אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי-ראש חודש

ב. ערב ראש חודש

בערב ראש חודש יראים ואנשי מעשה מתענים, וכן נשים רבות.

בתקופה קדומה ביותר נהגו בדרום תאפילאלת להוציא ספר תורה ולקרוא פרשת 'ויחל משה׳ במנחה, ואחרי מנחה היו סועדים את לבם במאכל, כל אחד בביתו.

ג. ראש חודש

בערבית של חול המתפללים אומרים לפני ׳ברכו׳ מזמור ׳ברכי נפשי׳ במקהלה ובנעימה.

מנהג ייחודי בכל קהילות תאפילאלת שאחרי הקדיש שלפני העמידה החזן בלבד מכריז ׳ראש חודש לברכה לחיים טובים ולשלום׳ להזכיר למתפללים ׳יעלה ויבא׳, ולא כל הקהל.

בנוסח ׳יעלה ויבא׳ אומרים ׳ביום ראש החודש הזה׳.

אחרי ערבית עורכים סעודה בבית ומוסיפים בה קצת תבשילים לכבוד ראש חודש, וכן למחרתו בסעודת היום.

בראשונה בני משפחת אביחצירא ותלמידיהם בקהילות ריסאני ובודניב היו עורכים סעודה חגיגית לכבוד ראש חודש.

הנשים אינן עושות מלאכה, כגון תפירה ורקמה.

בשחרית קוראים הלל בדילוג, אבל בברכה.

נוסח הברכה הוא ׳לקרא את ההלל

את הפסוקים ׳הודו לה׳ כי טוב כי לעולם חסדו/ ׳יאמר נא/ ׳יאמרו נא…׳ החזן אומר פסוק פסוק והקהל עונה ׳כי לעולם חסדו/

כופלים את הפסוקים ׳אודך/ ׳אבן מאסו/ ׳מאת ה״, ׳אלי אתה/ ׳הודו׳ ו׳אנא/

אומרים ׳ואברהם זקן׳ שלוש פעמים.

לפני הוצאת ספר תורה קוראים ׳יהי רצון׳ המיוחד לראש חודש המופיע ב׳תפילת החודש בלי הקטע ׳בריך שמיה דמארי עלמא׳ הנאמר רק בשבת.

המשך סדר התפילה: אחרי קריאת התורה אומרים ׳חצי קדיש/ ׳אשרי׳ ו׳ובא לציון/ ׳יהללו/ מחזירים את ספר התורה, החזן אומר ׳חצי קדיש/ חולצים תפילין, מתפללים תפילת מוסף, אחריה אומרים ׳ברכי נפשי׳, ׳בית יעקב' ושיר של יום, קדיש ׳יהא שלמא/ ׳קוה/ ׳פיטום הקטורת/ ׳עלינו לשבח׳ וקדיש ׳יהא שלמא.

במנחה נהגו לומר לאחר קדיש ׳תתקבל׳ חלק מן המזמור ׳ברכי נפשי/ החל מהפסוק ׳תזרח השמש יאספוך.

ד. שבת ראש חודש

1 . מנהג ייחודי בכל קהילות תאפילאלת שאין אומרים ׳ברכי נפשי׳ לפני ערבית של ליל שבת.

כשחל ראש חודש רק בשבת מפטירים ׳כה אמר ה׳ השמים כסאי׳.

כשחל ראש חודש בשבת וביום ראשון אומרים את ההפטרה ׳כה אמר ה׳ השמים כסאי׳ ומוסיפים פסוק ראשון מהפטרת ׳ויאמר לו יהונתן מחר חודש/ ושני פסוקיה האחרונים.

כשחל ראש חודש ביום ראשון, אומרים את ההפטרה של השבת ואת הפטרת ׳ויאמר לו יהונתן מחר חודש

כשחל ראש חודש בשבת דתלתא דפורענותא, אין אומרים את ההפטרה של ראש חודש אלא את ההפטרה דתלתא דפורענותא.

כשחל ראש חודש בשבת דשבע דנחמתא, אין אומרים את ההפטרה של ראש חודש אלא את ההפטרה ׳עניה סערה׳.

אוצר המנהגים והמסורות לקהילות תאפילאלת וסג'למאסא-מאיר נזרי-ראש חודש

עמוד 106