להתהלך באור החיים-״המאורות הגדולים״ – לשושלת רבני  אסולין מאת:הרב משה שמיר אסולין.

להתהלך באור החיים

״המאורות הגדולים״ – לשושלת רבני  אסולין

מאת"הרב משה שמיר אסולין.

א. מו"ר זקני רבי מסעוד ב. מו"ר סבי רבי אברהם.

ג. אמו"ר רבי יוסף ־ ע״ה.

והחוט המשולש-לא במהרה ינתק ( קהלת ד,יב)

בארצות יהוה-דרכי איש ( משלי טז, ז)

ננסה להאיר באור יקרות את קורות משפחת אסולין מעיר המחוז תינג׳יר שבעמק הטודג׳ה אשר במרוקו, כאשר המוקד יהיה על רבני המשפחה, הלא הם: זקני המלוב״ן חסידא פרישא רבי מסעוד אסולין ע״ה, שהיה מלומד בנסים, ויהודים רבים נהגו לפקוד את חצר ביתו ובית מדרשו אחרי מותו, שם התפללו והדליקו נרות לכבוד הצדיק. זקני המשפחה סיפרו, שרבים וטובים נושעו בזכותו. הוא שימש כרב קהילת ״סלאת איית אסולין״ – ביכנ״ס ובימ״ד שהיו צמודים לחצר בית משפחת אסולין נ״י.

המאור השני הוא, סבא קדישא כמוה״ר רבי אברהם אסולין הי״ד, ששימש בקודש כרב ומו״צ באזור בני – מלל, שם גם נהרג על קידוש ה׳ בידי פורעים ערבים, כשהוא ניצב על משמרתו משמרת הקודש.

החותם המשולש בחוט המשולש הוא, אמו"ר ועט״ר הצדיק רבי יוסף אסולין ע״ה, אותו זיכו משמיא עם נוות ביתו אמו״ר זוהר-ה בת חנ-ה ע״ה – לגדל ״דור ישרים יבורך׳(תהלים קי״ב ג) בן י״ב שבטי יה, על ברכי אהבת תורת אלוקים חיים והליכה לאורה מתוף אמונה וענוה.

במשפחת אסולין פעלו עוד רבנים כבר דודי הרה״ג רבי מסעוד ישועה אסולין ע״ה, שלמד תורה בישיבת ״אביר יעקב" בראשות סידנא ״בבא סאלי״ ע״ה, נשא לאישה את ביתו של הרה״צ רבי שלוב אביחצירא ע״ה, ושימש כמו״צ ורב השוחטים בפאריז. בשנותיו האחרונות הוא שימש כמו״צ בירושלים.

כ״כ, המלוב״ן הרה״צ רבי יחייא חיים אסולין ע״ה מחכמי סאלי, ששימש כרב הראשי של אל – ג׳דידא {מאזאגן) במרוקו. על ציונו הק׳, חרוטות המילים: ״איש אלהים קדוש ונורא מאוד – מראהו אורה זו תורה, משנה וגמרא, בפיו ערוכה ושמורה״. עד היום, ציונו הק׳ מושך מבקרים רבים, היות והוא ידוע כפועל ישועות.

כאן המקום להזכיר את הדיין המקודש הרה״ג לוי אסולין ע״ה, אחיינו של רבי יחייא אסולין, ששימש כדיין ורב שוחטים באלג׳יריה. הוא כתב שני ספרים חשובים: ״זבחי אלהים״ – ספר יסוד ללימוד דיני שחיטה, ו"בני לוי – דרשות על התורה״, לע״נ שני בני שנפטרו בחייו.

״סלאת איית אסולין״: בצמוד לבית המשפחה במלאה היהודי, נישא לו בעוז והדר, ביכנ״ס ובימ״ד ״סלאת איית אסולין״ שם התפללו, ומשם הפיצו את דבר ה׳ בקרב שוחרי התורה הרבים בעיר. עם מעברנו מהמלאח לשכונה החדשה והיוקרתית הנקראת ״וילאז״, ביהכנ״ס נסגר, היות ולא הרחק משם בכיוון הירידה לוואדי וליד המסגד, ניצב לו ביהכנ״ס המרכזי בראשותו של הרה״ג אברהם ילוז ע״ה, ששימש כשוחט ורב העיר, אצלו למדנו חומש עם רש״י. קראנו פס׳ במנגינה, אותם תרגמנו לערבית.

כאשר ביקרתי במרוקו לפני מספר שנים, עשיתי את דרכי לביהכנ״ס ואל ביתנו הישן. השכן הערבי פתח לי לרווחה את ביהכנ״ס תמורת בקשיש, שם זיהיתי את מקום ארון הקודש, ואת החלון שפנה אל ביתנו, כך שמן הבית היה ניתן לשמוע את ניגוני התפילות, וקול התורה שמילא את האויר.

משפחת אסולין בעיר תינג׳יר

שבט משפחת אסולין בעיר תינג׳יר מתפצל לשני ענפים מרכזיים:

״אולד{ילדי} איית הדו" ו"אולד איית חקי״.

א. ״אולר איית הדר.

על משפחה ״אולר איית הדו״(ילדי ההנהגה) נמנים אחיה של סבתי אמא עליה ע״ה, הלא הם: ר׳ מאיר, ר׳ אהרון, ר׳ מרדכי, ור׳ מכלוף ע״ה, ששימש כ״שיח״ יהודי תינג׳יר. הם עסקו בעיקר במסחר והיו אמידים שפיזרו מהונם לצדקה, בבחינת ״פיזר לאביונים, צדקתו עומדת לעד״ (תהילים. י׳׳ב, ט).

זכורים לי ביקורי הרבים בפרדס של דודי ר׳ מאיר זצ״ל שחילק לנו פירות טריים ישר מן העץ, ואח״ב טבלנו להנאתנו בוואדי הזורם בסמוך לפרדס.

סבתי אמא עליה ע״ה היא אחותם של דודי הנ״ל, וכונתה בפי כל ״ללא עליה״ כאות הערכה והוקרה לאישיותה ומנהיגותה בקרב נשות העיר, ועוד יותר בזכות היותה ״אשת חבר״ ־ הסבא קדישא כמוה״ר רבי אברהם אסולין ע״ה, ששימש כרב העיר ״אויזרת״ ליד ״בני מלל״ שם הייתה משפחה ענפה לבית אסולין.

ב. ״ אולד איית חקי״

ענף משפחת ״אולד איית חקי״=(ילדי החוק, חוקת התורה} לבית אסולין, שימשו בעיקר כרבנים, ואכן שמם מעיד אליהם: ״חקי״ מלשון חוק, חוקי התורה, לאורם הם הלכו בבחינת הכתוב: ״ללמד אתכם חוקים ומשפטים״(דב׳ ד, יאי). הם הגו בתורת ה׳ יומם וליל בבית המדרש ״סלאת איית אסולין״ הצמוד לביתם. סבתי אמא עליה סיפרה שמהבית יכלה לעקוב אחרי ניגוני התפילה המענגים של מו״ר אבי, שהיה כידוע פייטן וחזן.

בשורות הבאות, ננסה להאיר את דמותם של שלושה אישים מהמשפחה המהווים שלושה דורות, והמתפרשים על פני תקופה של 150 שנה.

  1. מו״ר זקני כמוה״ר רבי מסעוד אסולין ע״ה.
  2. מו״ר סבי כמוה״ר רבי אברהם אסולין ע״ה.
  3. מו״ר אבי כמוה״ר רבי יוסף אסולין ע״ה.

א. מו״ר זקני ־ המלוב״ן הרה"צ, רבי מסעוד אסולין ע״ה.

מו״ר זקני נולד בשנת 1840 , ונפטר בשיבה טובה ב 1912, בגיל 72 בבחינת הכתוב: ״את מספר ימיך אמלא״ (שמות מ, כס. ״א-מ-ל-א״ בגימטריא 72 . הוא היה גדול בתורה, אותה הפיץ בקרב צאן מרעיתו בביהכנ״ס המשפחתי שהיה צמוד לביתו. הנהגותיו היו לאור נתיבות הקבלה מתוך קדושה וטהרה, ומעל לכל מתוך ענוה, דבר שזיכה אותו שגם אחרי מותו, יהודי המקום נהגו להדליק נרות לעילוי נשמתו, לקרוא פרקי תהילים ולשטוח את בקשותיהם ותחינותיהם לפני בורא עולם בזכותו, דרכו מצאו ישועה לבקשותיהם אצל אבינו שבשמים, בבחינת: ״גדולים צדיקים במיתתם, יותר מבחייהם״(חולין ז ע״ב).

מעשה ניסים אודותיו, סופרו במשפחה, להלן שניים מהם:

מעשה המופת הראשון:

״כי ידעתיו למען אשר יצוה אח בניו אחריו, ושמרו דרך יהוה לעשוח צדקה ומשפט״(בר' י״ח י״ט).

מספרים עליו שזכה למות מיתת נשיקה כדברי רבנו-אור־החיים־הק׳ לגבי מיתת נדב ואביהו בני אהרון: ״נקרבו לפני אור עליון בחיבת הקודש, ובזה מתו. והם סוד מיתת נשיקה שבה מתים הצדיקים״(ויקרא טז׳ אי. ע׳׳פ בבא בחרא יז׳ אי).

הסיפור מתחיל ביום שני בשבוע, שלושה ימים לפני מותו, לאחר שנפל למשכב.

רבים באו לקיים מצות ביקור חולים, ביניהם גם אנשי חברה קדישא. הוא התיישב על המיטה ואמר להם בהאי לישנא:

אשריכם ישראל שאתם עוסקים בחסד של אמת והולכים בדרכו של הקב״ה שטיפל בכבודו ובעצמו בקבורת משה רבנו ע״ה, ובכך מקיימים מצוה מדברי חכמים כדברי הרמב״ם על הכתוב: ״ואהבת לרעך כמוך״ (ויקרא י״ט, ח׳יי), אבל מה לעשות וריבון העולמים יתעלה שמו, נותן לי עוד מספר ימי חסד בעולם הזה, כדי שאהיה מוכן ליום פקודה – יום בו אעמוד למשפט בפני ׳מלך המשפט׳. תלכו לשלום, ותבואו ביום רביעי אחה״צ. סימן לדבר, יחלו לטפטף גשמי ברכה, ורק אז, אחזיר את נשמתי לבוראי.

אכן, ביום רביעי, בין הערביים בזמן עלות המנחה בבחינת: ״תיכון תפילתי קטורת לפניך משאת כפי מנחת ערב – הקשיבה לקול שוועי מלכי ואלוהי ״(תהלים קמא, ב), מו״ר זקני ישב ברחבת ביהכנ״ס כשהוא מוקף בבני ביתו, ולאחר שטיהר את עצמו, החל לצוות לבני ביתו ובראשם בנו חביבו הרב אברהם ע״ה: להרבות בלימוד תורה וקיום מצוותיה מתוך קדושה וטהרה, שלום ואחווה. וכן לשמור ״דרך ה׳ – לעשות צדקה ומשפט״ בבחינת עדות ה׳ על אברהם אבינו: ״כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו אחריו ־ ושמרו דרך יהוה לעשות צדקה ומשפט״ (בד יח יט). אברהם נבחר להיות אבי האומה ע״י הקב״ה, בזכות החינוך שנתן ליצחק ולזרעו אחריו, ללכת בדרכי ה׳.

מהביטוי ״אחריו״ ניתן ללמוד, שגדולתו של אדם ניכרת בכך שבניו הולכים ״אחריו״ = אחרי דרכו גם לאחר מותו. אכן, בנו הסבא קדישא המשיך בדרכו ברבנות, כפי שיפורט להלן.

כזכור, אנשי חברה קדישא התבקשו ע״י מו״ר זקני ע״ה ביום שני, להגיע ביום רביעי לעת ערב, דבר שאכן הם עשו. הם התקרבו לבית בדחילו ורחימו, אבל נעמדו בקצה הרחבה, וחששו להתקרב. מו״ר זקני שהרגיש בחששם, קרא להם לבוא היות ״והגיע זמן קריאת שמע…״. השמים אכן התקדרו והתכסו בעננים, טפטופי גשמי ברכה הרוו את האדמה כפי שאכן הוא ניבא להם ביום שני, ורק אז ביקש מהם לקרוא יחד אתם קריאת שמע, כאשר בסופה החזיר את נשמתו הטהורה לבוראה, מנוחתה עדנה.

התופעה הנ״ל מוסברת ע״י רבנו־אור- החיים־הק׳ ע״פ הקבלה אצל יעקב אבינו שם נאמר: ״ויקרבו ימי ישראל למות״(גד מ״ז כ״ט). איך ידע יעקב שהוא עומד למות? התשובה: יעקב הרגיש במיתתו הקרובה היות ״וחלקי הנשמה שעלו ממנו מידי לילה לאחר שתוקנו מידי יום ויומו, עומדים ניצבים מולו כשהם זוהרים ומאירים מול הצדיק. וכך הוא הבין שזכה לתקן את סוד ניצוצי הנשמה שקיבל עם בואו לעולם, אשריו ואשרי חלקו.

להתהלך באור החיים-״המאורות הגדולים״ – לשושלת רבני  אסולין מאת:הרב משה שמיר אסולין.

 

 

 

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 159 מנויים נוספים

יוני 2020
א ב ג ד ה ו ש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930  
רשימת הנושאים באתר