חשיבות מצוות הצדקה.הרב משה שמיר אסולין

חשיבות מצוות הצדקה.

 כִּי-יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ, בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּאַרְצְךָ, אֲשֶׁר-יְהוָה אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ–לֹא תְאַמֵּץ אֶת-לְבָבְךָ, וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת-יָדְךָ, מֵאָחִיךָ, הָאֶבְיוֹן

נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ, וְלֹא-יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ:  כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה, יְבָרֶכְךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּכָל-מַעֲשֶׂךָ, וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ(דברים טו, ז' יא)

התורה מקדישה ארבעה פס, בהם אנו מצווים לא לקפוץ את ידינו מאחינו האביון, אלא ״פתוח תפתח את ידך לו״. השכר אותו מבטיח הקב״ה: ״כי בגלל הדבר הזה – יברכך יהוה אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך״.

רבנו-אור-החיים-הק' אומר שהחלק המגיע לעני מונח אצלנו כפיקדון. את זה לומד מייתור המילה: ״בך״. כאשר תינוק בא לעולם, ידו תהיה קפוצה ־ ״ולא תקפוץ את ידך"דבר המסמל את רצונו לכבוש את כל העולם. ואילו באשר האדם פושט את מדיו וחוזר לאביו שבשמים – ידו תהיה פתוחה: ״כי פתוח תפתח את ידך״.

אדם לא יכול לקחת דבר, בדרכו האחרונה. הקב״ה בכבודו ובעצמו מבטיח פרנסה בשפע לעוזר לעניים ולדלים: ״כי בגלל הדבר הזה – יברכך יהוה אלהיך ככל מעשיך ובכל משלח ידיך״. וכל זאת: ״בגלל -הדבר הזה״ ־ שנתת צדקה לעני, מכסף שהופקד אצלך כפיקדון על ידי הקב״ה – הבעלים של ממונך.

תארו לכם שאליהו הנביא היה מתגלה אליכם ואומר לכם שבמידה ותעשו כך וכך, תזכו במיליון $, בטח שתבצעו כל פרט ופרט. בפרשתנו מבטיח לנו ולכם, לא אחר מאשר הקב״ה בכבודו ובעצמו – אדון הכל.

חכמי תורת הח״ן: מצות הצדקה מלווה את האדם במשך שבוע, שלא כשאר המצוות המלוות אותו רק יום.

רבי יצחק אברבנאל שהיה בנוסף להיותו גדול בתורה, גם שר האוצר בספרד בתקופת הגירוש, מדמה את נושא הצדקה לאדם המפקיד את כספו בבנק, באחד מאפיקי ההשקעות אותם הוא בוחר. במידה והבנק יעביר את כספי ההשקעה לאפיק השקעה אחר ללא רשות, המשקיע יוציא את כספו ויעבור לבנק אחר.

כנ״ל בענייני צדקה: הקב"ה מפקיד אצלנו את כספו, ומבקש מאתנו לעזור לעניים. במידה ונתעלם מדבריו, יהיה לקב״ה למי להעביר את הכסף, ואנחנו עלולים להישאר חלילה ללא כלום.

והיית אך שמח״ (דברים טז, טו).

עבודת ה׳ מתוך שמחה ־ ובפרט לקראת הימים הנוראים.

בכל התורה מופיעה המילה ״שמחה״ 16 פעמים, כאשר כפרשתנו ״ראה׳, היא מופיעה 7 פעמים.

הציווי ״והיית אך שמח׳" מופיע בפרשתנו בהקשר למקדש אותו כינו הנביאים ״משוש כל הארץ" היות ובית המקדש מעורר כל יהודי לתשובה לאחר שהקריב קרבן, וחזה במו עיניו בנסים גלויים ״במקום אשר יבחר יהוה״(דבי טז יא).

רבנו-אור-החיים־הק, מדגיש את נושא עבודת ה׳ מתוך שמחה: ״אין לאדם לשמוח, אלא כשישמור לעשות את כל אשר ציוה ה׳ לעשות. אז ישמח ליבו, ויגל כבודו״(דבי ז, יב).

רבנו האריז״ל: ״אסור לאדם להתפלל תפילתו בעיצבון, ואם נעשה כך, אין נפשו יכולה לקבל האור עליון הנמשך עליו בעת התפילה… וכמעט שעיקר המעלה והשלימות והשגת רוח הקודש, תלויה בדבר הזה, בין בעת תפילתו, ובין כשעושה איזו מצוה משאר המצוות וכו׳. ואל תבוז לענין זה, כי שכרו גדול מאוד״ (דרושי ברכת השחר).

רבנו חיים ויטאל כותב בספרו ׳שערי קדושה׳:

״העצבות גורמת מניעת העבודה וקיום המצוות, וביטול עסק התורה, וכוונת התפילה, ומבטל מחשבה טובה לעבוד א­ת ה״׳. על הפס׳: ״כי בשמחה תצאו״(יעד­נה, יב) דרשו: מכל הצרות, ניתן לצאת על ידי שמחה.

מדברי קדשם עולה: כאשר אדם שרוי בשמחה, יוכל לעבוד את ה׳ בשלמות, ואף להגיע לרוח הקודש.

ה״בן איש חי״ כותב בעניין עבודת ה' בשמחה, בהקשר לפס׳ ״והיית אך שמח״: ״והנה מן המצוה הזאת שהוצרך הכתוב לצוות אותנו בשמחה בפרטות, מזה נדע כמה חביבה השמחה לפני הקב״ה, וכמה חייב האדם להיזהר בה. ואל יאמר האדם: מאחר שקיימתי מצות ה׳ כתיקונה, מה מגיע למצוה יתרון מן השמחה, וגרעון מן המעשה – הנה דע שבאמת השמחה היא מצוה בפני עצמה, ובהעדר השמחה ־ יש חסרון למצוה, וכל שכן שיגיע לה נזק גדול מן העיצבון, דלכך נחית קרא{בא הכתוב} לצוות בפרטות על השמחה, לעשות אותה מצוה בפני עצמה, כדי שיהיה האדם מקבל עליה שכר שלם בפני עצמו.

על כן תקנו אנשי כנסת הגדולה ברכות פרטיות על השמחה, כמו ברכת שהחיינו על בגד או בית חדש. (״בן איש חי״ הלכות, פרשת"ראה״ שנה ראשונה).

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר