אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי-פיוט מפואר יסדתי לכבוד מעלת מבשר טוב אליהו הנביא ז״ל, ובשעת המילה.מנוקד ומבואר.

 אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי

למוצאי שבת ולברית מילה ־ סיפור מעשיו ונפלאותיו של אליהו הנביא. שיר מעין אזור בין יט מחרוזות ומחרוזת פתיחה. בכל מחרוזת ארבעה טורים.

חריזה; אאאא בבבא גגגא וכו׳.

משקל: שבע הברות בטור.

כתובת: פיוט מפואר יסדתי לכבוד מעלת מבשר טוב אליהו הנביא ז״ל, ובשעת המילה אומר אותו. טעם ׳בברית דם המילה׳. סימן: אנכי דוד בן אהרן בן חסין חזק.

מקור: א- כג ע״א; ק- כ ע״א; נ״י 4712 ־ ט ע״א.

אֶעֱרֹךְ מַהְלַל נִיבִי

לִפְנֵי אֱלֹהֵי אָבִי

לִכְבוֹד חֶמְדַּת לְבָבִי

אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא

–5נָטַע הָאֵל בִּישֻׁרוּן

חֲבַצֶּלֶת הֲשָׁרוֹן

אִישׁ מִגֶּזַע אַהֲרֹן

מְשָׁרֵת צוּר מִשְׂגַּבִּי

כֹּהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן הוּא

10-פִּינְחָס הוּא אֵלִיָּהוּ

הַנָּבִיא יִקְרָאוּהוּ

הַגִּלְעָדִי הַתִּשְׁבִּי

יוֹם קִנֵּא קִנְאַת הָאֵל

הָרַג בְּכֹחַ וָאֵל

נְשִׂיא שֵׁבֶט יִשְׂרָאֵל-15

וּבַת צוּר שֶׁמָּה כָּזְבִּי

דִּין שָׁמַע מִפִּי רַבּוֹ

אִישׁ אֲרָמִית מִשְׁכָּבוֹ

קַנָּאִים הֵם פּוֹגְעִים בּוֹ

20-וַיֹּאמֶר אָרִיק חַרְבִּי

וַיָּקָם מִתּוֹךְ עֵדָה

רֹמַח בְּיָדוֹ הָדָה

וַיֶּחֱרַד חֲרָדָה

נִתְגַּבֵּר כְּמוֹ לָבִיא

דָּקַר בְּחַרְבּוֹ אוֹתָם-25

כְּדֶרֶךְ שְׁכִיבָתָם

 עַל הָאָרֶץ חֲבָטָם

 וּלְמֹשֶׁה אוֹתָם הֵבִיא

בִּשְׂכַר זֹאת אֵל חַי עוֹלָם

נָתַן לוֹ שָׂכָר מֻשְׁלָם-30

בְּרִית כְּהֻנַּת עוֹלָם

וַיְכַפֵּר עֲלֵי חוֹבִי

נִסִּים עֶשֶׂר וּשְׁנַיִם

בְּדִבְרֵיהֶם שְׁנוּיִים

-עָשָׂה לוֹ דַר שָׂמַים35

צוּר גּוֹאֲלִי אָבִי

אֱמֶת בְּפִיהוּ הָיָה

לְאַלְמָנָה עֲנִיָּה

עֵת אֶת בְּנָהּ הֶחֱיָה

וּלְנַפְשׁוֹ אָמַר שׁוּבִי-40

הַשֶּׁמֶן גַּם הוּא שָׁרְתָה

בְּרָכָה בּוֹ וְהָיְתָה

כַּד הַקֶּמַח לֹא כָלְתָה

וַתִּגְדְּלִי וַתִּרְבִּי

רוֹדְפִים אַחֲרֵי תֹּהוּ-45

הִכָּה בְּשֵׁבֶט פִּיהוּ

וַיֹּאמְרוּ : ה' הוּא

אֱמֶת וְאַתָּה נָבִיא

וְגָזַר אֹמֶר עָשָׂה

50- מִסְפָּר שָׁנִים שְׁלֹשָׁה

מָטָר לֹא נָתַן אַרְצָה

הוּא הַמּוֹצִיא הַמֵּבִיא

נָתַן לוֹ אֵל מַהְלְכִים

בְּעוֹלָם הַמַּלְאָכִים

55 – וּלְעִתּוֹת הַצְּרִיכִים

הוּא נִדְמֶה כַּעֲרָבִי

בַּקְּדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה

עָלֹה עָלָה בַּסְּעָרָה

אֱלִישָׁע אֵלָיו קָרָא

60-וַיֹּאמֶר : "אָבִי, אָבִי

נַפְשִׁי לַיְלָה אִוַתְהוּ

מִי יִתֵּן אֶמְצָאֵהוּ

פֶּתַח בֵּיתִי אֶרְאֵהוּ

יַשְׁקִיף בְּעַד אֶשְׁנַבִּי

65-חָסִין קָדוֹשׁ אֶקְרָאָה

אִישׁ אֲשֶׁר פָּנָיו רָאָה

הֵן כַּבִּיר יָדוֹ מָצְאָה

תְּשׁוּרָה אֵלָיו אָבִיא

חֵן חֵן לוֹ אִישׁ לוֹ נִגְלָה

70 -בַּחֲלוֹם חֶזְיוֹן לַיְלָה

וּבִבְרִית דָּם הַמִּילָה

בּוֹ יָבֹא רָץ כַּצְּבִי

זָכוּר לְטוֹב יָאִיר נֵרִי

יְבַשֵּׂר צִיּוֹן עִירִי

75 -יֹאמַר לָהּ הִתְנַעֲרִי

מֵעֲפַר קוּמִי שְׁבִי

קוֹל זִמְרַת שִׁיר מַהֲלָלִי

יִרְצֶה צוּרִי גּוֹאֲלִי

וְלֹא דּוּמִיָּה לִי

80-כָל-עוֹד נִשְׁמָתִי בִי

1. 1. אערך… ניבי: אסדר דברי תהלתי. ניבי: לשון ניב שפתיים (יש׳ נז, יט). 3. לכבוד: שיר תהילה לכבוד אליהו. 5. בישורון: בעם ישראל. 6. חבצלת השרון: משל לאליהו שהוא כפרח חן. 7. מגזע: מבני בניו. 8. משרת: כוהן המשרת בקודש. 9. כהן… הוא: על-פי הלשון בבר׳ יד, יח. 10. פינחס הוא אליהו: כך אמרו חז״ל בילקוט שמעוני רמז תשע״א, וראה גם בבא־מציעא קיד ע״ב, ברש״י ד״ה ׳לאו כהן מר׳. 12-11. הנביא… התשבי: תארים לאליהו על-פי מל״א יז, א: ׳ויאמר אליהו התשבי מתשבי גלעד׳. 13. קנא קנאת הא-ל: כנאמר על פינחס ׳בקנאו את קנאתי בתוכם׳(במ׳ כה, יא). 14. בכח ואל: כוח וגבורה. אל – לשון אייל, על-דרך הלשון ׳יש לאל ידי׳(בר׳ לא, כס). 15. נשיא… ישראל: הוא זמרי בן סלוא (במי כה, יד). 16. וכת… כזבי: שם, שם, טו. 21־22. ויקם… בידו: שם, שם, ז. 22. הדה: הושיט ידו, ראה יש׳ יא, ח. 24. נתגבר כמו לביא: על־דרך מאמרו של יהודה בן תימא (אבות ה, כ): ׳הוי עז כנמר… וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים׳, ודרשוהו(במ״ר כ, כה) על פינחס. 27. על… חבטם: כשראה פינחס מלאך נוגף בני שבטו של זמרי, שבט שמעון, חבט את שני ההרוגים בקרקע והתפלל למענם (שם, שם, כו, וראה גם סנהדרין פב ע״ב). 32-29. בשכר… ויכפר: כל העניין על-פי במי כה, יב־יג. 33. נשים עשר ושניים: נעשו לפינחס בשעה שהרג את זמרי. 34. בדבריהם שנויים: בדברי חז״ל הם אמורים, במדרש במ״ר כ, כו: ׳וקנא לשמו של הקב״ה, ועשה לו י״ב נסים…׳. 39-37. אמת… החיה: עובר המשורר לספר נפלאות אליהו, ומספר הנס של החייאת בן האלמנה על-פי מל״א יז, יז-כד. 40. ולנפשו: לנפש בן האשה. שובי: שובי לגוף המת. 43-41. השמן… כלתה: כמסופר במל״א יז, טז: ׳כד הקמח לא כלתה וצפחת השמן לא חסר׳. יש לקרוא את שני הטורים בהמשך אחד – השמן שרתה והייתה בו הברכה. 44. ותגדלי ותרבי: כמדבר אל כד הקמח, והשתמש בלשון נקבה כפי שזה בסיפור המקראי. הלשון על-פי יח׳ טז, ז. 45. רודפים אחרי תוהו: הם עם ישראל שעבדו לבעל בימי אחאב, וסיפור הדברים במל״א יח. 46. הכה בשבט פיהו: ניצח בוויכוח עמם. 48-47. ויאמרו… נביא: לאחר המופת קראו הכל ׳ה׳ הוא הא-להים׳, מל״א יח, לט. 49. וגזר אומר עשה: גזר בדבריו גזירה, והקב״ה קיים גזירתו. 51-50. מספר… ארצה: וגזירתו נתקיימה כי לא ירד גשם במשך שלוש שנים, כמסופר במל״א בפרק יז ובפרק יח. 52. הוא: אליהו. המוציא המביא: כביכול נתן הקב״ה את הגשמים בידיו, הוא מוציאם והוא מביאם, ראה תענית ב ע״א. 53. נתן לו אל מהלכים: על-פי זכ׳ ג, יז ועניינו: יש לו מעמד בעולם המלאכים, והוא יוצא ונכנס ביניהם וחשוב כמותם. 55. ולעתות הצריכים: בשעת הצורך. 56. הוא נדמה כערבי: יורד לעולם בדמות ערבי, כמסופר במסכת ברכות דף ו ע״ב. 60-57. בקדושה… אבי: מתאר המשורר הסתלקותו של אליהו בסערה השמימה כמסופר במל״ב פרק ב. 64-61. נפשי… אשנבי: מתאר געגועי המשורר וחפצו העז לראות את אליהו, לזכות לגילוי אליהו. 66-65. חסין: אדם שזכה לגילוי אליהו וראה פניו, אקרא לו חסין וקדוש. 67. הן… מצאה: שהרי השיג הרבה. כביר: הרבה ובערבית פירושו גדול, והלשון על־פי איוב לא, כה. 68. תשורה… אביא: אכבד אדם זה ואתן לו שי. 70-69. חן… לילה: האיש שאליו נגלה אליהו בחלום, ראוי הוא לכל התשבחות. 72-71. ובברית… כצבי: אליהו, מלאך הברית, מגיע לכל מעמד של ברית-מילה, ועושים לו מושב מיוחד, כנאמר בפרקי דברי אליעזר, כט. 74. יבשר ציון עירי: אליהו הוא מבשר הגאולה, כאמור (מל׳ ג, כג-כד):, ׳הנה אנכי שולח לכם את אליה הנביא…׳. 75־76. התנערי… שבי: על-פי יש׳ נב, ב. 78-77. קול… גואלי: מבקש המשורר, כי שירו יירצה ויתקבל אצל הקב״ה. 80-79. ולא… בי: הוא מכריז, כי ישיר שבחו של הקב״ה כל עוד הוא חי.