הפיוט והשירה בפרובאנס א.מ.הברמן-1972-כרך ב'

הפיוט והשירה בפרובאנס

פרובאנס שבדרום־צרפת היא מבחינה תרבותית חטיבה לעצמה. השם נובע מן הרומית; שכן הרומאים כינו חבל ארץ זה, שכבשו במאה השנייה לפני הספירה, בשם פרובינציאה – Provincia במובן ״מחוז שליטה״, ואותו שם התפתח לשמה של פרובאנס — Provence היום.

פרובאנס גובלת עם ספרד וגם עם איטליה; והשפעות המדינות הללו ניכרות בה. היה בה ממשל עצמאי, שבירתו היתה ארל (ארלי – Arles); ובתקופה מסויימת, השתייכה לאראגון. בשנת 1481 צורפה פרובאנס לצרפת.

יהודים התיישבו בה עוד במאה השישית לספירה הרגילה; ובעיקר בארל -במארסיי(מרשילייא Marseilies). אחרי כן התקיימו ישובים יהודיים בדרום צרפת, היינו בלוניל (Lunel), מונפלייה (מונטפשליר- Montpellier) בֶּדֶרְשׁ Beders, כיום: בֶּזְיֵיה (Beziers) ואויניון(אויגניון – Avignon). שם המשפחה ״פרובינצאל״, השכיח באיטליה, מעיד על מוצאה מפרובאנס. גם כתיבה קורסיווית באותיות קטנות ידועה נשם ״כתיבה פרובנצאלית״.

לימוד התורה בפרובאנס הצטיין בידיעת המקורות ובהתעמקות בהם. תחילה קיבלו מה שקיבלו מבבל, ואחרי כן מאיטליה, אשכנז וצרפת בין במישרין בין בעקיפין. ודאי שהשפעו גם מחכמי ספרד; והיתה זאת השפעת גומלין. חכמי ספרד השפיעו על יהודי פרובאנס בענייני לשון והגות לאחר שתרגמו להם ספרים מערבית לעברית, שכן לא היתה הלשון הערבית נשמעת להם בדרך כלל, וכן בענייני שירה. וחכמי פרובאנס העבירו לאחיהם בספרד מתורתם של חכמי אשכנז וצרפת בעלי התוספות.

לפי אחת המסורות ביקש קארל הגדול ממלך הערבים, הארון אל־רשיד, שישלח אחד החכמים היושבים בבבל, שהוא מזרע דוד המלך, והוא יהיה מורה ונשיא בארצו. הארון אל־רשיד מילא את בקשתו ושלח לו חכם בשם ר׳ מכיר, וקארל הושיב אותו בנרבונה, ונתן לו לאחוזת עולם את החלק החמישי מן הקרקעות של הערבים, שגורשו משם. ר׳ מכיר יסד ישיבה בנרבונה, ובניו ובני בניו המשיכו להגדיל תורה ולהאדיר בנרבונה.

ר׳ בנימין מטודילא רשם בספר המסעות שלו(״מסעות רבי בנימין״): ״ומשם מהלך שלושה ימים לנרבונה, והיא עיר קדומה לתורה, וממנה תצא תורה לכל הארצות. ובה חכמים גדולים ונשיאים, ובראשם ר׳ קלונימום בן הנשיא הגדול ר׳ טודרום ז״ל מזרע בית דוד, מכונה ביחוסו. ויש לו נחלות וקרקעות מאת מושלי הארץ, ואין אדם יכול ליקח ממנו בחזקה… ובראשם ר׳ אברהם ראש הישיבה ור׳ מכיר ור׳ יהודה, ואחרים כנגדן הרבה. ויש בה היום שלוש מאות יהודים. ומשם ארבע פרסאות לבדרש העיר, ושם קהל גדול, והם תלמידי חכמים״. והוא הולך ומונה שאר ערי פרובאנס וחכמיהן. ובתוספת לספר הקבלה לראב״ד השני נאמר: ״והיו בנרבונה חכמים גדולים מאד, ראשי ישיבה נסמכים ונשמעים לנשיאות כמו ראשי ישיבות שבבבל לראש הגולה״ (השווה ״כתבי ר׳ אברהם עפשטיין כרך ראשון, ירושלים תש״י עט׳ רטו-רטז).

מגדולי חכמיה של נרבונה היה ר׳ משה הדרשן, הידוע ב״מדרש בראשית רבתי״ שלו (מהדורת ח. אלבק, ירושלים ת״ש) ושאר מדרשים, וכן ידוע אחיו ר׳ לוי. ומידיעותיו של ר' משה בערבית ניתן ללמוד, כי היו לו קשרים הדוקים לספרד הקרובה.

בתוך המאה השתים עשרה, ובעיקר במאה השלוש עשרה, פרחה הקבלה בפרובאנס ומגדוליה ידועים ר׳ אברהם ב״ר יצחק אב בית דין בנרבונה, תלמידו של ר׳ יהודה ב״ר ברזילי, חתנו ר׳ אברהם ב״ר דוד מפוסקייר (הראב״ד השני), בנו ר׳ יצחק סגי נהור, המכונה ״החסיד״, ותלמידיו וממשיכי תורת הח״ן שלו.

במאות השתים עשרה והשלוש עשרה נוצרה ספרות התרגומים לעברית בעיקר בפרובאנס, בין שהיו המתרגמים בני ספרד, כגון משפחת יהודה אבן תבון, אלחריזי, בין שהיו בני פרובאנס ולמדו בספרד, כגון קלונימום בר קלונימוס ואחרים.

הפיוט והשירה בפרובאנס א.מ.הברמן-1972 – כרך ב'- עמוד 122

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 135 מנויים נוספים

אוגוסט 2019
א ב ג ד ה ו ש
« יול   ספט »
 123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031
רשימת הנושאים באתר