מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-דּוֹדִים רֵעִים הִתְקַדְּשׁוּ 

הסוג: שבת

התבנית: מעין אזורית. השיר פותח במדריך דו טורי, ואחריו שמונה עשר מחרוזות

בכל מחרוזת ארבעה טורים: שלושה טורי ענף וטור אזור

החתימה: אני יעקב אביחצירא חזק

דּוֹדִים רֵעִים הִתְקַדְּשׁוּ / לְיוֹם שַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ

אִמְּצוּ וְחִזְקוּ עֹז הִתְאַזְּרוּ / מִשֵּׁשֶׁת יָמִים אוֹתוֹ תַּזְכִּירוּ
הַיּוֹם הַזֶּה מְאֹד תִּשְׁמְרוּ / מִבְּעוֹד יוֹם אָז תַּכְנִיסוּ

נִכְבָּד מְאֹד גַּם נַעֲלָה / לְשֵׁם לְתִפְאֶרֶת וְלִתְהִלָּה

-5 כִּי בּוֹ בָּחַר נוֹרָא עֲלִילָה / הִקְדִּישׁוּ וְהִפְרִישׁוּ

יוֹם הַשַּׁבָּת נִקְרָא עַל שְׁמוֹ / כִּי בּוֹ שַׁבַּת הָאֵל בִּמְרוֹמוֹ
גְּמַר מְלֶאכֶת עוֹלָמוֹ / כַּאֲשֶׁר עָלָה בְּחֶפְצוֹ

יְדִידִים צְאוּ נָא בְּחִבָּה / לִקְרַאת שַׁבָּת הָאֲהוּבָה
תִּתְעַנְּגוּ מְאֹד מִטּוּבָהּ / אִם כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ

10-עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת שַׁבָּת / לִבְחֹר כָּל טוֹב תְּנוּבַת

1.דודים…לקדשו: פנייה להתכונן בקדושה לשבת. דודים רעים: עדה״ב שה״ש ה,א. 2.אמעו…התאזרו: דברי חיזוק וזירוז. אמצו וחזקו: על פי דב׳ לא,ו ׳חזקו ואמצו׳. הסדר שונה להתאמת החתימה. עז התאזרו: עדה״ב תה׳ צג,א ׳עז התאזר׳. מששת…תזכירו: להזכיר את השבת בכל ששת ימי החול אם זה בשיר של יום, כמו: ׳שיר שהיו הלויים אומרים ביום שני בשבת׳ ובתאפילאלת ׳בשבת קודש׳ ואם זה בכתיבת היום בשטר הכתובה או הגט, כמו: ׳בשני בשבת׳, בשלישי בשבת׳… וזה נכלל בצו 'זכור את יום השבת לקדשו׳(מכילתא דר׳ שמעון בר יוחאי ב, ח). 3. היום…תכניםו: את השבת מבעוד יום על ידי תוספת חול על הקודש(בבלי יומא פא ע״ב; שו״ע או״ח סימן רסא סעיף ב). השווה בבלי שבת קיח ע״ב ׳ואמר רבי יוסי: יהא חלקי ממכניסי שבת בטבריא וממוציאי שבת בצפורי׳. 4. לשם לתעאךת ןלתהלה: עדה״כ יר׳ יג,יא. 5. כי…עלילה: מכל הימים. נורא עלילה: כינוי ה׳ על פי תה׳ סו,ה. הקדישו: ייחדו כיום קדוש על פי בר׳ ב,ג ׳ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו׳. והפרישו: הבדילו משאר ימי השבוע. 6. יום…שמו: של השבת ושל ה׳. כי…במרומו: על פי בר׳ שם, שם ׳בי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא לעשות׳. 7. גמר מלאכת עולמו: ביום שבת. 8. ידידים…האהובה: קריאה לצאת מחוץ לשדה לקבל את השבת. מקור ראשוני לקבלת שבת הוא מנהגם של אישים בתלמוד שהיו לובשים בגדי שבת ויוצאים לקבל את השבת בקריאה חגיגית נוסח ר׳ חנינא ׳בואו ונצא לקראת שבת מלכתא׳ ונוסח ר׳ ינאי ׳בואי כלה בואי כלה׳(בבלי שבת קיט ע״א). מנהג זה נתפשט בהשפעת קבלת האר״י. ידידים: כינוי לישראל (אבות דר׳ נתן נוסחה ב׳ פרק מג). 9. תתענגו מאד מטובה: תרתי משמע: מטובה של הארץ ומטובה של השבת, והוא עונג השבת על פי יש׳ נח,ג וקראת לשבת ענג… אז תתענג על ה״ ובבלי שבת קיח ע״ב. אם…עשו: על פי בר׳ מג,יא. 10. עטרת…תנובת: עיטור השבת ופיאורה הוא בבחירה של פירות מתנובת הארץ לברך עליהן בשבת. עטרת תפארת: על פי יש׳ סב,ג.

הָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת / מִכָּל מִינִים טוֹבִים בַּקֵּשׁוּ

קַדְּשׁוּ עַצְמֵכֶם בְּטַהֲרָה / לְקַבֵּל נְשָׁמָה יְתֵרָה
לֹא יֻתֻּן כֶּסֶף מְחִירָהּ / לָכֶן שִׂמְחוּ אִתָּהּ שִׁשּׁוֹ

בְּגָדִים צוֹאִים הָסִירוּ / וּבְגָדִים נָאִים תִּקְשְׁרוּ
רָאוּ חֲכָמִים מָה אָמְרוּ / כִּי כְּבוֹד הָאָדָם לְבוּשׁוֹ

אִם אֲהוּבִים תִּהְיוּ עֲמֵלִים / לִקְרַאת שַׁבָּת קֹדֶשׁ הִלּוּלִים
מִגֵּיהִנָּם תִּהְיוּ נִצּוֹלִים / וְלֹא יִשְׁלֹט בָּכֶם אִשּׁוֹ

בְּיוֹם זֶה אַל תְּהִי בְּעַצְבוּת / רַק שִׂמַּחְתְּ חֶמְדַּת לְבָבוֹת

11-הארץ: נמשך לפניו ולאחריו. הארץ הנה _רחבת: על פי בר׳ לד,בא ׳והארץ הנה רחבת ידים/ בלומר יש בה שפע רב של פירות. .רחבת: צורת הסמיכות בסוף הטור להתאמת החרוז. מכל…בקשו: לכבוד שבת. 12. קדשו…יתרה: להתכונן בקדושה לקבל את הנשמה היתרה הפוקדת את האדם מיום שישי(שער הכוונות לאריז״ל ב, עמ׳ טז-יז, ופרי עץ חיים ב, עמ׳ שפ-שפב). 13. לא…מחירה: הנשמה היתרה היא מעל בל ערך, ואי אפשר להעריכה בכסף או להשוותה לכל דבר יקר אחר. שמחו אתה שישו: עדה״ב יש׳ סו,י. 14. בגדים…תקשרו: להסיר את בגדי החול ולכבד את השבת בבגדים נאים. בגדים צואים הסירו: עדה״ב זב׳ ג,ד. ובגדים נאים תקשרו: על פי בבלי שבת קיג ע״א ׳וכבדתו מעשות דרכיך(יש׳ נח,יג) שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול', ושו״ע או״ח סימן רסב, סימן ב: ׳ישתדל שיהיו לו בגדים נאים לשבת׳. 15. ראו…לבושו: על פי בבלי שבת שם, שר׳ ינאי היה קורא לבגדיו מכבדותי. 17-16. אם…אשו: אם תתאמצו בהבנות לשבת תינצלו מדינה של גהינם, השווה בבלי שבת קיח ע״א ׳כל המקיים שלש סעודות בשבת ניצול משלש פורעניות: מחבלו של משיח, ומדינה של גיהנם, וממלחמת גוג ומגוג׳. הרי שכדי לקיים שלוש סעודות צריך לטרוח בהכנתן. 16. אהובים: בינוי חיבה לישראל(אבות דר׳ נתן נוסחה ב, פרק מג). קדש הלולים: על פי ויק׳ יט,כד. בשם ששנה רביעית היא קודש הילולים לשלוש שנות הערלה שקדמו לה, כך היא השבת קודש הילולים לששת הימים הקודמים לה. השבת יקרה יותר גם ביחס לשאר חגים ומועדים, השווה זוהר ליל שבת ׳ובגיני בך שבתא אתיקר מבל שאר זמנין וחגין משום דבלא ביה אשתכח ולא אשתכח הבי בכולהו זמנין וחגין׳(זהר ח״ב פח ע״א). 9-18 1. ביום… תנגשו: יש להסיר בל עצב ודאגה בשבת, ראה זוהר לסעודה שלישית ׳תא חזי… ומתנשי מבולהו כל רוגזין בל דינין וכל פולחנין הדא הוא דכתיב ביום הניח ה׳ לך מעצבך ומרגזך ומן העבודה הקשה׳(זהר שם פט ע״א). שמחת חמדת לבבות: בכל אחד משלושת קטעי הזוהר המיועדים לשלוש הסעודות מודגש נושא השמחה בשבת: סעודת ליל שבת: ׳ובעי בר נש למיחדי לאתענגא בהו ולמחדי בהו… (שם, פח ע״א); סעודה ב: ׳אלין תלת סעודתי מהימנותא… וכלהו חדו על חדו׳(שם, פח ע״ב); סעודה ג׳: ׳אתערו בחדוותא שלימתא, אזדמנו בתלת חדוון דתלת אבהן, אזדמנו לקדמות מהימנותא החדווה דכל חדוותא׳(שם פט ע״א).

שִׁכְחוּ בּוֹ אֶת כָּל הַדְּאָבוֹת / וְכָל עַצְבֵיכֶם תִּנְגְּשׂוּ

20 יַשְׁרוּ לְבַבְכֶם בָּנַי / הֵסִירוּ בְּשַׁבָּת כָּל פְּנַאי
מִי יַעֲלֶה בְהַר יְיָ / וּמִי יְקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ

חַף לֵבָב וּנְקִי כַּפַּיִם / נוֹטֵל שָׂכָר בִּכְפָלִים
לֹא נִשְׁבַּע בְּשֵׁם שָׁמַיִם / וְלֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשׁוֹ

צִוָּה לָנוּ אֱלֹהֵינוּ / לְשְׁמֹר אֶת שַׁבַּת קָדְשֵׁנוּ
25 כִּי יוֹם מְנוּחָה הוּא לָנוּ / אֶחָד בְּאֶחָד יִגָּשׁוּ

יוֹם זֶה בּוֹ עֲדַת קְדוֹשִׁים / תִּהְיוּ כֻלְּכֶם פְּרוּשִׁים
גַּם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים / אֶל יְיָ יִתְקַדְּשׁוּ

רָצִים לַעֲלוֹת לַדּוּכָן / כִּי טוֹב לָהֶם מֻשְׁפָּע מוּכָן
גַּם לִבָּם עַל יְדֵיהֶם נִתְכָּן / בִּשְׁבִיל בְּרַבָּה שֶׁשִּׁלְּשׁוּ

19-וכל עצביכם תנגישו: על פי יש׳ נח,ג. שם ביקורת על ישראל התובעים תשלום בחזקה מבעלי חובם הנעעבים על ידם (רש״י). כאן: לעשות מאמץ גדול לשכוח ולסלק את כל הכעסים והדאגות בשבת. 20. ישרו לבבכם בני: הכשירו את לבכם. חסירו…פנאי: להסיר ולפנות בל מחשבה של חול בשבת ולהקדיש את כל הזמן רק לענייני שבת קודש. 21. מי…קדשו: מי שינהג כך יהיה ראוי לעלות להר ה/ על פי תה׳ כד,ג. 22. חף״.בכפלים: הזוכה ללב נקי וגם למעשים כשרים שכרו כפול. חף לבב: במקום בר לבב להתאמת חתימת השם. 23. לא…נפשו: על פי תה׳ שם,ד. 24. צוה…לנו: בשבת טמון גם רעיון המנוחה על פי בר׳ ב,ג ׳ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו/ על פי שמות כ,יא ׳כי ששת ימים עשה ה׳ את השמים ואת הארץ וינה ביום השביעי׳ ועל פי דב׳ י,ד ׳ויום השביעי… לא תעשה כל מלאכה למען ינוח עבדך ואמתך כמוך׳. אחד באחד נגשו: על פי איוב מא,ח. שם: נגישות וקרבה גופנית, כאן: קרבה רוחנית ולבבית. 26. יום…פרושים: להתנהג בקדושה של פרישות מדברים השייכים לימי החול. 27. גם…יתקדשו: על פי שמות יט,כב: כאן יתכוננו מבחינה רוחנית לגשת לדוכן לברך את העם. 28. רצים לעלות לדוכן: לברך את העם בברכת כוהנים על פי הכלל של ׳זריזין מקדימין למעוות׳(בבלי פסחים ד ע״א) ׳והכהנים זריזין הן׳(ירושלמי שקלים ד, ה). כי…מובן: לכוהנים שפע של ברכה שהרי קיבלוה מה׳ ׳ושמו שמי על בני ישראל ואני אברכם׳(במ׳ ו,כז). 29. גם…נתכן: הם מסגלים לעצמם לב טוב ועין טובה בזה שמברכים את העם בבחינת ׳טוב עין הוא יברך כי נתן מלחמו לדל׳(משלי בב,ט) ׳אל תקרי יברך אלא יברך׳(בבלי סוטא לח ע״ב). בשביל בחבה ששלשו: בברכת כוהנים הכוללת שלוש ברכות (במ׳ שם, כד-בו). 30. אם…לך: אם תהיה זריז להזמין אורח לשבת, תזכה לשכר על ידי ה׳.

30 אִם תַּקְדִּים אֵל יְשַׁלֵּם לְךָ / יוֹם זֶה שֶׁאֵין חוֹבָה עָלֶיךָ
תַּזְמִין עָנִי עַל שֶׁלַּחַנְךָ / עָשִׁיר וְרָשׁ נִפְגְּשׁוּ

חִישׁ בּוֹאֲךָ לְבֵיתְךָ / מַלְאָךְ טוֹב יְבָרְכּךָ
מַלְאָךְ רַע יֹאמַר אָמֵן כָּכָה / וְהַנִּשְׁאָרִים הֶרָה נָסוּ

זְרִיזִים אִם תִּהְיוּ זְהִירִים / לִשְׁמֹר שַׁבָּת עֲדַת נִבְחָרִים
35 בְּגַן עֵדֶן שָׁם תִּהְיוּ דָּרִים / לֹא תִּכָּלְמוּ וְלֹא תֵּבֹשׁוּ

קְרֹא מִקְרָא בְּתוֹרַתְכֶם / בָּהּ יוֹם זֶה יִהְיֶה עֶסְקְכֶם
גַּם תְּלַמְּדוּ בְּנֵיכם / מִפִּיכֶם אֶל יָמוּשׁוּ

אל ישלם לך: עדה״ב משלי בה,כב. יום…שלחנך: הזמנת אורח לסעודה מחויבת היא ביום טוב וגם בשבת והימנעות מכך מזמינה עונש אף־על־פי שעונש על אי הזמנה בשבת פחות חמור(ראה זהר לסעודת שחרית ח״ב פח ע״ב). ;עשיר ורש נפגשו: על פי משלי כב,ב. כאן: העשיר הוא בעל הבית והאורח הוא העני הנפגשים בשבת על שולחן אחד. 33-32. חיש…בבה: על פי בבלי שבת קיט ע״ב ׳שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתה אחד טוב ואחד רע. וכשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחן ערוך ומטתו מוצעת, מלאך טוב אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו. ואם לאו, מלאך רע אומר: יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך, ומלאך טוב עונה אמן בעל כרחו׳. והנשארים הרה נסו•: על פי בר׳ יד,י. כאן מוסב על המלאכים הרעים. 35-34. זריזים…דרים: הנהגה של זריזות וזהירות בשמירת שבת מבטיחה שכר לעולם הבא. לא…תבשו: על פי יש׳ מה,יז. 36. קרא…עסקכם: השווה ירושלמי שבת טו,ג ׳לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהן בדברי תורה׳. ללימוד תורה בשבת ערך מוסף באשר התורה עצמה ניתנה בשבת (בבלי שבת פו ע״ב). גם תלמדו בניכם: עדה״ב דב׳ יא,יט. מפיכם אל ימושו: מפי האב ומפי הבן עדה״ב יש׳ נט,כא.

מאיר נזרי- היצירה הפיוטית לחכמי אביחצירא-עמ' 192