נהגו העם-קהלת צפרו כרך ג'-רבי דוד עובדיה זצ"ל- חודש אלול וימים נוראים

חודש אלול וימים נוראים

נוהגים לעשות התרת נדרים לצבור בעשרים לחדש אב מ׳ יום לפני ר״ה, וגם בר״ח אלול ארבעים יום לפני יוה״ך ע״פ מ״ש בזוהר דמי שנתחייב נזיפה או נדוי בב״ד של מעלה נשאר בנדויו ארבעים יום עיין בספר כף החיים סי׳ תקפ״א סקי״ב, יושבים עשרה ת״ה והם המתירים (והטעם לר״ח אלול לא יחל דברו ככל ס״ת אלול) דמי שנדר או נתנדה בהלום צריך עשרה כפ״ה שם סק״ך, וגם בערב ר״ה ובערב יוה״ך כמעט כל בני העיר היו נאספים כתות כתות לעשות התרת נדרים ובפתח בית הכנסת עומד אחד ומקבץ צדקה עבור הת״ח המתירים.

מר״ח אלול ואילך קמים לסליחות כמנהג בני ספרד, וכל משך ימי החדש כל הצבור בחרדת הדין היו מזהירים ומזכירים אחד לשני על הדש אלול, ונמנעים מלהשביע אהד לשני והיו קובעים לימוד בתנ״ך — משניות ותיקוני הזוהר.

נהגו לעשות תיקון כרת במשך ימי חדש אלול וגם בליל חששי שבשבוע ששי של ימי העומר ועיין בספר תורה לשמה סי׳ תמ״ט שהביא יסודות על פי הסוד למנהג זה:

רוב הצבור היו מתענים ערב ר״ה, עיין הטעם בספר כפ״ה סי׳ תקפ״א סקנ״ו, מלבד אם היה ברית מילה, או סעודת מצווה.

בסעודת ליל ר״ה היו נוהגים לטבול פרוסת לחם של המוציא בסוכר לסימן טוב, וכן היה מנהג בעיר פאס יע״א כמו שהזכירו רבי אברהם אלנקר במחזורו וז״ל ובארץ מולדתי עיר המהוללה פיס יע״א נוהגים לטבול פרוסת המוציא בסוקר לס״ט וכפי מנהגם, אין קפידא בזה שגם הוא נק׳ מלח ברית כרותה וכמאז״ל גבי על כל קרבנך תקריב מלח (מלכי רבנן בערכו) וכנראה שהוא ז״ל סומך על מ״ש בס׳ הלכות קטנות סי׳ רי״ח שהסוכר הוא מלח גמור ונק׳ מלח ברית עולם.

 יחידים ואנשי מעשה היו אוכלים ריאה בליל ר״ה כסברת רבינו הטור ואומרים ראה נא בעונינו וריבה ריבנו ומהר לגאלנו גאולה שלימה וקרובה למען שמך והאיר עינינו במאור תורתך ועיין מועד לכל חי סי׳ י״ב סקכ״ה.

בימים נוראים ועשי״ת היינו נוהגים לומר קודם התפלה או״א מלוך על כל העולם כלו בכבודך וכו'.

בחזרת הש״ץ בר״ה וביוה״ך כשמגיע לזכרנו, הצבור אומר זכרנו לחיים וגו׳ עד למענך אלהים חיים ומסיימין אל חי ומגן, ולא הייתי יודע מאין הנוסח הזה שאומרים אותו רק הצבור ולא הש״ץ עד שמצאתי בב״י סי' תקפ״ב בד״ה ויש במטבע זה משם שערי אורה [להמקובל מהר״י גיקטיליא] ולפיכך אנו מזכירים בר״ה יום הדין שתי אלו חמדות אלהים חיים, ואל חי ומגן יעו״ש. ורבינו הטור שם לא גריס לה וכתב שם שיש במטבע של זכרנו לחיים י״א תיבות כנגד י״א תיבות שבפסוק החפץ אחפוץ במות רשע וכד וי״א תיבות שבפסוק בשוב רשע מרשעתו וכר, וגם רבינו האר״י כתב שאין צורך לומר אל חי ומגן.

והאבודרהם כתב וז״ל למענך על שם למענה אעשה. אלהים חיים שנא׳ אלהים חיים. אל חי על שם ובשרי ירננו אל אל חי, ע״ב. ונוסחא זו הביאה גם מוחרם קורדווירו ז״ל. ולפי שיש פלוגתא בזה בין הפשטנים והמקובלים. וגם בין המקובלים עצמם לכן בתפילת לחש הצבור אומרים זכרנו כמ״ש רבינו האריז״ל. ובחזרת הש״ץ הצבור לבד היו אומרים זכרנו בהוספת אל חי ומגן. כפשרה בין הפלוגתות הללו, ועי׳ בספר דברי יוסף אירגם מסי׳ א׳ עד סי׳ ה׳ שהאריך בזה. וע״ש בסי׳ ד׳ מהרב יוסף הלוי ז״ל [ונדפסה תשובה זו בספרו מטה יוסף סי׳ ג׳]. שכתב וז״ל וגם פה מצרים נוהגין וכו׳ וגם כשיורדין לפני התיבה להתפלל מוסף בר״ה ויוה״כ עושים כמנהגם שמדלגים תיבות אלו אך כל הצבור נוהגים לאומרם עכ״ל.

הגירסא בתפלת מוסף של ר׳׳ה — ועקידת יצחק לזרעו תזכור כפסק מרן ז״ל בשו״ע או״ח סימן תקצ״א וכ״ד הרמב״ם ז״ל והרב יעב״ץ ח״א סי׳ רמ״ה והמביט ח״א סי׳ ע״ר ומהרי״ט ח״א סי׳ ט' וכ״ה גירסת רבינו משולם, וכ״כ בס׳ היכל הקדש, וגם הד״מ החזיק בגירסת מרן המחבר, וכ״כ הרב דגול מרבבה סי׳ רמ״ה, והגם שהמג״א והט״ז סימן תקצ״ה והאש״ל כתבו דצ״ל לזרע יעקב תזכור אנו אין לנו אלא דברי מרן ז״ל, ומוהריב״ץ בסידור תפלה שלו כתב וז״ל בתפילת לחש יש לגרוס לזרע יעקב ובחזרה ועקידת יצחק לזרעו תזכור כפשרה. בין ב׳ הנוסחאות.

בשני ימים טובים של ר״ה ובשבת תשובה בתפלת אבינו מלכנו מדלגין הפסקה שמוזכר בה חטאים ועונות עיין בספר כפ״ה סי׳ תקפ״א סקט״ז ותקפ״ד סק״ד וח׳ ודלא כמש״כ בס׳ מנהגי ארג׳יל שבס׳ בית יהודה סעיף א׳.

תשליך ביום ראשון של ר״ה ואם חל בשבת עושים ביום שני, טעמים לתשליך ראה בהנשר כנף הראשון נ״ה. היינו נוהגים לנער כנפי הגלימה בסדר ה״תשליך״ וכן אחרי ברכת הלבנה בכל חודש ועיין בם׳ תורה לשמה סי׳ י״א שהביא סמוכות למנהג זה מספר מלכים ב׳ י״ג ונחמיה ה׳ שכל פעל דמיוני הנעשה למטה מחזיק הדבר למעלה. ע״כ.

בליל שני של ר״ה נהגו לומר במקום הפזמון אחות קטנה, פזמון אחר — קדוש תבשר עדתך—ככתוב אצלי בכתב יד.

לא היינו מברכין שהחיינו על תקיעת שופר רק ביום הראשון ועיין במנהגי ארג׳יל בס׳ בית יהודה ועיין בספר כף החיים בסי׳ ת״ר סק״ג ויו״ד וע״ע בס׳ לך שלמה בהשמטות או״ח סי׳ ב׳.

נהגנו לסדר ברית מילה בבית הכנסת כשחל הברית ביום ר״ה וביום הכפורים, וכן ביום תענית צבור על עצירת גשמים, ועיין בתשובת הרשב״א חלק ז׳ סימן תקל״ו וז״ל ומה שנהגו למול בבית הכנסת משום דכתיב ויכרתו ברית לפני ה׳ ואין ברית אלא מילה עכ״ל, ולזה אולי נהגנו לקיים פסוק זה בימים הללו ימי התשובה והצעקה. ובימי מהר״מ מרוטנבורק כבר נהגו למול בביהכנ״ן, ועי׳ תוס׳ פסחים ק״א ע״א ד״ה דאכלו ושתו. המילה היתה ברוב עם בבית הכנסת ורוב צבור בתי כנסיות מפסיקים בין קריאת התורה לתקיעת שופר ובאים לעמוד בברית, ועיין להכפ״ה בסי׳ תקפ״ד ס״ק כח. בימי החול נהגנו לסדר הברית בבית היות ובימי החול היו מתפללים בבית בעל הברית. עיין להרב אבודרהם ועיין יו״ד סי׳ רס״ה שכתב המחבר שמשגרין הכוס לאם. ועיין להש״ך שם סקכ״ד שיש לסדר המילה קודם עלינו לשבח.

במוצאי ר״ה היה נוהג הש״ץ להכריז לפני תפילת י״ה זכרנו, מי כמוך, המלך הקדוש, אתה אמרת, המלך המשפט, עננו, וכתוב, ובספר חיים. (על אמירת עננו בתפילת מעריב שלפני יום התענית עיין מש״כ בזה בערך צומות ותעניות).

בענין ברכת המלך המשפט בעשי״ת היינו נוהגים שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט אינו חוזר, כדעת הרמ״א שם בסי׳ קי״ח סק״א, משום ספק ברכות להקל אפי׳ נגד דעת מרן. וכ״כ הכפ״ה שם סק״א משם הכנה״ג ופוס' אחרים. ורבינו יחיאל אחיו של רבינו הטור כתב שאינו יודע מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט והביאו הטור שם, אך דעת מרן הראש״ל הגרע״י שליט״א פסק דחייב לחזור, עיי׳ בספר יבי״א ח״ב סי׳ ח׳, שהאריך להביא סמוכות לדבריו.

אור ליל ערב יוה״ך נהגו לקחת הכפרות לפי מספר השמות, ואם יש לו שני שמות שני כפרות, או יותר, ולאשר. המעוברת לוקחים שלשה כפרות שתי תרנגולות ותרנגול זכר. והמדקדקים היו מקפידים לשחוט את הכפרות באשמורת הבוקר.

במנחה של ערב יוה״ך הש״ץ לא היה חוזר תפילת י״ח אלא אומרים השלש ברכות הראשונות כל הקהל בקול רם עם הקדושה, בלי חזרה, עיין בב״י הטעם ועיין במחזור שנות חיים למהר״ח פלאג׳י ז״ל.

מנהג היה נפוץ שלא להטמין חמין מערב יוה״ך למוצאי יוה״ך כדעת הי״א שהביא הרמ״א ז״ל בהג״ה או״ח סי׳ תר״ט והטעם דהואיל ומשהה החמין על הכירה לצורך חול נראה כמבשל מיו״ט לחול לבוש ומגן אברהם שם.

כ. אם חל יוה״ך בשבת אומרים מזמור שיר ליום השבת במעריב כמנהג ברצלונא ומנהגי אלג׳יר סעיף ב׳.

נהגו העם-קהלת צפרו כרך ג'-רבי דוד עובדיה זצ"ל- חודש אלול וימים נוראים עמוד 299

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 153 מנויים נוספים

מאי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31  
רשימת הנושאים באתר