קצידה — סי׳ אני דוד קים חזק-פרשת מקץ-אעירה שחר לרבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל- קצידה מס 260-מקץ כרך א'

(260) — קצידה — סי׳ אני דוד קים חזק

דרידכה — סי׳ כנ״ל

בשקל ״אה ענני מן צהד ג׳מארי״

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

אַךְ מִזֹּהַר כֵּס יָ־הּ לֹא יְבַצֵּר / — אָחוֹר וָקֶדֶם בּוֹ יְדֻבַּר

יָמִין וּשְׂמֹאל יְחֻבַּר / יָם וּנְהָרוֹת וּמִדְבָּר

מַטָּה מַעֲלֶה בְּקוֹל קוֹרֵא

שׁוֹמְעִים וּמְקַבְּלִים כֻּלָּם אֶת דְּבָרוֹ / בְּרֹב תִּפְאָרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

כנפי שחר

 (260) הנושא: מתוך פרימקץ .

אך מזוהר… — דרכיו אכן נעלמו מעין כל נברא ונמנעי ההישג, אך מזוהר בסאו יתב׳ ומיכלתו לא יימנע דבר. זה מתבטא ביוסף, העבד העברי, שמבית האסורים יצא למלוך על ארץ זרה. אחור וקדם… — מערב ומזרח בו יתב׳ ידובר, ר׳׳ל כל סדרי הבריאה מכריזים על גדולת יוצרם, ע״ד השמים מספרים כבוד א-ל וכוי(תהי יט). ימין ושמאל… — דרום וצפון וכוי חוברו להם יחדיו בקול קורא שהם עושי דברו יתבי. אחרי הקדמה זו ניגש המשורר אל הנושא.

 

נֹעַם יְמֵי יוֹסֵף גָּז בְּעֹצֶר / — רָעָה וְיָגֹן לוֹ כְנָהָר

מִשְׁפָּטוֹ כְּהֹר הָהָר / כְּיָרֵחַ עֵת יוּאָר

עַל כִּי הוּרַם וַיִתְעָרֶה

עַל אֶחָיו כְּאָדוֹן, כְּעֶבֶד מִמְכָּרוֹ / אַחְוָה הוּפָרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

יוֹסֵף נִטְרַד מִבֵּית אֵ-ל הַיּוֹצֵר / — קִבֵּל גְּזֵרַת אֵ-ל, וְחָגַר —

מָתְנָיו, וּלְזֶרַע הָגָר / דִּמְעָתוֹ כְּנַחַל־גָּר

הַבֶּן פּוֹרָת כְּבֶן מַמְרֶה ?!

אָנָּא, יְיָ, הֵן אָחִי בִּי נָחֲרוּ / רוּחָם בִּי כָּפְרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

דּוֹרֵשׁ דָּמִים, לָךְ אֶקְרָא בְּהָצֵר / — לִי, יָדַעְתָּ כִּי דַּרְכִּי נִגְדָּר —

מִבַּיִת סוֹחֶרֶת וָדַר / אֶל תֹּךְ אָהֳלֵי קֵדָר

מוּסָרְךָ מָזוֹר לִבְשָׂרִי

וּבְגָלוּתִי עֵינִי לְךָ יְשַׂבְּרוּ / חָכְמָתְךָ גָּזְרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

ואַל תָּבוֹא בְּמִשְׁפָּט, אֵ-ל נוֹצֵר / — חֶסֶד לָאֲלָפִים, אַל תִּגְזַר —

עַל בְּנֵי זָקֵן נֶעְזַר / מֵאִתְּךָ לֹא מוּזָר

כִּי נַחֲמוּ מִמִּמְכָּרִי

אָנָּא, בֶּעָנָן שְׁמֵיהֶם אַל יֻקְדָּרוּ / אֲבוֹתָם זָכְרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

כנפי שחר

נועם…גז בעוצר רעה… — עף וחלף בשלטון הצרות שהציפוהו כנהר. משפטו… — גזר דינו מצד אחיו היה גלוי כהר וצפוי כאור, הוא התחזה כ״אדון״, הם מכרוהו כ״עבד״. התערה — הכה שרשים, ראה עצמו שהוא עיקר והשאר טפל. מבית א-ל… — כנוי כבוד לבית אביו, וכן להלן ״סוחרת ודר״. וחגר מתניו — לעבוד עבודת עבד. ולזרע הגר — ישמעאלים, מדנים ומדעים. דמעתו… — ניגרה כנחל. בי ניחרו — כעסו עלי. דרכי נגדר… — נחסמה דרכי מחזור לבית אבא. דורש דמים — תובע דם נקי. מוסרך… — יסורין שהבאת עלי ארוכה ומרפא הם לחטאי. אל תגזר — אל תרגז. לא מוזר — לא נעלם. אנא, בענן… — מעשה המכירה החשוך אל יעיב שמי צדקתם. דאו ימיו… — עפו ונגוזו כחציר גגות המתיבש מהר.

 

דָּאוּ יָמָיו וְחָלְפוּ כְּחָצִיר / — הוּרַד מִצְרַיְמָה קִנְיַן נִבְחָר

שַׂר הַטַּבָּחִים שָׁחַר / לִקְנוֹתוֹ, וְלֹא אַחֵר

נִתְבָּרֵךְ מא־ל אַדִּירִי

כֹּל נָתַן בְּיָדוֹ, כִּי חָפֵץ בִּיקָרוֹ, / כֹּל־שַׁי וּמִשְׂרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

קוֹץ מַכְאִיב צָמַח וְחֻפְשׁוֹ קִצֵּר / — אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו קִרְבָּהּ נִתַּר

יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ חָתַר / לִשְׁאֵלָתָהּ לֹא נֶעְתַּר

בּוֹא נָא, יְדִידִי יַקִּירִי

הִתְעַלֵּס אִתִּי יַחַד מִטּוֹת מָה יָקְרוּ / גִּילָה אָעִירָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

יָקַרְתָּ לִי מִבֵּן יוֹרֵשׁ עֶצֶר / — נֶחְמָד אַתָּה, לֹא־עָבַד מִמְכָּר

מֵהוֹד יָפְיָךְ לֹא נִכַּר / בֵּן־מְלָכִים לְאִכָּר

כָּל נֶגְדָּךְ כְּמוֹץ יְזֹרֶה

אָנָּא, אוֹר עֵינַי, אַל פָּנַי יֶחֱוָרוּ / חָקְךָ אֶצּוֹרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

מִמֵּךְ שָׁאַלְתִּי, אֶל תָּשֶׁת בֶּצֶר / — עַל עֲפָרִי, עָנָה בְּלֵב מַר

אִם יָפְיִי לָךְ כְּמִכְמָר / דְּעִי, כִּי לִבִּי סָמַר —

מִפַּחַד־דִּין אֵ־ל יוֹצְרִי

אֵיךְ אֶעֱשֶׂה רָעָה לַאֲדוֹנִי בִבְשָׂרוֹ ? / צָרָה שְׁמוּרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

כנפי שחר

שחר — השכים בשחר, או: הזדרז, לי שוחר טוב יבקש רצון(משלי יא, בז). כל שי… — כל מנחה מובאת ושליטה בקנייניו נתן ביד יוסף. קוץ מכאיב… — ענין רע שם קץ לשלוותו. קרבה ניתר — קפץ. בלבה חתר — חדר. לא נעתר — לא הסכים. התעלס — התענג. יורש עצר — המעותד למלוכה. מהוד יופיך… — גם בן מלכים נראה כמו אכר. כמוץ יזורה — בקש נידף. יחוורו — ילבינו מבושה. אל תשת בצר… — זהב, בלומר אל תקשטי גוש עפר כגופי בזהב דיבורך. במכמר — במלכודת. סמר — מזועזע. בבשרו — באשתו. צרה שמורה — עונש.

 

חֶמְדַּת־יָפְיוֹ בְּלִבָּהּ תָּקְעָה צִיר / — חָלְתָה בִּיגוֹנָהּ, אָסְרָה אִסָּר —

עַל נַפְשָׁהּ, הוֹדָהּ נֶחְסָר / וִיהִי הַיּוֹם וַיָּסַר —

לִמְלַאכְתּוֹ חָרֵד וְיָרֵא

הֵעֵזָה פָּנִים תָּפְשָׂה בֶּגֶד הֲדָרוֹ / רַב־כֹּחַ אָזְרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

זָעֲקָה בְּמַר לְיוֹשְׁבֵי חָצֵר / — רְאוּ הֵבִיא לָנוּ אִישׁ בָּעַר

לְצַחֵק בִּי בְּמַעַר / לוּלֵא כִּמְעַט קָט מִזְעָר —

קָרָאתִי מִיגוֹן לֵב שִׁבְרִי —

כִּי אָז שִׁחֵת כַּרְמִי וּפָרַץ גְּדֵרוֹ / חִלֵּל גְּבִירָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

קוֹלָהּ חִנְּנָה וּבְרוּחַ קֹצֶר / — בָּכְתָה לִפְנֵי אִישָׁהּ פּוֹטִיפַר

 קַרְנִי עוֹלֵל בֶּעָפָר / חַטָּאת הִיא לֹא־תְּכֻפָּר

אָנָּא, בְּמִשְׁמָר יִיָּרֶה

בִּמְקוֹם אֲסִירֵי הַמֶּלֶךְ שָׁם הִסְגִּירוֹ / מִשָּׁם בְּאֵרָה:

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

קַּיָּם חַי־לָעַד חוֹמָתוֹ בִּצֵּר / — שַׂר בֵּית הַסֹּהַר שָׂמוֹ מֶלְצָר

לֹא שָׂם לְרוּחוֹ מַעְצָר / בְּכָל צָרָתוֹ לֹא צָר

צָרַת הַזְּמַן הַמִּקְרֶה —    

נָטָה שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל, שָׂמֵחַ בְּמוּסָרוֹ / כָּל־עִתּוֹת צָרָה:

 

דרידכּה

שׁוֹפֵט צֶדֶק אֵ-ל נֶאְדָּרִי

רָמוּ דְּרָכָיו נֶעֶלְמוּ וְנִסְתְּרוּ / מֵעֵין כֹּל־נִבְרָא

 

כנפי שחר

ציר — יתד. אסרה אסר… — התנזרה מתענוגים. במער — בגילוי עריות. לולא… — כמעט שהתעלל בי אילו לא קראתי. שחת כרמי… — לשון נקיה, כלומר אנס אותי. וברוח קוצר — ובקוצר רוח, בדיכאון. קרני… — השפיל כבודי. במשמר יירה — בכלא יושלך. משם בארה — אל הבור. חומתו בצר — הגין עליו מסביב. מלצר — מגיש. לא שם לרוחו מעצר — כאן: רק הגוף היה במעצר אבל לא הרוח, ולכן צרתו לא היתה צרה של ממש, אלא צרה רגילה של מקרי הזמן. ע״ב בנושא הפר׳, להלן צרות המשורר עצמו.

 

אֵ־ל, עוֹנֶה בַּצַּר, חֹן זִמְרִי

שׁוּב שְׁבוּת עַבְדָּךְ בְּעֻזּוֹ וַהֲדָרוֹ / וְהָיָה לוֹ עֶזְרָה:

נִשְׂקַד מִנִּי־עֹל צַוָּארִי

נָקְטָה נַפְשִׁי בּוֹ, אוֹיְבֵי בִּי הִצְטַיְּרוּ / עָבְרוּ מְשׂוּרָה:

יְדוֹתָם יִדְלוּ מִבּוֹרִי —

יָד שׂוטְנַי, צָרַי בְּבוּזִי יִתְאַמְּרוּ / בְּשַׁעֲרוּרָה:

דָּלוּ פִּשְׁעִי לְהַעְכִּירִי

רַק חוֹבִי מָצְאוּ וַעֲוֹנִי יַזְכִּירוּ / .רִשְׁתָּם מְזֹרָה:

וַאֲנִי לֹא אֲתַחֲרֶה —

דִּין עִם מִי שֶׁתַּקִּיף וְיָדָיו גָּבָרוּ / כִּי יָדִי קָצְרָה:

דָּבַקְתִּי בָאֵ-ל הַמּוֹרֶה

יַרְאֶה נִפְלָאוֹת וְנִסָיו יִתְבָּרְרוּ / כִּשְׁלֹמֹה בָרָה:

קוֹל יוֹשְׁבֵי חֶלֶד, מְגּוֹרֵי —

לִבָּם יֶהְגּוּ בִּגְרוֹנָם יִרְאָה, יִבְחֲרוּ / דֶּרֶךְ יְשָׁרָה:

יוּחַק עַל לוּחַ לֵב, מָרֵי —

נֶפֶשׁ וָרוּחַ בִּתְרוּעָה יְבֻשָּׂרוּ / יוֹם הַבְּשׂוֹרָה:

מָלֵא רַחֲמִים, שִׂים צֳרִי —

לְצִירֵי עַמִּי, וּבְנֵה עֵדֶן מִדְבָּרוֹ / וּקְבוֹץ פְּזוּרָה:

קַיֵּם אֶת דִּגְלֵי פְּזוּרֵי —

עַמִּי, וְהָרֵם מִקְדָּשׁוֹ מֵעֲפָרוֹ / צוּר עוֹטֶה אוֹרָה:

 

כנפי שחר

חון זמרי — קבל שירי. נשקר… — נכפף צוארי מעול היסורין. נקטה — מאסה. בי הצטיירו — מחקים אותי בהתכופפם כמוני דרך לעג. עברו משורה — עברו כל גבול בלעגם. ידותם… — ידיהם מעלות יד מתנגדי מתוך בורי, כלומר מעוררים עלי חמת שוטני גם כי הדבר נשכח. צרי בבוזי… — מספרים בגנותי באופן נתעב. להעבירי — למרר חיי. מזורה — פרושה. לא אתחרה דין… — לא אתמודד עם חזקים ממני; דבקתי… — אבל עיני תלויות אל ה׳ שהוא יורה ויברר האמת. קול יושבי חלד… — בניגוד לאלה שלא יראו א-להים, ישנם המפחדים מעונש, אלה בוחרים דרך ישרה. מגורי לבם… — פחד לבם ויראתם מעונש תמיד על לשונם. יוחק על לוח לב… — כלומר יש לזכור תמיד, שמרי רוח ונפש הנ״ל יבואו על שכרם לבסוף; או; מרי בארמית, אנשי רוח ונפש, ההולכים בדרך ה׳. שים צרי לצירי עמי — העלה ארוכה ומרפא למכאובי עמי. ובנה… — שים מדברו כעדן. קיים… — הקם, הרם דגלי עמי הפזורים.

קצידה — סי׳ אני דוד קים חזק-פרשת מקץ-אעירה שחר לרבי חיים רפאל שושנה זצוק"ל