דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?- עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"- רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

קבוצת מטפלים במחנה 62 ביקשה להקדים עלייה של ביה כהן ותינוקה מיכאל, מעפילה ב'שיבת ציון', במסגרת מכסת התינוקות והילדים השנייה, מאחר והייתה חולה ובעלה רחמים לא נמצא בקפריסין. לדעת המטפלים הייתה זו שגיאה לא להעלותה ארצה במכסה הראשונה בשלהי .1947  רחמים כהן, בעלה של ביה, שנשאר במחנה באלג'יר, כתב שני מכתבים ל'מעלת ראש הממשלה היהודית העצמאית',התלונן על הניתוק ממשפחתו במהלך ההעברה לספינה 'שיבת ציון', וציין שמשפחתו שהתה מספר חודשים בתנאים לא תנאים במחנה מעבר 'רוויגו'  באלג'יר. במכתביו רמז על מידת 'איפה ואיפה'

שהונהגה על ידי מנהל המחנה כלפי מעפילים שהמתינו לספינה. לדעתו, היו מעפילים ששילמו בהסתר כסף למארגנים המקומיים כדי לקבל מקום בספינה: "נשרפתי כשראיתי אנשים שבאו לאלג'יר ואחרי 15 יום הלכו ואנחנו 3 חודשים לא הלכנו. שמעתי שיש כאן עניין של כסף". למכתבו השני הוא צירף תמונות וחתם "עבדכם שהניח הכל למען מולדתו".  החבר י. קשטן הציג מקרה זה בפני משה שפירא, מהמדור הדתי של מחלקת העלייה, וזה השיב לו ש" לולא המצב הכללי, הייתי דורש חקירה כלפי אותם האנשים האחראים לארגון 'עלייה' בצורה זאת". [המצב אליו התייחס שפירא קשור למלחמת השחרור שהתנהלה באותה עת, ב.ד[. כיוון ששפירא לא ציין מי היו האחראים, אפשר לשער שהוא התכוון לשליחים שפעלו בצפון אפריקה ואולי לפעיל מקומי שניהל את מחנה המעבר ברוויגו באלג'יר. גם לגבי בקשה זו לא נמצא אישור מוועדת העלייה.

מקרים דומים הובאו לידיעת הסוכנות היהודית. חיים צדוק, מהמדור לטיפול בעולה, פנה לחיים ברלס, מנהל המחלקה לעלייה, אודות עזיזה בת שמעון בת – 25 שנשארה במחנה המעבר באלג'יר, כי אושפזה בבית החולים בזמן שבעלה אמסלם יחיא העפיל ב'שיבת ציון' עם שלושת ילדיו ועם רוחמה אמהּ. במאגר מופיע עזיזה כמי שהעפילה ב'יחיעם' ושהתה בקפריסין. מצב זה יתכן בהנחה שעזיזה עלתה למרסיי ומשם בספינה לפלשתינה א"י. עלייתה ארצה של עזיזה אמסלם מהספינה 'יחיעם' הוקדמה – בגלל מחלתה. מקרה דומה של ג'רמן סטרוסי ]סרוסי, ב.ד[ מתוניס, רשומה במאגר עם בנה עודד, העפילה ב'שיבת ציון' ללא בעלה סרוסי בן טלו שנשאר במחנה באלג'יר. ברלס ביקש לאחד את המשפחה אך לא נמצאה עדות שמשפחה זו אכן התאחדה.

במקרה אחר פנו ממחנה המעצר בעתלית למזכירות המשותפת בקפריסין – 23.10.47 -, וביקשו לאתר את בעליהן של הנשים ממשפחות בן סימון וטיס שהתנתקו כשהעפילו ב'שיבת ציון' והועברו למחנה בעתלית: "מצבן ייאוש ונודה לכם אם תתחשבו ותחישו את העברת הבעלים ארצה".  יוסף בן סימול – [סימון[ שהה במחנה 55 ועלה לארץ ישראל ארבעה חודשים לאחר קבלת ההודעה – 1.2.48 – לגבי אליהו טיס, ששהה במחנה 55  בארכיון לא נמצא רישום על עלייתו מקפריסין ארצה, אף שעלה ארצה עם סגירת מחנות קפריסין.

במקרה מסוים התקבלה תשובה לקונית מטעם ועדת העלייה לבקשת הקדמת עלייה של אזוט, מכלוב ]חזות מכלוף, ב.ד [. הוועדה סירבה להיעתר לבקשתו לעלות ארצה כדי לסייע בהעלאת בני משפחתו ממרוקו בתירוץ ש"משפחתו נמצאת על מקומה" ] במרוקו, ב.ד[.הנימוק ש'משפחתו נמצאת במקומה במרוקו' פרושו שלא נשקפה לה סכנה ולא יאונה לה כול רע במרוקו. הערה זו של ועדת העלייה לא התחשבה במצב הקהילות בצפון אפריקה. חודש לאחר תשובת ועדת העלייה נשלח מברק מ'אטלס' ]צפון אפריקה[  לתשומת לבו של 'רודי' ] שמריה צמרת, ב.ד[  מהמוסד לעלייה ב' בפריז, שצפויות בעיות ליהודים ב'אטלס'. מחד גיסא ההתכתבות הייתה במהלך מלחמת השחרור שהשפיעה גם על יחסי היהודים במגרב עם שכניהם המוסלמים והתנגדו להקמת המדינה. ומאידך גיסא עדיפות ניתנה במהלך הקרבות לעליית צעירים בגיל גיוס כפי שהיה בהפסקת העלאת עולי 'אקסודוס'.

היו מחוות של מעפילים צפון אפריקאים שהעפילו מנמלי אירופה והחליפו מועדי עלייה לארץ ישראל עם חבריהם למחנות. למשל, שלום קדוש מעפיל צפון אפריקאי מ'לנגב' שהחליף את מועד עלייתו ארצה עם אלבוים זאב מעפיל מ'חיים ארלוזורוב'. ההתחשבות בצרכיו של המעפיל מ'חיים ארלוזורוב' מעידה שהיו קשרים בין מעפילים אירופאים לצפון אפריקאים. סיטבון שלום ואחיו החורג מאיר שהעפילו ב'בן הכט' החליפו ביניהם את מועדי העלייה ארצה. טובול אברהם בן 17 מהספינה 'לקוממיות' החליף את מועד עלייתו ארצה עם מעפיל מ'המעפיל האלמוני' למרות שהיה זכאי לעלות עם עליית הנוער.

הפניית מוגרבים לבתי עולים, קיבוצים ולקרובי משפחה בפלשתינה א"י ומדינת ישראל. במאגר – אוחדו הקטיגוריות בתי עולים, קיבוצים, התיישבות להגדרה אחת הפנייה מוסדית. כל הפנייה אחרת – סווגה כאישית. לפי המאגר רק ל- 30 מהם היו בני משפחה בארץ והם הופנו אליהם לפי לבחירתם. לעומתם, ליוצאי אירופה היו קרובים בארץ שאותרו בעזרת המדור לחיפוש קרובים שהפעילו הג'וינט והסוכנות היהודית. מעפיל שבחר לשהות עם קרוביו חתם על הצהרה המסירה כול התחייבות של הסוכנות היהודית כלפיו.

הפנייה לבתי עולים181 מעפילים צפון אפריקאים הופנו לבתי עולים של הסוכנות היהודית ביניהם  80 בודדים ובודדות ו – 25 מוגרבים החליטו להסתדר בכוחות עצמם. במילים אחרות, לגבי 92% ממעפילי צפון אפריקה הנותרים לא ברור לאן הופנו. יתכן והרישום לא היה מפורט דיו. ניתן להניח, שעד הקמת המדינה רובם הופנו ונקלטו בבתי עולים ברחבי הארץ. לאחר קום המדינה מעפילי צפון אפריקה בעלי משפחות וילדים הופנו למחנות עולים כמו שאר עולים אחרים שעלו ארצה באותה עת.

דניאל ביטון בר אלי -מי אתה המעפיל הצפון אפריקאי?– עבודת גמר מחקרית לקבלת התואר "מוסמך האוניברסיטה"– רעיון 'החלוץ האחיד ו'תוכנית המיליון

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 160 מנויים נוספים

מרץ 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר