פיוט לשבת זכור על אחשורוש וושתי ועל מרדכי ואסתר-אעירה שחר-רבי חיים רפאל שושנה-פיוט 487 כרך ג'

— פיוט — סי׳ אנ (י)

בשקל ״אנא יא הוד אל־בארח״

אֵ־לִי צוּר יְשׁוּעָתִי / מַצָּבִי הוּרַם

הַמֶּלֶךְ זָכַר וַשְׁתִּי / שֶׁחָטְאָה גָּרָם:

קָרָא, אַיֵּה רָעִיתִי / שֶׁקִּצְפֵּי זָרָם

בְּאַפִּי בַּחֲמָתִי / הוֹד יָפְיָהּ הֻחְרַם:

כֹּל־נַעֲרוֹתָיו

אוֹהֲבָיו מֵתָיו

וְיוֹשְׁבֵי חַצְרוֹתָיו / קָרְאוּ בִּמְגוּרָם

בַּקְּשׁוּ נְעָרוֹת יָפוֹת / כְּנַעֲרוֹת אֲרָם:

נִמְצָא אִישׁ מִנְּסִיכִים / מָרְדְּכַי שְׁמוֹ

בְּבֵית אֵ־ל לוֹ מַהְלְכִים / נַגִּיד בְּעַמּוֹ :

בְּעֵת בָּאוּ מַלְאָכִים / פָּנָיו קִדְּמוּ

בַּת דּוֹדוֹ בְּקוֹל בּוֹכִים / לֻקְּחָה מֵעִמּוֹ:

אֶסְתֵּר הַיָּפָה

קוֹמַת צַפְצָפָה

מֵחֵיקוֹ נֶהֱדָפָה / מִבֵּית מְגוּרָם

לַצָּרָה הַנִּשְׁקָפָה / בִּגְזֵרַת אֵ־ל רָם:

כנפי שחר

— על אחשורוש וושתי ועל מרדכי ואסתר.

מצבי הורם — מעמדי התרומם. זכר ושתי — לאחר שהרג אותה. זרם — קפץ וזרם כנחל, שלא עצרתי בעדו. החרם — נדון להשמדה. מתיו — אנשיו. ויושבי חצרותיו — יושבי חצר המלכות. במגורם — במלונם וגם בפחדם. מנסיכים — מהשרים החשובים. נגיד בעמו — מנהיג הדור. מלאכים — שליחי המלך. בת דודו — אסתר. קומת צפצפה — גבוהה ותמירה כאילן צפצפה. נהדפה — נלקחה, נדחפה. מגורם — ביתם ודירתם. לצרה הנשקפה — לצרה הצפויה. בגזירת א־ל רם — בגזירת ה׳.

(493) — פיוט — אני דוד קים

ע״מ ז־ה / ג־ו־ה; ז־ז־ה הגאים

בשקל ״א־לאים לו רית מא־ג׳רא״

אָנָּא בַת שֶׂה פְּזוּרָה / בַּת עַמִּי נֶאְדָּר

מִגְדָּלִי / אוֹת קוֹל־אוֹיָה מָה רַב / שַׁבָּת קוֹל הֵידָד

מִגְדָּלִי / אוֹת קוֹל־אוֹיָה מָה רַב / שַׁבָּת קוֹל הֵידָד:

נִשְׁבַּר לִבָּהּ בְּזָכְרָהּ / כִּי עַתָּה נֶעְדַּר

יָ־הּ אֵ־לִי / לֹא נִקְרֵאתִי זֶה רַב / כְּיוֹשֵׁב בָּדָד

יָ־הּ אֵ־לִי / לֹא נִקְרֵאתִי זֶה רַב / כְּיוֹשֵׁב בָּדָד

יָסוֹר בַּפֶּה יִסְּרָהּ / אִם דַּרְכֵּךְ נִגְדָּר

בַּת חֵילִי / מִי יוֹדֵעַ יֶעְרַב / מַלְכוּתֵךְ תִּדַּד

בַּת חֵילִי / מִי יוֹדֵעַ יֶעְרַב / מַלְכוּתֵךְ תִּדַּד

מָה־בִּידֵי קַדְרוּת דַּעְתִּי / בֵּין עַמֵּי קֵדָר שַׂחְתִּי / רָשָׁע יֶאֱרוֹב

מָה חָשְׁכוּ קִירוֹת בֵּיתִי / עָרִיץ רַע לְעֻמָּתִי / אָהֳלִי חָרוֹב

מֶה עָצְמָה עָקַת מוֹתִי / בַּיָּד נִין אֲגַג בֹּשְׁתִּי / יָמִים בְּקָרוֹב:

דָּמִית נַפְשְׁךָ נְצוּרָה / בְּעֹז וְהָדָר

מַלְכִּי לִי / חַסְדּוֹ עָצוּם וָרָב / נָקוּם נִתְעוֹדָד

מַלְכִּי לִי / חַסְדּוֹ עָצוּם וָרָב / נָקוּם נִתְעוֹדָד:

כנפי שחר

493 — דו־שיח בין מרדכי ואסתר להתיצב לפני המלך.

בת שה פזורה — אסתר המלכה בת עם ישראל שנקרא שה פזורה. בת עמי — אסתר המלכה. מגדלי — מעמדי וחוזקי. אות — סימן. הוכחה. קול אויה מה רב — כמה גדול קול הצוחה. שבת קול הידד —• שבת קול השמחה. כי עתה נעדר — נעדר ממנה לבא אל בית המלך. לא נקראתי זה רב — לא נקראתי לבא אל המלך כבר זמן רב. יסור בפה יסרה — מרדכי הוכיח אותה ויסר אותה במלים קשות. נגדר — נסגר ולא תרצה לגשת אל המלך. בת חילי — אסתר המלכה. מי יודע יערב — מי יכול להיות אחראי וערב לדברים. שלא תהיה מלכותך תידד — תתנתק ותלך ממך המלוכה. מה בידי — מה בידי לעשות. קדרות דעתי — עם דיעה קודרת ומעורפלת. עריץ רע — זה המן. עקת מותי — צרת מותי. ביד נין אגג — נינו של עמלק זה המן. נצורה — שמורה ומוגנה. מלכי לי וכו' — ה׳ בודאי יעזור לי ואנחנו עם ישראל נקום ונתעודד.

וְאַתְּ וּבֵית הַבִּירָה / סוֹחֶרֶת וָדָר

תֻּגְאֲלִי / וּבֵית אָבִיךְ יָחְרָב / יֻתַּץ יְשֻׁדָּד

תֻּגְאֲלִי / וּבֵית אָבִיךְ יָחְרָב / יֻתַּץ יְשֻׁדָּד:

דָּגְלָה בְּצִלָּהּ גָּמְרָה / וַתַּעַט אַדָּר

אַחֲלֶּה / צוּמוּ עָלַי גַּם רַב / וְגַם יוֹנֵק דַּד

אַחֲלֶּה / צוּמוּ עָלַי גַּם רַב / וְגַם יוֹנֵק דַּד:

קִים אַתְּ כֹּל־דְּבָרָהּ / וְאִישׁ לֹא נֶעְדַּר

עֲוִילַי / צָחִים צָמִים קְרָב / וְאִישׁ מִתְגּוֹדָד

עֲוִילַי / צָחִים צָמִים קְרָב / וְאִישׁ מִתְגּוֹדָד:

יוֹם שְׁלִישִׁי בְּדַלְתֵי / בֵּית מֶלֶךְ עָמְדָה בִּלְתִּי / נִקְרְאָה בְּשֵׁם

נָשָׂא עֵינָיו בָּהּ, וַתִּ — / —שָּׂא חֶסֶד וָחֵן, וַתֶּ — / — רַח רֵיחַ בֹּשֶׂם

שַׁרְבִיט לָהּ הוֹשִׁיט וַתִּ — / — קְרַב אֵלָיו בְּאוֹן וַתִּי — / — גַּע בְּיַד נוֹגְשִׂים:

מָה־לָךְ אֶסְתֵּר גְּבִירָה? / נַפְשֵׁךְ לִי תִיקָר

שַׁאֲלִי / עַד חֲצִי מְלוּכָה / כְּמַר מִדֶּלִי

שַׁאֲלִי / עַד חֲצִי מְלוּכָה / כְּמַר מִדֶּלִי:

עָנְתָה לוֹ אִם לָךְ יָשְׁרָה / נַפְשִׁי וַתִּיקָר

מִשְׁאָלִי / בַּקָּשָׁתִי מִמָּךְ / הוֹדְךָ יוֹפַע לִי

מִשְׁאָלִי / בַּקָּשָׁתִי מִמַּךְ / הוֹדְךָ יוֹפַע לִי:

כנפי שחר

ואת ובית הבירה — את ובית המלכות. תגעלי — ירחיקו ויגעילו אותך. יתץ ישדוד — יהרס וישדדו אותו. ותעט אדר — לבשה והתעטפה באדרת מכובדת. גם רב וגם יונק דד — כלו׳ כולם יצומו גדולים וקטנים. עוילי — הקטנים. צחים צמים יבשים וצמים. ואיש מתגודד — והמבוגרים מכים בעצמם או נאספים. בלתי נקראה בשם — מבלי שהמלך הזמין אותה. ותרח — לשו׳ הרחה וריח, כלו׳ נדף ממנה ריח בושם. באון — בעוז. ביד נוגשים — דוחקים ולוחצים. כמר מדלי — כטיפה מהדלי. הודך יופע לי — כבוד המלך יופיע אצלי.

מֶלֶךְ וְהַמָּן נִקְרָא / לְמִשְׁתֶּה יָקָר

שִׁמְעִי לִי / אֶסְתֵּר, מָה אַתְּ חוֹכָה? / סוֹדְךָ גַּלִּי לִי

שִׁמְעִי לִי / אֶסְתֵּר, מָה אַתְּ חוֹכָה? / סוֹדְךָ גַּלִּי לִי:

מָה־לָךְ אֶסְתֵּר רַעְיָתִי / הַמוֹלְכָה תַּחַת וַשְׁתִּי? / קוֹלֵךְ עֲנִינִי

עָנְתָה, זוֹ שְׁאֵלָתִי / גַּם מָחָר לְבִירָתִי / יָבוֹא אֲדוֹנִי

גַּם הַמָּן מָחָר יֶאתֶה / עִם רוּם הוֹדְךָ לְמִשְׁתֶּה / תִּרְצֶה קָרְבָּנִי:

יָצָא הַמָּן בְּשִׂמְחָה / מִמִּשְׁתֵּה יַיִן

גַּלְגַּלֵּי / מַעְלָה הָפְכוּ גַּלְגָּל / מַזָּלוֹ הוּרַע

גַּלְגַּלֵּי / מַעְלָה הָפְכוּ גַּלְגָּל / מַזָּלוֹ הוּרַע:

כִּרְאוֹתוֹ אוֹיְבוֹ, מָחָא / כַּפָּיו הִתְאוֹנֵן —

אֱוִילִי, / מָרְדֳּכָי כְּנֵד גַּל / עוֹמֵד לֹא יִכְרָע

אֱוִילִי, / מָרְדֳּכָי כְּנֵד גַּל / עוֹמֵד לֹא יִכְרָע:

יָהִיר הִתְיַהֵר, נָחָה / דַּעְתּוֹ בְּהָכִין

עֵץ עֲלֵי / כֹּל־הָעֵצִים הִדְגַּל / מִבֵּיתוֹ גָּרָע

עֵץ עֲלֵי / כֹּל־הָעֵצִים הִדְגַּל / מִבֵּיתוֹ גָּרָע:

בַּלַּיְלָה הַהוּא נָדְדָה / שְׁנַת הַמֶּלֶךְ אָבְדָה / מֻפְתַּחַ שְׁמוּרוֹת

מְתָיו לָבְשׁוּ חֲרָדָה / נְעוֹרִים בְּלִי חֶמְדָּה / לְכֹל־אַשְׁמוּרוֹת

בְּחֶמְלַת צוּר תְּעוּדָה / עַל עַם קָהָל וְעֵדָה / טוֹבוֹת נִזְכָּרוֹת:

גֶּזֶר עַל סוֹפְרוֹ לִקְרוֹא / סֵפֶר זִכְרוֹנוֹת

מַזָּלִי / הוּרַם בְּקָרָאוֹ אֶת / טוֹבַת מָרְדְּכָי

מַזָּלִי / הוּרַם בְּקָרָאוֹ אֶת / טוֹבַת מָרְדְּכָי:

שָׁאַל מֶלֶךְ בְּחַקְּרוֹ / אַנְשֵׁי תְּבוּנוֹת

אָמְרוּ לִי / הֲגָמַלְנוּ טוֹבָה / לְאִישׁ מָרְדְּכָי?

אָמְרוּ לִי / הֲגָמַלְנוּ טוֹבָה / לְאִישׁ מָרְדְּכָי?

בְּמַעֲנָם חֻבְּרוּ / בְּהִתְאוֹנְנוּת

מַלְכִּי לִי / לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר / עִם אִישׁ מָרְדְּכָי

מַלְכִּי לִי / לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר / עִם אִישׁ מָרְדְּכָי

כנפי שחר

חוכה — מדברת ומבקשת. יאתה — יבא. כנד גל — כגל עומד ודומם כדברי הפס׳ (ג׳; ב׳) ״ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה״ וכן כתוב(ה׳: ט׳) ״וכראות המן את מרדכי וגו׳ לא קם ולא זע ממנו״. מביתו גרע — גדע אותו מביתו. מפתח שמורות — שמורת עינו (השערות השומרות על העין) נשארו פתוחות, לא היה יכול להרדם. מתיו — אנשיו. לכל אשמורות — לכל חלקי הלילה. בהתאוננות — בצער. לא נעשה דבר — לא גמלנו טובה.