ד״ר שלמה אלקיים הפיוט "כל הנשמה תהלל מעשה יה״ לר׳ סליסאן בן דוד חמו-ברית מס' בעריכת מר אשר כנפו-קיץ תשס"ה

ד״ר שלמה אלקיים

הפיוט "כל הנשמה תהלל מעשה יה״ לר׳ סליסאן בן דוד חמו

דברי מבוא

אנו מפרסמים כאן לראשונה את הפיוט ״כל הנשמה תהלל מעשי יה״ על שלושה עשר העיקרים מתוך כתב יד שברשותי(להלן כ״י א4) בתוספת ניקוד, ביאורים וציון מקורות.

מעט מאוד ידוע על מחברו. במשפט וצדקה ביעקב(= מוצב״י) לר׳ יעקב אבן צור(= יעב״ץ ־ מכנאס 1752-1673) נמצא ר׳ סלימאן חתום על פסק דין יחד עם הרב שלום אדרעי מבית דינו של יעב״ץ, מכאן שפייטננו חי בפאס במאה הי״ז-י״ח, שם שימש כמורה צדק. כתב היד הנ״ל משמר חמישה מפיוטיו: אעירה שחר לצלצל / אני רמה דומה כצל״(דף כז ע״א), והוא שיר תוכחה שנועד להיאמר, כפי הנראה, במסגרת פיוטי הבקשות שמשמעים כתפילות הכנה בעלות השחר; ״אלהא רבא די תלת אבהתא״(דף כה, ע״א), המיועד ל"בריך שמיה דמרי עלמא״; ״אזרני אלי חיל ורוח נדיבה״(דף כה ע״ב), פיוט רשות לברכה; ״אזכיר נסי אל מקדם נעשו״ (צה ע״ב), פיוט רשות ל״על עצמותי״ לפורים, והפיוט שמתפרסם כאן לראשונה ״כל הנשמה תהלל מעשי יה״ (כד ע״א), לרשות ל״ויברך דוד״.

פיוט י״ג העיקרם  במחקו

פיוט זה יסודו בשלושה עשר העיקרים שניסח הרמב״ם במבואו לפרק ״חלק״, פרק י׳ של מסכת סנהדרין קביעת העיקרים עוררה מחלוקת ארוכה בישראל, שהרי כל התורה עיקר. אף על פי כן הם נתקבלו בעם ישראל כמכלול עקרונות היסוד של האמונה היהודית, נתקדשו בקדושת המסורת והפכו ל״אני מאמין״ הרשמי, שחיובו או שלילתו קובעים את השתייכותו לכלל ישראל. עיקרים אלה מהווים אם כן את תמצית האמונה היהודית, הם נפוצו ונתקבלו במהירות רבה ע״י כלל ישראל. משוררים ופייטנים מן המאה הי״ג ואילך, ברוב קהילות ישראל, ניסו להציע עיצוב שירי. המפורסם שבהם הוא ״יגדל אלהים חי״ לדניאל בן יהודיה, הדיין מרומא בן המאה הי״ג.

אלכסנדר מארכס העמיד רשימה של 91 שירים וקטעי שירים, שעניינם י״ג העיקרים. עיון ברשמיה זו מעלה שכעשרים ארצות היו שותפות ביצירה פואטית זו ובתוכם פייטנים ממרוקו. אלה האחרונים העשירו סוגה זו בעשרות פיוטים, גיוונו את תכניה ושילבו את יצירותיה במסגרת תפילות היומיום, בשבת ובמועד. להלן דוגמאות אחדות:

מציאותו ואחדותו

אמירת הפיוט ״יגדל אלהים חי״ נהוגה בקהילות מרוקו בשבת ובימים טובים לפני ״ברוך שאמר״. מנהג זה, המתקיים עד היום, מוזכר כבר במחזור פאס, והוא מובא בכל ספרות המנהג של בני מרוקו. ב״נהגו העם״ לר׳ דוד עובדיה״ מועלה נימוק של זיקה בין ״יגדל״ לבין ״ברוך שאמר". בשניהם עיקרי האמונה היהודית. מתוך הנחה זו אפשר להבין את שילובו של הפיוט ״מציאותו ואחדותו באין קץ״ פיוט על י״ג העיקרים במסגרת זמירות של חול שלפני ברוך שאמר:

מציאותו ואחדותו באין גוף           וקדמון נעבד ידע נביאיו.

למשה שם ותורה לא תשונה         גמול ישע מחיה הוא צבאיו.

פיוט זה אין ספק במוצאו. הוא מופיע לראשונה במחזור פאס (כ״י ליידן 94) במסגרת זמירות של חול שלפני ״ברוך שאמר״ ואח״כ בכל קובצי השירה ממוצא צפון אפריקאי. הוא שימש השראה לפייטנים רבים ובתוכם גדול המשוררים במרוקו, ר׳ דוד חסין מן המאה הי״ח:

אודה לאל בקול נעים וזמרה

מציאותו בארבע עולמות

ואחדותו ברקיעים ואדמות

דוד מלך ישראל חי וקיים

 בן אהרון הוא אליה הנביא  

 

בשלש עשרה עקרי דת טהורה

אל״ף בי״ת יו״ד עי״ן שמות

 ואין שני נמנה עמו בחברה.

משרשיו יקבץ שה פזורה

יבוא לפני יום ה׳ הנורא

הפייטן ר׳ דוד מעמיד כל מלה מן ״מציאותו ואחדותו״ בראש מחרוזות שירו. לשון אחר: מציאותו ואחדותו הוא שיר האם, שיר קצר ותמציתי, כל אחת ממילותיו מציינת אחד מן העיקרים, ועליו בנה בן חסין את שירו הארוך. שירו של בן חסין הוא מעין שיר חרוזי הכתוב בחרוז אחד, אך שלושת הטורים האחרונים הם תוספת לי״ג העיקרים, הם בקשה לגאולה ותפילה לביאת המשיח. יתר על כן, המשורר משלב בשירו עניינים מעולמה של הקבלה: ״מציאותו בארבע עולמות אל״ף בי״ת יו״ד עי״ן״: אבי״ע, שמשמעו ארבעת העולמות: אצילות, בריאות, יצירה, עשייה, שסימנם אבי״ע. עולמות אלה מהווים יחד את הדרגות השונות שבהם מתממש כוחו הבורא של ה׳.

אברך את שם האל

המפורסם מבין פיוטי י״ג העיקרים הוא ״אברך את שם האל הגדול והנורא״, הפותח את טקס ההבדלה בכל מוצאי שבת ויום טוב. בשל שימושו המרובה הודפס בקובצי השירה העממיים של קהילות מרוקו ובדפים בודדים וכמובן, הוא מובא, בחלקו לפחות, בספרות המנהגים שלהם.  לחנו העליז והקצבי שימש בסיס לחיבור שירים נוספים, כגון שירו של הרב יוסף משאש, רבה הראשי הספרדי לשעבר של חיפה. אל יחיד רם ונשא     אברך בתפארה כוס ישועות אשא ובשם ה׳ אקרא

  • אפתח פי בשיר ומזמור

רבי י׳ קארו ממליץ שלא לומר פיוטים במסגרת ברכות קריאת שמע ובמקומות אחרים בתפילה שיש בהם משום הפסק, ובהתאם לכך נוהגות קהילות הספרדים בכל מקום עד היום. אך קהילות מרוקו מעולם לא נהגו עפ״י פסק זה. הם הותירו את הפיוטים בתחנותיהם הליטורגיות בלא חשש להפסק, וכך נהגו גם בפיוטי העיקרים בשעה שבאו לשבצם בפרקי התפילה השונים.

ר׳ משה בן יעקב אדהאן (מכנאס המאה הי״ז-י״ח) תלמיד חכם גדול ומנהיג רוחני לבני קהילתו, זכה להערכה גדולה גם כמשורר, בין שאר פיוטיו חיבר שיר רשות אל ״נשמת כל חי״

אפתח פי בשיר ומזמור

לכבוד דודי צרור המור

נעלה על כל עליון

נשגב בשפריר חביון

קדמון האציל בדמיון

כל אשר חפץ עשה

 

ורשות מאל אשאלה

גבה מאד ונעלה

מצוי והמציא כל נמצא

אחד מקור כל מוצא

ברא ויצא ועשה

בתכלית יופי וגדולה

 

יה אל מסתתר מצד מהותו

הפייטן ר׳ אהרן בן סמחון, שחי במכנאס במאה הי״ט, רואה בשירי העיקרים תכנים שמביאים ליראת שמים.

בקבוצת הפיוטים המיועדים ליום הכיפורים מקדיש שלושה מהם לי״ג העיקרים:

״ימי חיי מדת ימי ושני״(זקן אהרן, עמ׳ 26) ; ״רחש אערוך ניבי בשלוש עשרה עיקרים ( שם 26) ; ״יה אל מסתתר מצד פעולתו" (שם, עמ׳ 21). פיוט זה נושא את הכותרת הבאה: ״פזמון  נאה לאומרו ביוה"כ לעורר לב האדם ולשוב , והוא מיוסד על י״ג עיקרי הדת, נועם (לחן) אל מסתתר, ס' אני אהרן בן שלמה חזק.

 יה אל מסתתר מצד מהותו

שעה אל עבדך ואל מנחתו

מזמרת ארצו תחת פרים

על שלוש עשרה הם עיקרים

 

ונגלה מצד פעולתו

וברחמיך אל נא תבזה שיח רנתו

קח נא מפיו שיר יסודתו

יסוד תורת משה ונבואתו

סיכום

שלשה עשר העיקרים שניסח רבנו הרמב״ם זכו לעיצוב פיוטי בכל מקהלות ישראל. הגדילו פייטני מרוקו עשות והפכום לשירים המלווים את איש ישראל בשוכבו ובקומו בתפילותיו בבית הכנסת ובהסיבו על שולחנו. ואין זאת אלא משום ההערכה המופלגת ל/האיש משה, רבן של ישראל, הפוסק שאין אחריו והסמכות המוסרית העליונה שאין עליה עוררין.

כה״י הועתק בפאס או במכנאס במאה הי״ט. הוא כולל כ-400 פיוטים על נושאים המאפיינים את שירת יהודי צפון אפריקה בשלוש מאות השנים האחרונות: שירים המעטרים את לוח השנה העברי, שירת בית הכנסת, שירים למעלת התורה ולומדיה, שירי תוכחה ומוסר וכיוצא בהם, וכן שירים אירועיים בודדים. הפיוטים הם פרי יצירתם של כשמונים פייטנים, רובם מבני המקום, בחלקם הם אינם מזוהים.

ד״ר שלמה אלקיים

הפיוט "כל הנשמה תהלל מעשה יה״ לר׳ סליסאן בן דוד חמו-ברית מס' בעריכת מר אשר כנפו-קיץ תשס"ה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 219 מנויים נוספים
ינואר 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר