יהודים, ובה בעת כבדהו בשם הוד מלכותו בתאר הכבוד M.B.E בהזדמנות זו דובר עליו בעתון הרשמי של ממשלת א״י:״מר זכי חדיף נתמנה להיות חבר כבוד לאורדר המצוין ביותר של הממלכה הבריטית. מר חדיף ראש עירית טבריה הצליח לארגן מחדש את העיריה מאז התמנותו לעמד בראשה בשנת 1923  את ההשתכללות הכללית במצב העיר יש לזקוף בהרבה לזכותו. בראשית תרצ״ה נבחר שוב למשרה הנ״ל.

חיים אלחדף

חתום בכתב השליתות של הרב בן ציון אלקלעי מטבריה בשנת תרמ״ח. העתק מכתב זה הובא בשלמותו בחוברת ג. של מגנזי ירושלים לר״פ גרייבםקי עמ. 7. ונראה לי שהוא אבי הרב בכור אהרן אלחדף, החתום על כתב שליחות עוד בשנת תר״ה ואולי רב אחר בשם זה.

חיים אלחדף

בנו של הרב בכור אהרן אלחדף ז״ל. נולד בשנת תר״כ בטבריה, ונפטא בה ביום כ״א אדר ב תרפ״ז. טפוס של רב ספרדי, מהנעלים והאצילים ביותר שבדורו. ענותן, מסור לכל עניני הדת והמסורת. בקיאותו הרבה במנהגי הארץ, הרגליה ונמוסיה ונוסף לזה מדותיו התרומיות עשוהו לאיש מרכזי בישוב, ויהיו לו המון מכבדים ומעריצים. שליחויותיו הרבות בארצות הגולה, לטובת מוסדות העיר ביחוד לטובת ישיבת רמב״ה שהיה ממנהליה הותיקים,

עזרו הרבה לבסוסם ולשכלולם. בשנותיו האחרונות היה נשיא לועד כוללות העיר. אני הכותב הכרתיו והוקרתיו ויהי לי יועץ טוב וידיד נאמן.

ח ב ו ר י ו : א. יצב נבולות, תעודות והסכמות ע"ד קופת רמב"ה נדפס באזמיר תרס"ד. ב. משפט וצדק, צורף לספרו הנ"ל , והוא פ סקי דין בענין קופת רמב"ה. ג. זכרונו לחיים, תפעלות לר"ה עם פירושים וביאורים וטעמים. נדפס תרפ"ו  ד. חתמנו לחיים, כנ"ל ליוה"כ.  ה. זבח פסח כנ"ל לחג הפסח

ו. ישמח חיים. כנ״ל לחג הסוכות. ז. טועמיה חיים, כנ"ל  לימות החול ולשבתות  ח. חסדך  מחיים, דרושים. כ ל חבוריו הנ״ל נמצאים עדייז בכיי.

חנן אלחדף

אחי הרב אהרן אלחדף. מרבני טבריה. בראשית תר״ן הוצעה לו שליחות למערב הפנימי, אשר הגיעה לו בזכות חזקה, ומחמת זקנה העבירה לאחר תמורת סכום כסף. ואחד מרבני עידו יציין, כי ״היה חסיד הרבה״.

יצחק ב״ר שלמה אלחדף

מחכמי ספרד בולינםיה. תי בשנת ה״א ק. לערך. בזמנו של הרב שמואל צרצה, המכונה אבן סנה בעל ס׳ מקור חיים על הראב׳יע. חכם תורני שהיה לו יד ושם בחכמות חיצוניות, פילוסופיא ותכונה ואשר נסה כחו גם בחבור שירים.

ח ב ו ר י ו : א. ארח סלולה על חשבון התקופות והמולדות נמצא בכ״י בוינה, ב. לשון הזהב על כלי המדות והשעורים בכה"ק נדפס בוינצית אוצרים אות ל. סי׳ 429 . ג כלי חמדה על חוכמת התבונות אוצה"ס

אות כ סי׳ 127 . ד. כלי המצוע, כלי חדש בתכונה בין דאסטרולוב ובין המרובע, כ"י. אוצה"ס אות כ. םי׳ 133 ה מעשה חושב, על חוכמת החשבון כיי. ו. שיר השירים, קובץ שירים ופיוטים בענינים שונים, כיי. ז. שירים וחידות ומכתמים כ"י. ח. מי כמוך לאדון מאד נעלה.

שמואל אלחדף

מרבני ישיבת חסד לאברהם ובנין שלמה בירושלים. חתום עם הרב חיד״א ומהרי״ט אלגאזי על שטר ההתקשרות לחברת ״אהבת שלום״ של חסידי ק״ק בית אל בשנת תקי״ד. אולי הוא אביו או אחיו של ר' אברהם אלחדף הנזכר לעיל. נזכר גם בס' מעגל טוב השלם לחיד״א הוצאת ד״א פריימאן, עמ. 47 , ונראה הדבר שנלוה אליו בשליחותו למצרים וקושטא בשנת תקכ״ד.

מ. ד. גאון-יהודי המזרח בארץ ישראל-חלק שני