40 שנות ישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה-מרדכי אלקיים-כסלו תשנ"ה-1994

ניסיון לריתוק הבדואים במחוז ובעיר משלהם

בשנת 1888 הבינו שלטונות הצבא כי אין פתרון לבעיית הבדואים מבלי לדאוג לפרנסתם. על כן הטילו על המושלים לנסות להקים לבדואים מחוז ועיר כדי להגביר את תלותם בה; עיר שיהיו בה מוסדות רפואה וחינוך, משטרה, בתי-משפט, שירותים ושוק מרכזי לתוצרת שלהם, שתעניק טובות הנאה לבדואים והציבור יהיה תלוי בה.

המושלים החדשים שבאו לארץ השתייכו לארגון התורכים הצעירים והיו נאורים יותר ומוכשרים יותר במינהל. היו ביניהם בעלי ניסיון וכוח שכנוע. הם ניגשו למשימה בזהירות אחרי מחקר יסודי (התיעצויות גם עם היהודים) על כוחות השבטים וסמכויותיהם בשטח, עוררו את אמון ראשי השבטים להאמין בהם, ועל- ידי כך השיגו את רצונם וקיבלו מראש את הסכמתם של ראשי השבטים, אחרת לא היו אלה נענים למשימה.

בראש וראשונה למדו המושלים החדשים, בדרכי נועם, את המנטליות של הבדואים, ואת מוקדי הכוח במדבר: מי חזק ממי; שלטונו וסמכותו של מי מקובלים, ומי מתיימר בלבד. התורכים הצעירים שלמדו את בעיות הבדואים, שוכנעו, כי הרעיון לרכז את הבדואים במחוז ובעיר משלהם הוא הפתרון היחיד. הם שיכנעו את ראשי השבטים הגדולים בתועלת (גם לכיסם) שתצמח לשלושת השבטים החזקים, אשר יישבו סביב שטח בארות המים, ממנו שאבו את כוחם ואת עוצמתם. היו אלה שבטי אל-תיאהה, אל-עזאזמה ואל-טראבין.

אחרי אלפי שנות תרדמה, מאז כרת אברהם אבינו את בריתו עם אבימלך מלך גרר, ומאז ששניהם נשבעו ליד הבאר, שקראו לה"באר-שבע", ועד ראשית המאה העשרים, לא חלו כל שינויים ושום התפתחות במדבר באר-שבע.

הקמת עיר ומחוז בדואי במדבר באר-שבע

רק ב-1900, כאשר הכיכר היתה במלוא פריחתה, הוקצה השטח להקמת המחוז והעיר באר-שבע. המקום נבחר בזכות המרחבים הגדולים, בצומת ההיסטורי בו הציע אברהם ללוט לבחור לעצמו את השטח שירצה, ואמר לו: "אם תימינה ואשמאילה ואם תשמאילה ואימינה".

ב-1898 תיכננו התורכים להקים את העיר באר-שבע בצומת גיאוגרפי חשוב, שמיקומו במרכזו של שטח מישורי רחב-ידיים, מוקף רכסי-מגן מכל עבריו. ב-1900, אחרי הכרת המושל התורכי ואישור התוכנית שהוכנה לעיר, החלו מיד לבנות אותה, ובחרו במועצת העיריה והקימו מינהל לניהול העיר והמחוז, שיועדו לבדואים, אנשי המדבר. כך עשו כדי שהבדואים יתחילו בחיים קונסטרוקטיביים, גם כדי לשחרר

אותם ממאות שנות נדודים בתנאים של רעב וצמא, ללא תכלית, לבנות ולהיבנות, ככל אורת בארץ.

כשהתורכים הכירו את עוצמת שלושת השבטים שחלשו על שטח מקורות המים וגם על שטח השוק המחוזי, למדו גם להכיר את עברם ואת ראשיהם: שבט אלתיאהה טען, כי הוותק שלו במדבר הוא מימי יתרו, חותן משה (פירוש השם "תיאהה" הוא"תועים"); ולפי סיפורם, מאז הם תועים במדבר. בראשם עמד חאג' עלי אלטוונה. בראש שבט אלעזזמה עמד שייח' חסן אלמלטעה. בראש שבט הטראבין עמד שייח' סלמן.

המושל התורכי העניק לשבטים את הזכות לבחור במי שיעמוד בראש העיר החדשה "באר-שבע", ומי יהיו סגניו, מתוך הנחה שהם יבחרו במועמד החזק ביותר על דעת כל השבטים. ואכן, הם בחרו באמיר חאג' עלי אל-עטוונה, ראש שבט אל- תיאהה, לראש העיר והמחוז ואת שני השייח׳ים האחרים לסגניו בשכר.

מיקומה של העיר נקבע בהסכמתם במרכז אדמותיהם. המושל התורכי קנה מהם ומהשבטים השכנים, שבט המחמדין, שבט אלג׳באראת ושבט אלחנג׳רה, עוד כ- 2,500 דונם במחיר סביר והעניק אותם במתנה לעיריה.

שייח' עלי אל-עטוונה נבחר לראש המחוז ולראש העיריה הראשון של באר-שבע

אחרי בחירת חאג' עלי לראש עיריית באר-שבע והמחוז, בחר נסים אלקיים בחלקה בקירבת בארות המים השייכות לשבט אל-עטוונה, וגר שם בגפו. בשנת 1906 קנה נסים אלקיים בצפת שלושה אוהלי-שיער מהבדואים בצפון ונטה אותם בקירבת אוהליו של שייח' חסן אל-עטוונה, ושיכן בהם את משפחתו.

בין הראשונים שהגיעו לבאר-שבע היו גם יעקב גורדון ושניידרוביץ, אשר הקימו ב-1902 טחנת קמח במקום. למרבה הצער, בשנת 1908 נפטר יעקב גורדון, ומשפחתו חזרה לתל-אביב. שנה לאחר-מכן הגיעו אליעזר וצילה מרגולין עם בתם הקטנה לעבוד בטחנת הקמח של גורדון, וגרו במגורים ארעיים בשכירות. כמוהם גרו בבאר-שבע סוחרים רבים. יהודים מעזה התגוררו במחנות הבדואים במדבר באר-שבע ובמדבר סיני. חצי שנה בחורף גרו בעזה. חצי שנה בקיץ גרו בבאר-שבע.

 

זכות טובת ההנאה לראשי השבטים החזקים

כבר בשלב הראשון של הקמת העיר נהנו השבטים הגדולים מהכספים הרבים שזרמו לכיסיהם תמורת האדמות שקנתה מהם הממשלה, במחיר מופקע, כדי לעודד אותם, והמושל הבטיח כי היד עוד נטויה לקנות מהם שטחים נוספים.

כל נציגי השבטים נתמנו חברים במועצה. כפקידי המועצה לתפקידים מינהליים וראשי מחלקות גויסו בדואים מבין המשכילים שבתוך בני כל שבט. פריד, בן אחיו של ראש העיר האג' עלי אל-עטוונה, שרכש את השכלתו באנגליה ובירושלים, נתמנה גזבר המועצה ומנהל מחלקת המסים.

כל הפקידים והמנהלים באו מתוך שבטי הבדואים בלבד, זאת כדי להעניק טובת הנאה לכל שבט. המושלים התורכים ליוו את הקמת העיר ותיכננו אותה בעזרת מהנדסים ואדריכלים, תורכים וגרמנים, מומחים לתכנון ערים; כדי לעודד את המוני

הבדואים להתישב בעיר, הוחלט להעניק להם זכות עדיפות בקבלת מגרשים, והוכח שבל בדואי שיבוא לבנות ביתו בעיר יקבל מגרש, או יותר, חינם אין בסף. גם תוענק לו זכות ראשונה על כל משרה.

קבעו, שלזרים יהיה מחיר המגרש עשר לירות זהב. אף-על-פי-כן, המוני הבדואים לא שׂשׂו לקבל מגרשים כדי לבנות עליהם בתים במקום אוהליהם. המושל, שלא הבין את הסיבה, החליט, לכן, להכריח את הבדואים לבנות, ולחץ על השייח'ים שנהנו ממכירת אדמתם לבנות הרבה בתים, חנויות ומחסנים להשכרה. רוב השייח'ים לקחו מגרשים ובנו בתים, חנויות ומחסנים להשכרה. כאשר נוכחו הבדואים האחרים שיש הכנסה טובה משכר הדירות, החלו לבנות, ומספר הקופצים מבין הבדואים והעירוניים הלך וגדל, וכלל את סוחרי עזה וחברון.

יעקב גורדון חבש מגרש בבאר-שבע

בשנת 1900 הגיע יעקב גורדון לבית חכם נסים בעזה. בידו היה מכתב מיחזקאל דנין, בו מבקש דנין מחכם נסים להדריך את גורדון ולסייע בידו לקנות מגרש כדי להקים עליו טחנת קמח בבאר-שבע. עיריית באר-שבע מכרה מגרשים לכל דיכפין. היה זה ביקורו הראשון של יעקב גורדון בעזה והוא לא ידע לאן ללכת ולמי לפנות בבאר-שבע.

למחרת בבוקר נסעו השניים לבאר-שבע, שעדיין לא היו בה בנינים. רק בנין העיריה היה אז בראשיתו. העיריה שכנה בינתיים באוהל בו ישב פריד אל-עטוונה, בן אחיו של ראש העיר. הוא היה מהבדואים היחידים שידעו קרוא וכתוב. יעקב גורדון שילם לפקיד עשר לירות זהב תמורת מגרש במפת חלוקת המגרשים, שהיתה מסומנת במספרים, וליד אחד מהם נרשם שמו של גורדון. פריד אל-עטוונה נתן לו קבלה וטופס חוזה מוכן, שבו צויין כי מגרש מספר זה וזה נמכר ליעקב גורדון. על החוזה חתמו פריד אל-עטוונה, יעקב גורדון וחכם נסים, כעד.

באותו לילה לן יעקב גורדון בבאר-שבע באוהלו של חכם נסים. למחרת, עם עלות השחר, הצטרפו שניהם לשיירת הגמלים שיצאה לעזה. יעקב גורדון נשאר ללון בעזה והשכם בבוקר הודה לחכם נסים ועלה על דיליז׳נס שיובילו ליפו, על-מנת לרדת בראשון-לציון.

40 שנות ישוב יהודי בעזה, באר שבע והקמת חוות רוחמה-מרדכי אלקיים-כסלו תשנ"ה-1994 – עמ"118

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 140 מנויים נוספים

מרץ 2020
א ב ג ד ה ו ש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031  
רשימת הנושאים באתר