ליקוטים לפרשת ראה מאת יצחק פריאנטה

פריינטה יצחק..

ליקוטים לפרשת ראה מאת יצחק פריאנטה


ראה אנוכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה [ יא\כו] אומר רבינו בחיי הנה נתבאר בפסוק זה שהרשות והבחירה בידו של אדם ,רצה להדריך עצמו בדרך ישרה או להתייצב על דרך לא טוב ,הכול מסור ברצונו והכל  תלוי בבחירתו ,ומזה אמר הכתוב  מי ייתן והיה לבבם זה להם ליראה  אותי ,למד שאין הקב"ה  גוזר על האדם להיות צדיק או רשע עד שיעשה טובה או רעה אלא הכול מסור בידו ,כי אלו היה השם גוזר על האדם להיות צדיק או רשע או יהיה שום דבר מושכו בעיקר תולדתו לאחד מהדרכים טוב או רע איך יצווה הקב"ה אותנו על ידי נביאיו לעשות כך, כיוון שהוא מתחילת בריאתו כבר נגזר עליו או תולדתו תמשכהו לדבר שאי אפשר לזוז ממנו ,ומה מקום היה לכל התורה כולה להיפרע מן הרשע או לשלם לצדיק שכר טוב ,וזה עיקר גדול ועצום והוא יסוד האמונה.

ראה אנוכי נותן לפניכם…..אומר שמנה לחמו ראשי תיבות [לנבואה] שאם תקיימו את התורה תזכו לנבואה ,וזהו הברכה שאין למעלה הימנה ,וזה שכתוב את הברכה אשר תשמעו אל מצות השם אלוהיכם ,רוצה לומר שתזכו לשמוע תמיד מה שיצווה השם לכם, כמו שנאמר [ישעיה נד/יג] וכל בניך למודי השם ,לכם שילמדו
תורה מפי הקב"ה כמו שהיה במתן תורה כמו שכתוב [דברים ה/ד] פנים בפנים דבר השם עמכם, וכן יהיה גם כן לעתיד לבוא.

ראה אנוכי נותן לפניכם אומר ילקוט שמעון בשם הרב מלמד הכהן בספרו כסה רחמים כתב ראה אנכי מרמז על הנשמה כלומר בשעה שנותנים לנשמה לרדת לעולם השפל ,מעולמות העליונים ובכן מראים לה  לנשמה את עשרת הדברות תורה שבכתב ותורה שבעל פה ,ותורה נבראה 974 לפני בריאת העולם . ומלאכים הולכים עם
הנשמה  ומראים לה גן עדן וגיהינום, שכרן של מצוות ועונשן של עבירות, מצוות עשה ומצוות לא תעשה , ומשבעים אותה שתקיים הכול כפי שכתוב לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון .  ומה זה ראה אנכי מראים לה את אנכי השם את כבוד השם וזהו שכתוב בלשון יחיד .המשך הפסוק נותן לפניכם ,נותן מלשון הווה ואפילו שבאה הנשמה בגלגול מראים לה שוב את אנכי השם בכל פעם שמתגלגלת הנשמה כי בזמן שעדיין לא תיקנה חוזרת בגלגול ,ברכה וקללה פירוש ברכה זה צדיק ,וקללה זה רשע. ובשניהם יהיה צורך בתיקון.

והיה כי יביאך ה" אלוהיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונתתה את הברכה על הר גרזים ואת הכללה על הר עיבל [יא\כט] אומר אהבת חיים יש לרמוז בפסוק זה את שמות הארבעה צדיקים שמתו בעטיו של נחש על פי האמור בזוהר [בראשית ד\נז ע.ב] שהם עמרם\וישי אבי דוד\ ובנימין\ ולוי יעויין שם. וזה שרמז ואת
הקללה  של אדם הראשון על הר עיבל, ראשי תיבות עמרם\ישי\בנימין\לוי, אבל שאר הצדיקים אין מיתה בלא חטא כמו שכתוב במסכת שבת [ נה\עא].

הלא המה בעבר הירדן אחרי דרך מבוא השמש בארץ הכנעני היושב בערבה מול הגלגל אצל אלוני ממרה [יא/ל] אומר ילקוט מעם לועז  1] הלא המה שני ההרים הם גלויים ומפורסמים ונראים לכל ,בעבר הירדן ,בצד מערב של הירדן, 2] אחרי רחוק מכאן ומופלג, 3] דרך מבוא השמש, במקום שהחמה שוקעת, 4] בארץ הכנעני היושב בערבה ,ולא בחלקו של הכנעני היושב בהר, כי חלק מן הכנעני היו יושבים בהר ,כמו שנאמר בפרש תשלח [יד/מה], וירד העמלקי והכנעני היושב בהר ההוא… וכיון שההרים ארוכים וצריכים לסימן באיזה מקום בהרים ,אומר הכתוב: מול הגלגל, מול המקום הנקרא גלגל ,ורחוק ממנו ,ועוד סימן אצל אלוני מורה ,סמוך למקום הנקרא אלוני מורה ,שנזכר אצל אברהם [בראשית יד]. והוא שכם .וזה שנאמר הלא המה בעבר הירדן בא לרמוז לישראל להסתכל בהרים האלו מרחוק שכן השם העמיד שני ההרים הגבוהים באמצע ארץ ישראל 5] כמזכרת לישראל ,שבשעה שיישאו עיניהם יראו אותם תמיד ויזכרו הברכה והקללה, ולמה
היה הכתוב צריך לתת להם 5 סימנים ,אלא לאחר שמת אהרון נסתלקו ענני הכבוד שהיו מראים להם את הדרך, ולכן הוצרכו לדעת בדקדוק המקום שלא יטעו, ולכן הלא המה בעבר הירדן סופי תיבות [אהרן] לרמוז שבגלל מות אהרון ,הוצרכו להיעשות הסימנים האלו.

כי אם אל המקום אשר יבחר השם אלוהכם מכל שבטיכם  לשום את-שמו לשכנו תדרשו
ובאתה שמה [יב\ה] אומר רבינו בחיי  המקום הזה הר המוריה הוא, והיה נודע ומפורסם באומות כי ידעו מעלתו בקבלה, אין צריך לומר ישראל במדבר שהיו יודעם זה מהאבות בהיות שם עקדת יצחק ,ומה שסתם הכתוב המקום הזה ולא אמר
בפרוש הר המוריה ,כתב הרמב"ם בספר המורה כי העלמת המקום לשלושה עניינים, 1] אלו ידעו אומות העולם כי שם התפילה מקובלת והקורבנות שם לרצון ירצו כל אומה להחזיק בו ותרבה המריבה וההריגה בין כל האומות 2] כי הכנעניים יושבי הארץ אלו היו יודעים כי ישראל עתידים לירש את ארצם ולעבוד השם יתברך ולהקריב קורבנותיהם באותו מקום היו משחיתים אותו בכל מה שהם יכולים, 3] כי היו השבטים מריבים זה עם זה כל אחד ואחד מבקש שיהיה המקום ההוא בנחלתו, ותיפול המריבה והמחלוקת ביניהם כמו שנפלה בבקשת הכהונה ,ולכך העלים וסתם הכתוב המקום הזה ולא פרסמו ,ואין צריך לומר האומות כי אפילו
ישראל לא ידעוהו ,כי אף על פי שידעו הכול מעלתו של הר המוריה לא היו יודעים כי הוא המקום אשר יבחר השם.

אחרי ה" אלוהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצוותיו תשמורו ובקולו תשמעו ואותו תעבודו ובו תדבקון [יג\ה] אומר הזוהר הנגלה פתח רבי חיה ואמר: למנציח על אילת השחר מזמור לדוד. איזו " אילת השחר"?- זו השכינה הקדושה, שנקראת אילת אהבים ויעלת חן. וכי רק אילת השחר היא, ולא של כל היום? אלא, אילת ממקום הנקרא "שחר"[מדת החסד], כמו שנאמר: כשחר נכון מצאו, ודוד המלך אמר מזמור זה על השכינה, ולא השכינה אמרתו [שהרבה מזמורים בספר תהילים משוררת השכינה], משמע שנאמר " על אילת השחר". בוא וראה: בשעה שמחשיך הלילה, ננעלים שערי שמים ומלאכים וחיצונים מצויים [בארץ, לשמור בני אדם או להזיקם]. וחיצונים ושדים מתעוררים, והולכים ומשוטטים בכל העולם, ומחזרים
על גופות בני אדם לסובבים את מקומם ומטותיהם [להחטיאם בקרי או להזיקם], ורואים את דמות המלך הקדוש ומפחדים, כי בני האדם התחזקו במטותיהם בדברי שמו הקדוש [בקריאת שמע]. ונשמות בני האדם עולות, כל אחת ואחת כראוי לה, וכבר נתבאר, אשרי חלקם של הצדיקים שנשמותיהם עולות למעלה, ואינם מתעכבות במקום אחר שלא לצורך.

כי תשמע בקול ה" טלהיך לשמר את כל מצותיו [יג-יט] ראשי תיבות של המילים " לשמור את כל מצותיו" הם אותיות " מלאך" ובאה התורה הקדושה ללמדנו בזה, שכאשר האדם שומע בקול ה" יתברך ומקיים את מצותיו, בכל מצווה ומצווה שהוא עושה ומקיים הרי הוא בורא מלאך, ומלאך זה יגן וישמור עליו כמו שנאמר: כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך.

בנים אתם לה" אלוהיכם לא תתגודדו ולא תשמו קרחה בין עיניכם למת [יד\א] אומר הזוהר הנגלה רבי יצחק אמר: בו וראה, כאשר ברא הקב"ה את האדם, נטל עפרו ממקום המקדש ,ובנה את גופו מארבע רוחות העולם, שכולם נתנו לו כוח. לאחר מכן הריק עליו רוח חיים, כמו שנאמר: וייפח באפיו נשמת חיים. לאחר מכן עמד וידע שהוא מלמעלה ומלמטה, ואז דבק בה" וידע חוכמה עליונה, דוגמת זה, כל אדם שבעולם, כלול מלמעלה ומלמטה. וכל היודעים להתקדש בעולם הזה כראוי, כאשר מולידים בן, מושכים אליו רוח קדושה מהמקום שכל הקדושות יוצאות ממנו. ואלה נקראים בנים להקב"ה, לפי שגופם נעשה בקדושה כראוי, כן
נותנים רוח ממקום עליון הקדוש כראוי.

ולא תשימו קרחה בין עיניכם [יד-א] סופי התיבות של המילים " ולא תשמו קרחה בין עיניכם" הם אותיות " אמונה " והוא רמז נפלא שגם אם חלילה נפטר לאדם אחד מקרוביו ח"ו, יקבל עליו דין שמיים מתוך אמונה ואל יעשה פעולות הנראות כחוסר אמונה בה" ולכן ייזהר לא לתלוש משערותיו לאות צער על המת, כי ה" הוא אל אמונה ואין בו עוול.

ונתתה בעסף וצרתה הכסף בידך והלכתה אל-המקום אשר יבחר ה" אלוהך בו [יד/כה] אומר שמנה לחמו 3 פעמים הזכיר בפרשה זו [במקום אשר יבחר השם] לרמוז על שלושה בתי מקדש ולכן אמר בראשונה במקום אשר יבחר לשכן שמו שם לרמוז על בית ראשון ששם הייתה השכינה בפרסום ועל בית שני אמר המקום אשר יבחר לשום שמו שם כי רק שמו היה נקרא עליו ולא היה בכל קדושתו כמו בית ראשון ועל הבית השלישי אשר אנו מצפים שיבנה במהרה בימנו אמר אל המקום אשר יבחר השם אלוהך בו הוסיף מלת [בו] לומר בו אשב לעולם ולנצח לא אסיר שכינתי בתוכו ולדור דור נצחים אשכון בו.

כי אם במקום אשר יבחר השם באחד שבתך שם תעלה ולתך ושם תעשה כל אשר אנוכי מצווך[יב/יד]אומר שמנה לחמו על הפסוק שמתחיל באות[כ] ומסיים באות [כ]  כי בית המקדש היו כל מידותיו [בכ] האולם היה כ אמה אורכו וההיכל היה כ אמה רוחבו ואורכו שני פעמים כ ,והקודש הקודשים  היה כ על כ ,והאורך והרוחב ורומו של כל בנין ההיכל מבחוץ היה מאה על מאה אמה ,כמניין כ"ף במלואו.

אשר יבחר השם באחד בג" [בציון ובירושלים] אומר שמנה לחמו וששה פעמים נזכר בפרשה זו אשר יבחר השם ,כנגד ששה בתי מקדש ואלו הם שילה/נוב/וגבעון/בית ראשון/בית שני/ובית שעתיד לבוא שיבנה במהרה בימנו אמן .

מקץ שבע שנים תעשה שמטה [טו\א] אומר הזוהר הנגלה פתח ראש הישיבה ואמר לו לרבי שמעון בן יוחאי : עכשיו, רבי, אגלה לך סוד אחד. בוא וראה: בכל שמטה ושמטה [כעניין ההקהל] כרוז יוצא: היאספו אנשים ונשים בני האמונה ועלו [ מגן עדן התחתון לגן עדן העליון]. אז מתפשטים [ מלבוש גן עדן התחתון] גברים ונשים ועולים, וכל יונקי חלב נכנסים לישיבה שברקיע ושמחים בהתעלותם שמחה על שמחה. והנער [המלאך מט"ט] שמפתחות קונו [של שפע] בידו, עומד ואומר להם כמה דברים, חדשים וישנים, וכולם רואים שמחה, שאין שמחה כשמחה ההיא. לאחר מכן נכנסים כולם לפנים מכמה פרוכות, והרבה היכלות הגנוזים שם מאירים בנועם ה" בתוך היכל האהבה של הקב"ה, וזהו שנאמר: לחזות בנועם ה" ולבקר בהיכלו. לאחר מכן פורחים הילדים למעלה [לישיבה של מעלה], והם פורחים למטה וחוזרים למקומם ומתלבשים כבתחילה. אשרי העם המקים לכל טוב העולם הבא.

איש כמתנת ידו כברכת השם אלוקיך  אשר נתן לך [טז\יז] אומר ילקוט שמעון יש לדעת מה לשון כברכת ,והיה לו לומר איש כמתנת ידו ,כברכת השם אלוקיך. אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר "יצו ה" אתך את הברכה באסמיך. ואמרו חז"ל הצדקה המעולה היא כשהנותן אינו יודע למי נותן ,והמקבל הוא אינו יודע ממי מקבל, כיצד כגון לקופה של צדקה, הגבאי מחלק לעניים ,וזהו איש כמתנת וכו. כברכת השם וכו. ירצה שצריכה הנתינה להיות כברכת ה", מה ברכת השם אינה מצויה כי אם בדבר הסמוי ,כך הנתינה תהיה סמויה מן העין ,דהיינו הנותן אינו יודע מי המקבל, והמקבל אינו יודע מי נותן.

שמור ושמעתה את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך  למען ייטב לך ולבניך אחריך עד-עולם כי תעשה הטוב והישר בעיני ה" אלוהיך [יב/כח] אומר שמנה לחמו היפך היה לו לומר שמע ושמרתה, שמתחילה צריך לשמוע ואחר כך צריך לשמור מה ששמע, ונראה לפי שהזהירם על כמה דברים שאי אפשר בשכל הפשוט שבאדם להבין טעם הדבר, כמו שהזהירם על אכילת הדם  ושנה ושליש על אזהרתם והבטיח אותם גם בשכר טוב על מניעת אכילת הדם , באומר לא תאכילנו למען ייטב לך ולבניך אחריך ,וכמו כן יש כמה מצוות בתורה שאין אנו יכולים להבין הטעם ,לכן אמר שמור ושמעתה את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך,
כלומר אם אתה תשמור לקיים את כל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך, אף שלא תדע טעם הדבר ,רק תשמור אותם מפני אשר אנוכי מצווך ,אני מבטיח לך ושמעתה, שהוא לשון הבנה שאם תתמיד לשמור אותם ,אז תזכה גם להבין טעם הדברים, ותראה ותבין שכל הדברים האלה אשר אנוכי מצווך ,לא למעני הוא רק למענך הוא ,למען ייטב לך ולבניך אחריך עד עולם.

לא תשמע אל דברי הנביא ההוא או אל חולם החלום ההוא כי מנסה ה" אלהיכם אתכם לדעת הישכם אוהבים את ה" אלהיכם בכל לבבכם ובכל נפשכם [יג/ד] אומר שמנה לחמו  לא תשמע אל דברי הנביא אותיות [אלה דברת נביא ישמעאל] הנביא ההוא ,בגימטרי [זה היה שמו אחמד] כן היה שמו אחמד והישמעאלים שינו לקרוא לו מוחמד.

וזה אשר לא  תאכלו מהם הנשר  והפרס והעזניה [יד/יב] אומר שמנה לחמו למה התחיל בנשר מפני שצורת נשר הוא במרכבה ,מכל מקום הוא עוף טמא, וכן גם כן בבהמות טהורים התחיל בשור, מפני שצורתו גם כן  במרכבה עליונה ,וכן גם צורת אריה במרכבה וגם צורת אדם וכולם מלכים הם אדם מלך באנשים ,שור מלך בבהמות ,אריה מלך החיות, ונשר מלך בעופות, והקב"ה ומלכותו בכל משלה בטהורים ובטמאים ,באדם בבהמות ובחיות ובעופות ,לכן נמצאו במרכבה צורת אדם/אריה/שור/ונשר.

לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה לאכלה או מכור לנכרי כי עם קדוש אתה לה" אלהיך לא תבשל גדי בחלב אמו     [יד/כא] אומר שמנה לחמו הפרשה מתחיל  ומסיים כי עם קדוש אתה השם אלוהיך  ,להורות אם היו נזהרים לאכול דברים טמאים נבלות וטרפות ,יהיו בזה עם קדוש לשם, והם מצד קדושת אבותם , ובסופם מקדושת עצמם, וזה שפירש רש"י קדושת עצמך מאבותיך, אם יהיו נזהרים מלטמא את נפשם באכילת דברים טמאים, ומטמאים את נפשם ונשמתם הקדושה ,לכן קדוש בגי" זו בנשמה ,והנזהר  מאכילת נבלות וטרפות ודברים טמאים ,הוא נכלל ונמנה בתוך עם קדוש לשם יתברך ויתעלה.

נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו  כי בגלל הדבר הזה יברכך ה" אלוהיך בכל מעשך ובכל משלח ידך [טו/י] אומר אור החמה אפשר לפרש על פי שאמרו חז"ל בגמרא [בבא בתרא ט] הנותן פרוטה לעני מתברך ב 6 ברכות ,והמפייסו מתברך ב 11 ברכות .וזהו שאמר :נתון תתן לו, וגם לא ידע רוצה לומר בתתך לו פייסהו בדברים וככה תאמר לו : לא ירע לבבך להיותך מוצרך ודחוק למזונות, כי אל רחום השם מקים מעפר דל, השם מוריש  ומעשיר ,כל זה תאמר לו לעני בתתך לו ,יען כי בגלל הדבר והפיוס תתברך ב 11 ברכות ועם 6 הברכות של הנתינה עצמה הרי הכל יעלו למניין [טוב] שהוא גמי"ת [הזה] וזהו שאמר כי בגלל הדבר לשון דבור הזה יברכך השם, והיינו שתזכה להתברך 17 ברכות .

כי פתוח תפתח את ידך לו  והעבט תעביטנו די מחסורו אשר יחסר לו [טו/ח] אומר שמנה לחמו אותיות [כי פתח]  כ"ף/יו"ד/פ"ה/תי"ו/חי"ת להורות בזה מה שתעשה עם העני תפתח לו כ"ף ידי"ך במעות .כי פתח, בגי" [במעות] ,ותדבר לו בפ"ה דברי פיוס ותנחומים, ותראה לו תי"ו ואותות של אהבה ורצון ,ובזה תשיב לו רוחו ונפשו ,כי העני חשוב כמת ולבו חל בקרבו ,ואם תדבר אליו דברים טובים ברכות ותנחומים ותראה לו תי"ו ואות של אהבה ,יהיה נחשב לך בזה כאילו תשיב אליו חיית רוחו ונפשו ,וכמו שאמרו רבותינו הנותן לעני מתברך בשש ברכות והמפייסו מתברך ב 11 ברכות.

שלוש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה" אלוהיך במקום אשר יבחר בחג המצות ובחג השבועות ובחג הסוכות ולא יראה את פני ה" ריקם [טז\טו]ולא יראה את פני השם ריקם אומר שמנה לחמו על פי הפשט הוא ציווי ,ועוד שהוא גם הבטחה שלא יראה את פני השם ריקם ,רוצה לומר שלא דבר ריק הוא ולא בחינם הטריחו הקב"ה שיבוא עם כל בני ביתו לירושלים לעלות לרגל ,אלא למען שייתן להם בעבור זה שכר טוב ,לכן האותיות שאחר ריקם הם [שכרן] שלא יקפח השם שכרן מעל אלו כמתנת ידו, כמו כן יהיה גם כן ברכת השם אלוקיך לך ,שישוב
משם מלא ברכת השם [כברכת השם אלוקיך אשר נתן לך] כמו כן יתן לך ויחזור ויתן לך ,כברכתו המרובה והמלאה כידו הטובה.

איש כמתנת ידו כברכת השם אלוקיך אשר נתן לך [טז/יז] אומר אור החמה  יש לדעת מה הלשון אומרת "כברכת השם אלוקיך "והרי היה לו לומר איש כמתנת ידו ,כברכת השם אלוקיך. ונראה ליישב במה שמובא בגמרא [בבא מציעא מב] ואמר רבי יצחק אין הברכה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין שנאמר :יצו השם את הברכה באסמיך [באסמיך לשון דבר הסמוי מן העין] והנה אמרו רבותינו כי מתוך שמונה מעלות של מצות צדקה השנייה היא והנותן אינו יודע למי נותן ,והמקבל אינו יודע ממי מקשם בל ,כגון הנותן לקופה של צדקה והגבאי למחלק לעניים ,וזהו שאמר :איש כמתנת ידו כברכת השם אלוקיך שצריכת הנתינה להיות כברכת השם ,אינה מצויה אלא בדבר הסמוי מן העין כך הנתינה צריכה להיות סמויה מן העין ,דהיינו שהנותן אינו יודע מי המקבל וההפך ,ובלכתך בדרך זו יש לפרש כוונת איש כמתנת ידו -בכף הדמיון לומר כפי מעלת הצדקה שנתת כן תזכה לברכת השם, שאם נתת באופן הנזכר למעלה אזי תזכה לברכה הסמויה מן העין ומדה כנגד מידה לא בטלה ,כשם שהוא העלים עינו ולא ראה את העני המקבל כן יזכה לברכה הסמויה מהעין שהיא שמורה מעיו הרע ,ועל דרך הנאמר בגמרא [ברכות כ] על יוסף הצדיק עין שלא רצתה לזון ממה שאינה שלו תזכה לברכה בן פורת יוסף בן פורת עלי עין.

יצחק פריאנטה

הירשם לבלוג באמצעות המייל

הזן את כתובת המייל שלך כדי להירשם לאתר ולקבל הודעות על פוסטים חדשים במייל.

הצטרפו ל 155 מנויים נוספים

אוגוסט 2020
א ב ג ד ה ו ש
 1
2345678
9101112131415
16171819202122
23242526272829
3031  
רשימת הנושאים באתר