יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ -רבי דוד בן אהרן חסין-פיוט להודאה לעצירת גשמים-אפרים חזן ודוד אליהו (אנדרה) אלבאז
מתוך תיקון לגשם
שִׁפְעַת רְבִיבִים יוֹרִיד מִזְּבוּלָיו
לְחַיּוֹת זֶרַע וְלָתֵת פְּרִי יְבוּלָיו
מְטַר יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ יוֹרִיד עִם אֲגָלָיו
הֱיוֹת דָּשֵׁן וְשָׁמֵן כָּל פְּרִי עֵץ וְעָלָיו
חִישׁ וּשְׁלַח עֹפֶר טֶרֶם יְנוּסוּן צְלָלָיו
זָכֹר יִזְכֹּר לִי נוֹטֵעַ אֲשָׁלָיו
קוֹמֵם גַּן נָעוּל וּפַרְדֵּס רִמּוֹן שְׁתִילָיו
157 – ישתבח יה שמך אל אלהי צבאות
נא. יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ
הודאה. בשיר מדריך דו-טורי וארבע מחרוזות. בכל מחרוזת שלושה טורי ענף ושני טורי אזור.
משקל: שבע הברות בצלעית.
כתובת: פיוט להודאה לעצירת גשמים, כאשר ירצו הקהל לברך. נועם ׳יה רצה׳. סימן: דוד חזק.
מקור: א־ כו ע״ב; ק- כג ע״ב.
יִשְׁתַּבַּח יָהּ שִׁמְךָ / אֵל אֱלֹהֵי צְבָאוֹת
יוֹם זֶה נְבָרֶכְךָ / בָּרוּךְ אֵל הַהוֹדָאוֹת
דִּלֵּיתָנוּ מִצָּרָה / שָׂבְעָה לָהּ נַפְשֵׁנוּ
הָיִיתָ לָנוּ עֶזְרָה / וְלֹא נְטַשְׁתָּנוּ
5-בְּפַחַד גַּם בְּמוֹרָא / מוֹדִים אֲנַחְנוּ
לְךָ עַל כָּל – יוֹצֵר כֹּל – / טִפָּה שֶׁהוֹרַדְתָּ לָנוּ
יוֹצְרֵנוּ עֻזֵּנוּ / אָדוֹן כָּל הַנִּפְלָאוֹת
וְאִלּוּ פִּנּוּ מָלֵא / שִׁירָה כְּמוֹ יַמִּים
אִם אָמַרְנוּ נְגַלֶּה / חַסְרְךָ, צוּר עוֹלָמִים
10-לְהוֹדוֹת לֹא נְכַלֶּה / בְּלֵילוֹת בְּיָמִים
גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים / הִזַּלְתָּ יָהּ מִמְּרוֹמִים
וְהִשְׁקִיתָ צָמִים / אִילָן, יֶרֶק וּתְבוּאוֹת
דְּשָׁאִים וַעֲשָׂבִים / כָּל שִׂיחַ הָאָרֶץ
גֳּרָנוֹת וְהַיְּקָבִים / יִפְרְצוּ פָּרֶץ
15-כִּי בִּשְׂעִירִים וּרְבִיבִים / מוֹגַגְתָּ אָרֶץ
שׁוֹכֵן בִּשְׁמֵי עָרֶץ / שְׁלַח אִישׁ מִגֶּזַע פָּרֶץ
אֵלֶיךָ נַעֲרִיץ / בַּהֲמֻלּוֹת תְּשׁוּאוֹת
חָזָק בָּאוּ עַד מַשְׁבֵּר / שָׂבְעוּ מְרוֹרִים
לְקַו שָׁבַר עַל שֶׁבֶר / דָּבְקוּ צְעָרִי"ם
20-כָּלוּ מְאֹד בַּשֶּׁבֶר / אֲשֶׁר הֵם שׁוֹבְרִים
תֵּן חֻקָּם, סִפּוּקָם / וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ
תַּרְגִּיעַ תַּשְׂבִּיעַ / נְפָשׁוֹת רָווֹת נְכֵאוֹת
ישתבח: על-פי סיומה של ׳ברכת השיר׳ היא תפילת ׳נשמת׳ המשמשת להודיה על ירידת המטר. 2. ברוך אל ההודאות: זו החתימה ל׳ברכת השיר׳. 3. שבעה לה נפשנו: הצרה אשר שבעה נפשנו, ותיאר את הרעב כשבע מן הצרות, והלשון על-פי תה׳ קכג, ד. 4. היית… נטשתנו: על-פי תה׳ כז, ט: ׳עזרתי היית אל תטשני׳. 6-5. מודים… לנו: לשון ברכת ההודיה על הגשמים במסכת ברכות נט ע״ב. יוצר כל: פנייה לקב״ה, כלומר, מודים אנחנו לך, יוצר כל, על כל טיפה. 7. אדון כל הנפלאות: מלשונות הברכה הנזכרת לעיל. 8. ואילו… ימים: מתוך ברכת השיר. וזהו הפסוק הפותח את תפילת ההודיה על ירידת הגשם. 9.נגלה: נספר ונודיע. 10. לא נכלה: לא נוכל לספר כל חסדיך גם אם נספר לילות וימים, כלשון ׳ברכת השיר׳: ׳אין אנחנו מספיקין להודות לך ה׳ אלוהינו וכו׳. גבורות גשמים: על-פי לשון המשנה: ׳מאימתי מזכירין גבורות גשמים׳ (תענית א,א). צמים: צמאים, והוא על-פי איוב ה, ה. וראה פירוש ראב״ע שם. 14. יפרצו פרץ: יתרבו וימלאו, כמו ׳ויפרץ האיש מאד מאד׳(בר׳ ל, מג). 15. שעירים ורביבים: גשמי הברכה על-פי דב׳ לב, ב: ׳כשעירים עלי דשא וכרביבים עלי עשב׳,וראה גם טור 13 דשאים ועשבים. מוגגת הארץ: על-פי ׳ברביבים תמוגגנה׳(תה׳ סה,א). 16. איש מגזע פרץ: משיח בן דוד שהוא מזרעו של פרץ בן יהודה. 17. אליך: אותך. בהמולות: בקולות רמים. 18. באו עד משבר: כינוי לבני קהילתו של הפייטן שהיו בצרה והוא על-פי יש׳ לז, ג. 19. דבקו צער״ים: צער דבק לצער, חידוד לשון על-פי שבת ל ע״א ׳דבקו שערים זה בזה׳ והגרשיים באים להבליט את משחק הלשון. השווה רצהבי, לשון הקודש, עמ׳ 239 א. 20. כלו… שוברים: מחמת היוקר נתדלדלו. בשבר… שוברים: בר׳ מז, יד. 21. ואת… תושיע: על-פי שמ״ב כב, כח. 22. נפשות רוות נכאות: נפשות שרוו מן המטר, והיו עד עתה נכאות מן הבצורת.