שבתאי טבת : דו"ח על צפון אפריקה " הארץ " 22.3.55.

שבתאי טבת : דו"ח על צפון אפריקה

" הארץ " 22.3.55.

איית סעדילי באטלס התיכון

סוף פברואר 1955.

מונית "פיאט" רעועה מודל 1932, יצאה בחמש בבוקר מהמלון "גראנד הולטל טאזי" שבמראקש לשני הכפרים היהודיים איית רחלט " ו "איית סעדילי" שבאטלס התיכון. במונית נהג בעליה, וישבו בה גרינקר ונחומי, צוות המיון ואנוכי. במרוקו שונה עבודת המיון מאשר בטוניס. מפאת הלחץ לעלייה אין הצוות במרוקו מאריך לחקור את המועמדים לעלייה ואינו מעלה את רשמיו על הנייר. ניתן לומר שהמיון נעשה בשיטת "ייצור המוני" . מבט עין חטוף או שתים זוהי כל עבודת המיון במרוקו.

עתה יצא צוות המיון לשני הכפרים היהודיים הנידחים, שיושביהם הם עובדי אדמה. ליושבי הכפרים בהרי האטלס, 3250 במספר, ניתנה זכות קדימה לעלייה לישראל, צוות המיון משגיח שזקנים חסרי פרנסה, בעלי מומים ומקרים סוציאליים לא ישתרבבו לבין הזכאים לעלייה לישראל על חשבון הסוכנות. 

כיצד צולחים אפיק.

המונית נוסעת כשהיא מפליטה ענני עשן, יורדת מכביש המלך ועולה על שביל הרים, על פסגות ההרים מלבין השלג. היום חם. בואדיות זורמים מי השלגים המפשירים. עד שאנו באים לערוץ כבר גאו המים וכיסו את השביל. נהג המונית אוזר אומץ ומנסה לצלוח את זרם המים. הניסיון עולה יפה רק בחציו. המונית נשארה תקועה באמצע הוואדי ומי השלגים הקרים מכבים את המנוע ומציפים את המכונית עד למושבים.

אני מפשילים את המכנסיים, חולצים את הנעליים, טובלים במים מקפיאים ומנסים לטלטל את כלי הרכב הישן ולהעבירו אל החוף היבש. משימה זו כבדה מכוחם של ארבעה. "איית רחלט" מרוחקת. מראקש שעזבנו מרוחקת. סביב אדמה יבשה ואדומה. אין רואים נפש חיה. לאחר מאמצים אמרנו נואש. אספנו את בגדינו ועלינו על החוף. בעל המונית עשה ידיו כשפופרות וקרא "יא עבדאללה ! יא מוחמד !. כאילו הקיאה אותם האדמה הופיעו מוחמד ועבדאללה ( על כל קילומטר של ריבוע במרוקו חיים לפחות עשרה נושאי שמות כאלה ). אלה עשו ידיהם כשפופרת ותוך דקות מספר הופיעו לקריאתם מוסטפה, ג'מאל ועוד ט"ז גיבורי חיל, נעולי נעליים מרוקניות שחוטמן מזדקר למעלה וירכתיהן פתוחות. הללו צלחו את המים, כיתפו את המונית והעבירה לחוף מבטחים. שכרם ניתן להם בעין יפה – ארבעים פראנק לאיש ( עשרים גרושים ), פרוסת לחם לבן יבש, שנשתמר במונית מנסיעה דומה לפני שבועיים. כשהוסיפו לכל אחד מהם סיגריה אפפה את פניהם הבעה של שביעות רצון וטבלו את פרוסת הלחם הלבן היבש במי הוואדי הצוננים ושמוהו בפיהם כאותו ילד המטביל את הביסקויט בקקאו.

המשרד המעושן.

כשהגענו ל "איית רחלט" לאחר שעה של נסיעה כבר ידעו שם על כל תלאותינו ועל הקורות אותנו. יותר מכך, "הפלשתים" הן המוסלמים בלשון היהודים, אף ידעו מי המשלחת ומה יעודה. נכנסנו לכפר היהודי הדומה לתל נמלים מוגדל. קוטרו חמישים מטר, בקתות חמר בנויות אחת על כתפי רעותה תנורי אש למאפה הפת כגדר סביב. זקני הכפר היהודים העלו אותנו לחדר בקומה השניה. מאחר שכבר ידעו מה ענוגים נחירי החוטם הישראלי ועד כמה רגיש הוא לריחותיהם, העלו עשן בחדר, שפונה מכל חפציו, ועל רצפתו פרשו שמיכות. משתעלים מכובדו של העשן ישבו שליחי ישראל וביקשו שיזמינו לפניהם את משפחות הכפר כדי לברור מהן את המתאימים לעלייה.

כך נכנסו לחדר הקטן והחשוך מעשן ומחוסר חלון משפחות הכפר, 19 במספר. יהודה גרינקר סייר בכפרי האטלס היהודיים קודם לכן והכין רשימה של אנשיהם והרכב המשפחות. נחומי ממחלקת ההתיישבות, בא כדי לתת את אישורו לעליית המשפחות המתאימות לפי כללי הסלקציה. אנשי הכפר כולם חקלאים, ארסים וחוכרי אדמה מעשירי הברברים המוסלמים ותאבים לעלות לישראל.

הפלשתים יושבים ומביטים.

עוד נחומי וגרינקר ממיינים את המשפחות הראשונות, ערכתי אנוכי סיור בכפר וראיתי כיצד רוחצות הנשים את רגליהן ואת תינוקותיהן, מחליפות להם מחלצות מלוכלכות המחלצות שכובסו ויבשו על התנור.הכפר הכין את עצמו להופעה נאה. למשפחת עבריצדק כבשה וגדי, חמור ותרנגולות ומחרשת עץ. גם המקנה הזה כאילו מרגיש בתמורה המתרחשת, שכן בימים האחרונים באו מוסלמי הסביבה לבדקו ולעמוד על מקח מחירו. המקנה מוצע למכירה. ממול לבקתה בה נערך המיון חריץ אדמה מוריק, מעברו גן ירקות. שלושה "פלשתים" יושבים בכריעה על סוללת האדמה התחוחה שמסביב לגן הירק. זרועותיהם העטויים שרוולים ארוכים ורחבים, שלובות. ראשיהם מכוסים, רק עיניהם השחורות מציצות. יושבים הם באלם ומביטים בנעשה. כל תנועה בכפר היהודי אינה נעלמת מעיניהם. הם יודעים " ה"הודא" הולכים.

חקירה.

בקומה העליונה שבבקתה, תוך ערפל עשן, נערך המיון. משפחה אחרי משפחה מתייצבת לפני הצוות על זקניה וטפה. מפרנס אחרי מפרנס עונה לשאלותיו של נחומי.

ממה פרנסתך, שמעון עבדול חאק ?

מן האדמה.

מה אתה מוציא מן האדמה ?

קמח (חיטה) שעורים, ירקות ומספוא

במה חורש אתה את האדמה, עבדול חאק ?

בצמד : פרה וחמור

מהו המקנה אשר לך ?

כמה ראשי צאן, תרנגולות, חמור פרה….

הפרה נותנת חלב ?

מעט חלב, מעט מאוד

מדוע מעט ?

פרה שחורשים בה ממאנת לתת חלב. גם תרנגול הודו לי

של מי האדמה, עבדול חאק ?

האדמה לפלשתים. אני עובדה ב "ריחניה" ( לאמור באריסות.

נחומי כותב בתיקו : חקלאי להתיישבות. כאלה הם אנשי הכפר.

הזקנים.

אחרי שמעון עבדול חאק בא זוג זקנים. ילדיהם עזבום והלכו לעיר הגדולה קזבלנקה. אלה עדיין אינם חושבים על ישראל. הזקנים שנותרו בכפר מבקשים לעלות עם הכפר כולו, אולם הם נטולי מפרנס, ולפי תקנות הסלקציה אין להעלותם לישראל. הזקנים שעיניהם תשושות וידיהם רועדות עומדים נכלמים לפני הצוות.

ישראל בן לולו, המשמש כמורה בכפר והיודע עברית, מפציר בצוות שיאשר את הזקנים לעלות

אומר נחומי : יקחו אותם עמם ילדיהם כשיעלו לישראל

הילדים לא יקחו אתם את הזקנים, אומר בן לולו.

אם לא יקחו אותם הילדים, אמר גרינקר, מי יפרנס אותם בישראל ?

יפרנס מה זה שואל בן לולו.

מי יתן להם לאכול, אתה תתן להם לאכול מאכלך ?

לא אומר בן לולו.

גם אני לא, אומר נחומי

תתן ישראל לזקנים לאכול אומר בן לולו

ישראל היא אני ואתה. אם אנו ניתן להם לאכול, ישראל לא תוכל לתת להם לאכול, מסכם גרינקר.

התשובה השלילית נעלמת מאוזני הזקנים, שלא הבינו את המדובר בעברית, על שפתיהם מתפשט חיוך יגע. סבורים הם שהתשובה חיובית, ובלי דעת הם מגששים דרכם את המדרגות הצרות ויורדים אל בקתת החימר המעופשת והקטנה שלהם.

כשנגמרה מלאכת המיון יוצא כל הכפר ללוות אותנו בדרכנו לכפר השני "איית סעדילי", הטף ברגליים יחפות, הנשים אצבען בפיהן וצופרות " טרי לילי גדול, הגברים חובקים את גרינקר. כולם מבקשים לנשק את אנשי הצוות, ובקושי ניתן להתחמק מכבוד זה. לסוף מסתפקים הם בלחיצת ידיים. לוחצים הם ביד ימין ואחרי כן מדביקים אל ידם אל לבם, לוחצים ומדביקים יד ימין שלהם ללבם. הפלשתים עודם יושבים כעורבים, ורק עיניהם מלוות את ההולכים בשדה אל דרך המלך, אל המונית הנושנה.

באיית סעדילי.

שוב נסענו בדרך עפר ועברנו כברת דרך הגונה ותלולה, עד שהגענו למקום בראש גבעה שבו ערוכים תאי חימר בשורה. הוא השוק של הסביבה שם שאלנו ברברי חגור פגיון "היכן המללאח ? ". המללאח הוא מקום סגור ליהודים. הורה לנו, ומיד צעדו בעקבותינו שני פלשתים שיצאו להתחקות על מעשי הזרים.  

ב "איית סעדילי" חזר המיון על ההצגה שבכפר הקודם. הכפר נפגע בבצורת וגם לא זרעו את האדמות החכורות, כי היו מצפים לעלייה. החמורים נמכרו, רק מעט תרנגולות שוטטו בין בקתות החימר, ומהם שחלקו ביצים והגישון לסעודה ולכיבוד המבקרים מישראל. גם עמדו והרתיחו תה ששרו בו עלי מנטה.

באה אסתר, אשתו של עמוש אל עזיז. הבעל יצא לשוק למכור את שארית מקנהו. בסקר הקודם נרשמה המשפחה, הבעל, אשתו וחמישה ילדים. אומרת אסתר : "שישה ילדים". איך שישה? שואל הצוות, החושש פן טמנו לו פח ומנסים לסנן לישראל "בלתי רשום".

מאז הרישום אומרת אסתר, נולד יוסף. לפניה עומדים בשורה חמישה ילדים, כולם יפים, באמת נהדרים למראה. בכפרים אלה ראיתי מהילדים היפים ביותר שראיתי בימי חיי. אבל רק חמישה ולא שישה עמדו בשורה לפני המיון.

"הנהו יוסף" אמרה אסתר. פנתה וראינו על גבה בתוך שק, את יוסף, שרק מעט משערו בצבץ מתוכו. הסירה את השק ושלפה מתוכו את יוסף. כיוון שנתגלה לעין כל, וגם נחשף, פרץ בבכייה, חלצה לו אסתר את שדה ומיד השתתק ביניקה. כל נרשם גם יוסף לעלייה לישראל. בתום הביקור בכפר זה, כמו בכפר הקודם, שאל נחומי : מוכנים לעלייה, יהודים ?, "מוכנים" ענו כולם במקהלה.

ואם יאמרו : סעו מחר לישראל, תיסעו ?

ניסע אמרו. אחר כך פקפקו. למחרת זהו מועד קצר מדי. "בעוד יומיים ניסע, אמרו.

"טוב" אמר נחומי. התכוננו, בעוד שבוע יהיה המועד. אבל אל תגידו דבר ולא חצי דבר לפלשתים.

"להתראות" אמר הצוות. אני אמרתי להתראות בישראל, שכן ידעתי כי אשוב לראותם רק בישראל. בדרכנו חזרה למראקש חיכו לנו אנשי "איית רחלט" על השביל. הכפר כולו ובידו אספקה טרייה של

 ביצים מגולגלות. גם רצו לזון עיניהם פעם נוספת ב "גואלים"

آيت سعدلي (بالإنجليزية: AIT SAADELLI) هي جماعة قروية تابعة لإقليم خنيفرة ضمن جهة بني ملال خنيفرة بالمغرب. بلغ مجموع عدد سكان آيت سعدلي حسب إحصاءات 2004 حوالي 2621 نسمة يعيشون في 486 أسرة

Ait Saadelli is a commune in Khénifra Province, Béni Mellal-Khénifra, Morocco. At the time of the 2004 census, the commune had a total population of 2621 people living in 486 households. Wikipedia

Population2,621 (2004)

 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

ספטמבר 2019
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
2930  
רשימת הנושאים באתר