אביעד מורנו מתוך "מוסף פעמים"מס' 1 – אירופה ממרוקו: לחקות את מצבן הטוב של קהילות אחינו מאירופה: הבנייתה של הזיקה לאירופה

מוסף פעמים 1

לחקות את מצבן הטוב של קהילות אחינו מאירופה: הבנייתה של הזיקה לאירופה

מאחר שהוזנחו ענייניו של קהל קדוש זה וברצוננו לאמץ ולחקות את מצבן הטוב של קהילות אחינו מאירופה, הוזמנו היחידים והרוב של קהל זה יש"ץ ]ישמרהו צורו[ לנכוח באסיפה כללית בליל שני זה בבית הכנסת של מורנו כמהה"ר ]כבוד מורנו החכם השלם ר'[ אברהם טולידאנו ) ספר הפרוטוקולים 1.1 (

קריאה ראשונה בספר הפרוטוקולים עשויה להציב לכאורה אתגר בפני תאוריות פוסט–קולוניאליות רוויזיוניסטיות. דומה כי שיח הפילנתרופיה או ה'שליחות המתרבתת', שבמסגרתו הייתה אירופה בבחינת מושיעה של חברות המזרח, הוטמע היטב בקרב חברי החונטה בני המזרח, שכן הם קראו מיזמתם לאמץ את מצבן הטוב של קהילות אירופה והצהירו על יתרונות ערכי הארגון האירופיים שאליהם נחשפו. בפרק זה אני מבקש לברר אם הצהרה זו אכן יכולה ללמד על אימוץ קפוא של רעיונות אירופיים כפי שמשתמע ממחקרים רבים, ולבחון את משמעותה לשיח הפוליטי שפיתחה החונטה.

השיח על התועלת שבאירופה ועל חיוניותה לרווחת הקהילה בפרק הקודם הראיתי כי לתפיסתם של חברי החונטה את עצמם כעילית מקומית היה תפקיד חשוב בקריאתה של המציאות המשתנה ובהבנייתו של שיח על כוחם הפוליטי ועל חובתם העיליתנית לסייע לכל שכבות האוכלוסייה היהודית במרוקו. תפיסה זו העניקה בעיניהם לגיטימציה שלטונית למוסד החונטה. בשורות הבאות אבקש להראות כי תפיסה זו גם שיקפה ועיצבה שיח מודרניסטי מקומי פרו–אירופי או אפילו אירו–פילי, ושיח זה תורגם למעשים ובסופו של דבר עודד התערבות אירופית מוגברת בקהילה.

ביטויי תמורה לשוניים

מעגל הזהות הטנג'יראית ומעגל הזהות הספרדית היו כאמור מרכיבים חשובים בתפיסתם העצמית של חברי החונטה. בעקבות התמורות שהתרחשו במרחב השתלבו שני מעגלי זהות אלו זה בזה ויצרו תמורה משמעותית בלשונם. גל ההגירה מספרד שפקד את העיר, ושהפך את השפה הספרדית המודרנית לצליל מוכר בנוף המקומי, בעיקר לאחר שספרד כבשה את רצועת החוף הצפוני של מרוקו, הגביר את תהליך הרה–היספניזציה של החכיתיה

הערת המחבר: [התהליך החל כבר בסוף המאה השמונה עשרה בעת המפגש עם ספרדים על אדמת גיברלטר או בסאוטה ומלייה הסמוכות. ראו: גרשון, עמ' 59-58 .]ע"כ

. היה זה תהליך התאמת התרבות והשפה היהודיות המסורתיות בעלות השורשים האיבריים לשפה המודרנית המדוברת בספרד, תהליך ששיקף עולם מושגים הולך ומשתנה באמצעות פרקטיקת הדיבור היום יומית, ובהקשר של ספר הפרוטוקולים, באמצעות פרקטיקת כתיבת מסמכים רשמיים.

הערת המחבר: על תופעה זו ניתן ללמוד בעיקר מן הדיגלוסיה החדשה שהתפתחה באותה עת. בשפתם היום יומית של יהודי טנג'יר בתקופה זו עדיין שולבו מילים ערביות, כפי שציין בן־עוליאל. מילים אלו אינן שכיחות בספר הפרוטוקולים, שבמסגרת תהליך השינוי הארגוני שהביאה החונטה אל הקהילה הציב לו כדגם לחיקוי את השפה האירופית הטהורה. ראו: בן־עוליאל אצל בן־טולילה, עמ' 160 .

בעקבות המפגש עם גורמים אירופיים שדיברו שפה בעלת צליל ומאפייני לשון קרובים ביותר לאלו של שפתם המסורתית, הובילה הכרתם של חברי החונטה ביוקרה התרבותית של ארץ אבותיהם הקדמונית ספרד להיווצרות תחושת זיקה חדשה לארץ זו. בתוך כך היטשטש בתודעתם ההבדל בין ספרד הקדמונית -Sepharad  לבין ספרד המודרנית,  (Espana) שזוהתה עם אירופה הקולוניאלית, ושלנוכחותה נחשפו כעת באופן ממשי במרוקו.

חברי החונטה הגדירו את שפתם ואת שפת ספר הפרוטוקולים ספרדית [ [Espanolולא ספרדית–יהודית או לדינו, אף שהמונח לדינו רווח בקרב יהודי צפון מרוקו כשם לשפתם היהודית הכתובה והרשמית. 199 אין בספר אף לא

אזכור אחד של המילה חכיתיה. זאת ועוד, הם כינו בדרך כלל את מרוקו, ארץ מגוריהם, כאשר התכוונו לישות הפוליטית – ולא להקשר הדתי–הקהילתי, שבו נקראה מערב – במילה הספרדית Marruecos , ולא הזכירו בספרם את שמה הערבי של הארץ, אלמע'רב. אף את תושבי הארץ כינו בשמם הספרדי  moros)מוּרִים(.  גם המטבעות המקומיים נקראו בשם הספרדי, למשל ,docado שנקרא בערבית מִתקאל. יתרה מזו, לעתים נכתבו בספר מילים ערביות מקומיות עם תרגומן לספרדית, למשל אלחַלוּאה ) שם ממתק שניתן במסגרת משחק מקומי(.כל אלה אין בהם כדי להעיד על שינוי כשלעצמו, אך הם בהחלט תשתית תרבותית להבנתו.

אחד הביטויים המובהקים ביותר לרה–היספניזציה של לשון חברי החונטה מופיע על כריכת הספר. המילים Junta Tanger-   שנכתבו אמנם באותיות עבריות, כפי שהיה מקובל בספרי קהילה, היינו כ'ונטה וטנכ'יר, ושנהגו: חונטה וטנחיר, מעידות על שינוי פונטי חשוב שהתחולל בשפתם המסורתית. ההברה הפונטית ח ] kh [ הייתה חידוש מודרני שחלחל אל השפה הספרדית המודרנית דורות לאחר עזיבתם של יהודי ספרד את האי האיברי, והחליפה את הגייתה של ההברה ג' ] j[ הארכאית. לפיכך אין ספק כי הופעתה של הברה זו במילים לא–שמיות  בשפתם של חברי החונטה והקצאת סימן אורתוגרפי לסימונהּ – כ' רפה, עם גרש – מלמדות על השפעה מובהקת של הנוף הלשוני המשתנה בסביבתם. תופעה זו חשובה במיוחד במילים הקשורות לזהות המקומית והקבוצתית, כגון שם העיר טנכ'יר והמילה כ'ודיו, כלומר ג'ודיו )יהודי(, המלמדות על הטמעת השינוי גם במעגל הזהות המסורתית.

ביטוי נוסף לרה–היספניזציה הלשונית בספר הוא הנטייה להוסיף אותיות שתפקידן אורתוגרפי, ושמקורן בצורת הכתיב הספרדי המודרני התקני. למשל האות ה"א העברית שהתווספה כנגד h הספרדית המודרנית שנוהגים לכתוב במילים מסוימות, כגון המילה hermano או בפועל haber , שנכתבו במקור  ermano ו– aber כלומר באל"ף ולא בה"א.

שפתו המתמערבת של הספר היא בפני עצמה עדות לשינויים התודעתיים בקרב חברי החונטה. החונטה ראתה בשפה האירופית אמצעי חשוב במסגרת הנהגת רפורמות בקהילה שבחסותה. ובכתיבת ספר הפרוטוקולים, אשר היה

כלי ייצוגי שלה עם נטייה מודרנית, בספרדית הציבה בפועל תקן לשוני חדש אשר קשר את שפות אירופה באופן אסוציאטיווי ליעילות ולקדמה.

תופעה זו והשפעותיה ניכרות גם בפרקטיקות פעילות יותר. למשל בכללים שנקבעו עם הקמת בית הספר המודרני )במימון ה'קרן להצלת יהודי מרוקו'  MRF בלונדון( נאמר כי תלמיד שרמתו בספרדית תימצא גבוהה דייה יוכל

 להתחיל ללמוד אנגלית כשפה נוספת. בדיגלוסיה ששררה בקהילה הייתה שפת הדיבור היום יומית בקרב נערי בית הספר ספרדית–יהודית )חכיתיה(, ולפיכך ברור כי הכוונה הייתה לספרדית מודרנית תקנית ורהוטה. לקראת פתיחת בית הספר הראשון לבנות בעיר חיפשו מורה מתאימה, וסגן נשיא החונטה כתב בעניין זה אל 'שלוחי הציבור' בגיברלטר: 'אם אפשר ]למצוא[ יהודייה המסוגלת למלא את משרת המורה של בית הספר לבנות, אשר תדע בראש

ובראשונה ספרדית, תפירה ואם יתאפשר הדבר, שתדע לכתוב בעברית'. 207 אם כן החונטה החשיבה פחות את הקניית השפה העברית המסורתית – ויש להביא בחשבון שבנות מעולם לא נדרשו ללמוד קרוא וכתוב – ולעומת זאת השפה הספרדית הוצגה כשפה העיקרית שעל הבנות לפתח, יחד עם לימודי התפירה התכליתיים.

בסביבה התרבותית החדשה שנוצרה בערי הנמל הים תיכוניות ידיעת שפות אירופיות אפשרה לאדם לעלות במעמדו החברתי–הכלכלי מכוח עיסוקו כמתווך, מתורגמן או סוחר, ועל כן בזיקה לשפות אלה הייתה בראש ובראשונה

תועלת כלכלית. המרכיב הספרדי בתרבותם הקל על בני העילית היהודית בטנג'יר ובמקומות נוספים בצפון מרוקו לפתח זיקה לשונית לשפות ההגמוניה. שפתם המסורתית, שדיברו בתוך קהילתם, אפשרה להם להיות מתורגמנים, עובדי קונסוליות וכדומה ופתחה לפניהם אפשרויות נוספות בעידן ההגמוניה האירופית.

הערת המחבר: ספר הפרוטוקולים 3-102 כ' בשבט התרכ"ד  28) בינואר(1864  אזכור מקצוע התפירה אינו מקרי. מלאכה זו, שנחשבה לאורך הדורות נחלתן של נשים, העניקה להן בעידן המודרניזציה אפשרויות תעסוקה שהיטיבו עם כלכלת הבית. הקמת בית הספר לבנות סימלה שינוי מהותי בתפיסת חינוך הבנות, שכן בקרב העיליות המסורתיות רווחה התפיסה כי לא נאה ללמד בנות תורה. הבנות לא זכו לחינוך ממוסד, משום שלא היו פעילות בחיי הדת הקהילתיים ולא השתתפו בטקסים דתיים פומביים בבתי הכנסת, ועל כן לא היה צורך להכשירן לכך. כל נערה למדה מאמה ומבנות משפחתה את המלאכות האופייניות ואת דיני המשפחה הרלוונטיים. ראו:בשן, נשים, עמ' 23 . החונטה ראתה בחינוך הבנות שינוי הכרחי כדי לספק את צורכי השעה ביעילות מבלי לפגום בתומתן של בנות הקהילה. תפיסה זו תאמה את דעת ההגמוניה הרבנית בעיר. רבה של העיר מרדכי בנג'ו, שנתן את ברכת הדרך לחונטה, הכיר בתועלת הכלכלית שמאפשר חינוך מסוג זה ובחשיבותו הרבה למאבק בהשפעות המיסיון על עניי העיר, אך במקביל חשש מן הערכים הזרים שעלולים להשחית את תלמידי בית הספר המודרני. שני היגדים במכתב ששלח הרב בשנת 1876 לעיתון 'המגיד' שיקפו את עמדתו הדו־ערכית: יוציא פרח ויציץ ציץ לתועלת חברת המין האנושי', ומנגד: האם זאת תוחלתנו אשר אנו משתוקקים ותאבים לראות את בנינו מלאים הציווליציאן מבתי הספר? … לא!'. ראו: בשן, רבי מרדכי, עמ' 248-247 . על מלאכת התפירה ראו: בשן, היהודים, עמ' 43 . ע"כ.

אביעד מורנו מתוך "מוסף פעמים"מס' 1 – אירופה ממרוקו:

לחקות את מצבן הטוב של קהילות אחינו מאירופה: הבנייתה של הזיקה לאירופה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 161 מנויים נוספים

יולי 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031  
רשימת הנושאים באתר